קצת באיחור, אבל "נפל" לידי ספר שאיני יודעת כיצד פספסתי אותו כשיצא לאור בשנת 2013, ואפילו לא שמעתי עליו. זהו ספר מטלטל, לא נוח, ספר שמעיד שסחר בנשים, זנות ואי שוויון עדיין מתרחשים בימינו, במאה העשרים ואחת, המאה שאמורה להיות ליברלית, חופשית, שוויונית, מאה של אחווה, ללא הבדלים בין גזע, דת, מין, המאה שאמורה להפסיק לדחות והוקיע סחר בנשים, סחר בבני אדם.
צ'יקה אוניגווה
צ'יקה אוניגווה נולדה בניגריה וגרה כעת בבלגיה. ספרה "ברחוב האחיות השחורות" זכה בפרס NLNG לשנת 2012, הפרס הספרותי החשוב ביותר בניגריה. כדי לכתוב את ספרה וכדי שייקרא באמינות היא לבשה שמלה נוצצת וצמודה, נעלה מגפיים גבוהים ויצאה לרחובות אנטוורפן כדי להכיר את הבנות שעליהן שמעה בילדותה. תקופה ארוכה עברה עד שהן הסכימו לדבר איתה. במהלך השנתיים שבהן שהתה במחיצתן הן חשפו בפניה את סיפוריהן האישיים.
רחוב האחיות השחורות
ב 12 למאי בשנת 2006 סיסי – זה השם שבחרה לעצמה צ'יסום, כדי להבחין בין הנערה התמימה מניגריה, לבין סיסי שפחת המין ברחוב זווארטזוסטרסטראט, רובע החלונות האדומים באנטוורפן, בלגיה – מטיילת ברחוב ומקווה שהכסף שיש לה ישכיח זיכרונות שלא נתנו לה מנוח וגרמו לה לצעוק בשנתה. בפרק הבא הקורא מתוודע למותה של סיסי, אך את הסיבה למותה הוא יגלה רק בסוף הספר, גם אם ניתן לנחשה מלכתחילה. אבל זה לא הסיפור העיקרי.
זהו אינו סיפור מתח. זהו סיפורן הביוגרפי של ארבע נשים, רובן מניגריה, שנלכדו בעיניו של דל, סוחר נשים. הוא זיהה את העצב והכאב בעיניהן, את הרצון שלהן לצאת מהמקום שהן נמצאות ולעזור למשפחתן, או לעצמן, לצאת מהעוני שרודף אותן, הוא מזהה את הפגיעות והשבריריות ומשכנע אותן לצאת לעבוד בחוץ לארץ. "חוץ לארץ" מהווה עבורן מילת קסם, מילה שעבור ארבע ילדות שעוברות ניצול מיני על כל מרכיביו – אונס, גילוי עריות, לידה – מילה שגורמת להן לחשוב על עושר, אופנה, אורות מנצנצים.
חלקן יודעות בבירור מה הן צריכות לעשות בתמורה, חלקן לאו, אבל כולן ככולן יודעות שהן חייבות להישאר ואסור להן לברוח. הן מגיעות לבלגיה עם חלומות ופנטזיות, שומעות סיפורי סינדרלה – על בנות שגברים התאהבו בהן והצליחו לצאת מהמצב הבלתי נסבל שהן נמצאות בו בעל כורחן, וחולמות ומפנטזות. הן מבינות שצבע עורן השחור, השוקולודי, מהווה אטרקציה לבני המין הגברי הלבן והן יכולות לעשות כסף רב, אך חולמות בינתיים לצאת מהשעבוד שהן נתונות לו. השעבוד הכספי, המיני, המנטלי. ולכן הן מחייכות לכל מה שהן מתעבות..
הסיפור המרכזי הוא של סיסי, מותה מאפשר לבנות שחיות יחדיו כבר כמה שנים להיפתח ולספר כל אחת את סיפורה הכואב, סיפורים שאף אחת לא ידעה על השנייה. הן בוכות אחת עבור השנייה ולא מבינות של מי הסיפור גרוע יותר, ואף מתנחמות באמצעות השוואה זו. זהו סיפור המסגרת שסביבו נעה העלילה הרב קולית והנשית המטלטלת של הספר. מלבד העובדה שזה ספר מצוין, כתוב היטב ומתורגם לעילא ולעילא, זהו ספר חשוב, חשיבותו בביוגרפיה האמינה של סיפורן של נשים אפריקאיות המנוצלות, שנסחרות בעבור שירותי מין. זהו סיפורן האמיתי של זונות לא רק באנטוורפן שבבלגיה, אלא של סחר בנשים, זנות, שעבוד בכך העולם כולו.
כן, גברים יקרים, אתם אלו שנוסעים לבולגריה, תאילנד, או לכל מקום אחר בעולם, כדאי שתכירו את סיפורן האמיתי של הנשים הללו, שאתם טוענים שמחייכות אליכם והן עושות זאת מרצונן החופשי.
קראו את הספר הזה כדי שתבינו מה זה חופש. מה זה אישה שאין לה ברירה אלא לחייך אליכם כשאתם רוצים לערוך מסיבת רווקים, ואתם אפילו לא מבינים מי עומדת מאחורי החזות הזו. אתם, גברים יקרים, אתם המשעבדים את הנשים הללו, שתומכים בסחר נשים, שמשתמשים בנשים האלו כדי שאתם תרגישו חופש ולא הנשים היקרות הללו, שעברו גיהינום בשביל האגו טריפ שלכם.
צ'יקה אוניגווה לא מכירה את השיר אבל זה לגמרי "ברחוב הנשמות הטהורות".
