ג'ניפר בר לב היא אמנית חשובה בישראל. היא בת 73, נולדה בוושינגטון הבירה. כשהיתה ילדה התגרשו הוריה. למדה לתואר ראשון בבלשנות באוניברסיטת ג'ורג'טאון. בשלב מסוים אימה עלתה לישראל, התמקמה בדירה קטנה ליד הבימה, ובר לב ביקרה אותה מדי פעם, עד שהחליטה לבסוף להשתקע בתל אביב. החלה לעסוק באמנות ולמדה במכון אבני. בר לב יצרה עבודות מושגיות מעניינות, שמשלבות טקסט וציור, קולאז'ים, עם השפעות של פופ ארט (כלכליסט). לאתר של ג'ניפר בר לב – כאן
מיניון, הוא רומן הביכורים של בר לב. היא בעצמה איירה את הספר בעיצובה של דורית שרפשטיין.
ג'ניפר בר לב, מיניון, עם עובד (813), 2021. תרגום: מיכל אלפון
Jenifer Bar Lev, Mignon
רומן הביכורים של ג'ניפר בר לב, מיניון, מתרחש בוושינגטון (ובסופו בישראל) בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה וממשיך עד שנות השישים של המאה הקודמת. הוא מספר את סיפורה של מיניון גולדבלום והשחרור שלה כאישה וכאדם.
לוס איריגארי
המוטו של מיניון הוא ציטוט מאת הפמיניסטית הצרפתייה לוס איריגארי:
"היא" עד אין קץ אחרת בעצמה
אירגארי טענה כי נשים צריכות להראות את השוני שלהן להבליט ולכבד אותו. לדידה, נשים לא צריכות להשוות עצמן לגברים, אלא לעצמן – להכיר בזהות הנשית. במילים אחרות, לוס איריגארי מבקשת לקשר בין ביולוגיה לתרבות.
אם אפלטון הציג את משל המערה והיציאה ממנה כיציאה מן הבערות לחוכמה, הרי שאיריגארי מבקשת להדגים טענה זו על ידי הרחם. הרחם היא המערה שממנה יש יציאה, באמצעות לידה, מן הבערות אל החוכמה.
מיניון, בדרכה שלה, מחצינה פילוסופיה זו.
השדיים של מיניון
מיניון היא גיבורת הרומן של ג'ניפר בר לב. משמעות שמה הוא: חמודה. הרומן מתחיל עם כאבי השדיים של מיניון. היא אחרי לידת ביתה, ג'סיקה, ובדיוק הזריקו לה חומר לייבוש החלב. לא ברור כל כך למה היא צריכה לייבש את החלב אולי זה
הרופא, הגאה בעוד ניצחון קטן במלחמתו בהפרשות נשיות (עמ' 11)
מבחינתה, אם היו מניחים להאכיל את התינוקת שלה בדרך הטבע הכל היה הרבה יותר טוב.
השדיים של מיניון הוא שם הפרק הראשון, והם למעשה גיבורי הרומן. הם אלו שמניעים את העלילה ומהווים את סיפור המסגרת. השדיים העצומים של מיניון לא מפריעים לה, להיפך. היא גאה בהם ונותנת להם להוביל אותה, עד שלבסוף היא מובילה אותם.
הורות ומשפחה
נושא ההורות הוא נושא נוסף שבר לב מטפלת בו ברומן. מיניון גולדבלום היא בת למשפחה יהודית, שגרה בוושינגטון. היא נשואה נישואי ברירה להרולד ברנסטיין, גבר יהודי אגוצנטרי שחולם להיות סופר.
מיניון תתחתן כמובן עם בחור מכובד שמפגין נוכחות בבית הכנסת, מעמודי התווך של הקהילה (עמ' 39)
מערכת היחסים ביניהם קרירה בלשון המעטה, אך לשניהם יש קשר מיוחד לביתם המשותפת, ג'סיקה, גם אחרי פרידתם הלא נעימה.
כשמיניון ובעלה נפרדים מיניון חווה שחרור על כל מה שמשתמע מכך.
מיניון היא גם בת. ומערכת היחסים שלה עם הוריה מוזרה ומטרידה. אימה היא אישה נוקשה, ויש לה עולם מסודר ויש בו כללים שצריך לנהוג על פיהם, היא שיטתית, רציונלית ומתכוננת מראש למרחקים ארוכים.
לעומת זאת, היחסים של מיניון עם אביה מורכבים הרבה יותר. כשלמיניון יורדים המים לקראת הלידה היא קוראת לאביה, לא לאימה ולא לבעלה. מכאן מערכת היחסים הזו הולכת ומתבהרת, כשאת הקורא היא מטרידה, אך לא את מיניון. להיפך.
רומן היסטורי
מיניון הוא גם רומן היסטורי. ג'ניפר בר לב ממקמת את הרומן בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת עם תקופת השפל הגדול ותקופת הנומרוס קלאוזוס – תקופה שהונהגו שיטות להגבלת מספר הסטודנטים בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטאות בשל חוסר במקומות לימוד או בשל סיבות פוליטיות וחברתיות שונות. בארצות הברית (בפרט בניו אינגלנד) ננקטו בשנות ה-20 של המאה ה-20 צעדים שמטרתם צמצום מספר היהודים באוניברסיטאות – ומיניון גולדבלום היתה אחת מהן.
נושא היהדות שב ועולה גם בסיפורן של דמויות אחרות ממוצא יהודי, אך גם כאשר פורצת מלחמת העולם השנייה ושאלת הזהות היהודית עולה.
גם שאלת האפליה הגזעית עולה, כשחוקים נגד השחורים באמריקה פוגעים בבני אדם, ומיניון – בדמותה המרחפת וההומנית, אולי התמימה – לא מבינה אותם.
שאלת הגזע מעלה גם את בעיית ה Passing – "חציית הקו" הוא מונח בסוציולוגיה, והוא מתרחש כאשר אדם המסווג כחבר בקבוצה גזעית מתקבל או נתפס ("עובר") כחבר באחר. מבחינה היסטורית, המונח שימש בעיקר בארצות הברית כדי לתאר אדם צבעוני או ממוצא רב-גזעי שהיטמע ברוב הלבן כדי לברוח מהמוסכמות המשפטיות והחברתיות של הפרדה גזעית ואפליה (ויקיפדיה)
לסיכום
מיניון גולדבלום היא דמות שמתפתחת מדמות כנועה וחסרת עמוד שדרה לאישה שעושה ככל העולה על רוחה ובאומץ רב. היא-עצמה עוברת לידה, תוך התוודעות לכמה זהויות – היהודית, הנשית, האימהית, כבת. במיניון נראה שיש הכל, אך ההכל הזה מרחף מעל. כלומר, אין נקיטת עמדה כלפי התקופה, כלפי ההורות וכלפי הדמות.
מיניון הוא רומן ביכורים מטריד אך יפהפה ומסקרן שעוסק בלידה, בהתוודעות לזהויות שונות, התפתחות, אימוץ זהות נשית שמשתמשת במה שלאחרות עלול להיראות לא נעים ואף מעיק – השדיים הגדולים.
אם נחזור ללוס איריגארי, השדיים הגדולים של מיניון הם היתרון שלה על פני הגברים, היא מתגאה ומשתמשת בהם לשחרור שלה מההגבלות סביבה. כי לבסוף הם לא אלו שמובילים אותה – אלא היא אותם ובאופן אמיץ ומעורר מחשבה.
