איאן מקיואן כותב ספרים בקצב מסחרר. הוא להוט, כמו חברו הטוב, פול אוסטר, להשאיר כמה שיותר עקבות אחרי מותו. ספרו האחרון מכונות כמוני יצא (בעברית) ב 2020 ועכשיו, 2022, יוצא לאור ספרו הג'וק. זה ספרו השבעה עשר שמתורגם לעברית.
לאיאן מקיואן יש יכולת מיוחדת לכתוב סיפור קצר (103 עמודים), מעין משל, סיפור סאטירי, פילוסופי. קצר אך קולע. הוא כבר עשה זאת ב קליפת אגוז, בו כתב על עובר בשלבי התפתחותו והיכולת שלו לדעת ולהבחין בדברים.
המשל הפעם הוא על פארסת הברקזיט של בריטניה: פרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופי בינואר 2020.
איאן מקיואן, הג'וק, עם עובד (817), 2022 (2019). תרגום: ארז וולק
הגלגול והג'וק
אי אפשר להתעלם, כמו שגם כתוב בגב הספר, מהרפרנס המיידי לנובלה של פרנץ קפקא, הגלגול: בספרו של קפקא גרגור סמסא עובר גלגול ונהפך לחרק. הוא מתעורר לבוקר לאחר חלומות טרופים והוא מגלה שהוא שוכב במיטתו כחרק. בעברו גרגורי דאג מאוד למשפחתו, לא היו לו שאיפות אישיות וכל כולו נרתם להצלת המשפחה לאחר מות האב.
גרגורי הוא אחד שמתמודד עם כוחות חזקים ממנו שגורמים לו לתחושת השפלה ותסכול ואף למחיקת האני האנושי. הוא מרגיש שדרכו היחידה להשתחרר מהכוחות הללו היא באמצעות המוות.
העולם הקפקאי המתואר ביצירה הוא עולם קודר ומנכר, עולם ביורוקרטי שמקשה על האדם הפשוט ומשנה את גורלו. עולם שבו המערכת הביורוקרטית מנהלת את חייו של האדם והופכת אותו לגיהנום, כיוון שניסיונות המאבק של האדם במערכת הוא מאבק אבוד ידוע מראש.
הגלגול נכתב ב 1916, תקופת המודרניזם ומושפע מאוד מהזרם האקזיסטנציאליסטי.
איאן מקיואן פותח את הג'וק בקריצה ענקית לגלגול של קפקא, ולכן נראה ש"האב הקדמון" של מקיואן הוא יותר ג'ונתן סוויפט (שגם על כך מרומז בגב הספר), ורעיון האבסורד.
הג'וק
הג'וק נכתב ב 2019 (במקור), תקופה פוסט מודרניסטית (אולי אפילו פוסט-פוסט מודרניסטית) ואולי גם פוסט אקזיסטניאליסטית. ללא ספק הג'וק של איאן מקיואן מושפע מהגלגול של קפקא. יתרה מכך המשפט הראשון בג'וק מרפרר ישירות אל קפקא.
שמו של הג'וק הוא ג'ים סאמס (דומה לסמסא?), וגם הוא, כמו גרגורי, מתעורר בבוקר אחד ומוצא שהפך ליצור ענקי. לנו, הקוראים, מעניק מקיואן תיאור דוחה ומבחיל של ההתעוררות שלו. התעוררות כבדה ומכבידה ובידיעה שהוא מאחר. רק אתמול הוא יצא מבניין הפרלמנט, בורח דרך הביבים. והנה הוא מתעורר ולידו נחו חליפה וחולצה מכובסת ומקופלת.
גרגורי הופך לג'וק, ג'ים הופך לאדם. וכאן למעשה נגמרת ההקבלה.
סאמס הוא לא בן אדם שהפך לחרק אלא ג'וק שהשתלט על גופתו של ראש ממשלת בריטניה (החדר שבו הוא מתעורר נמצא ברחוב דאונינג 10). בגלגול הסיפור עוסק באמת במוזרות של חיי היומיום וביכולת האנושית להכחיש זאת. העולם של הג'וק הטיפשות הפוליטית והאינטלקטואלית הופכת לאבסורד ואף מוגדלת לכדי שטויות מתנשאות, כיוון שג'ים סאמס הוא "נבון אך בהחלט לא עמוק".
גם ההקבלה בנושא האוכל המתואר בשתי הנובלות מרמזת על כיוונים הפוכים: בגלגול של קפקא האוכל הוא פיזי וקיומי, ואילו בג'וק של מקיואן האוכל קשור לתאווה ולחטא הגרגרנות.
כאמור, ג'ים סאמס הג'וק הפך לראש ממשלת בריטניה והגוף האנושי מחליא אותו, הוא אף נוכח לדעת שהוא יודע דברים באופן אחר – "הבנתו, כמו שדה הראייה שלו, הוצרה" (עמ 21). לאט לאט "הוא הלך והתרגל לתפעול דמותו החדשה" (עמ' 10)
ברקזיט והיפוכיזם
כדי להפוך את הנובלה לסאטירית, ביקורתית ואולי כמשל, גרסת מקיואן לברקזיט היא התיאוריה של היפוכיזם, בה זרימת הכסף מתהפכת: עובדים צריכים לשלם למעסיקים שלהם אבל בתורם מקבלים תשלום עבור קניות. הסחר יתפקד על ידי יצואנים שיתנו לבריטניה כסף לקחת את הסחורה שלהם; בריטניה תשלם בתורה למדינות אחרות כדי לייבא את מוצריה ושירותיה.
מקיואן מרחיב את התוכנית הזו עד שנראה שלתוכנית יש כובד ראש אמיתי. וזה עושה את זה מאוד מצחיק. הוא לא יכול לקוות לצחוק על המציאות הנוראה של הברקזיט, אבל המשל הקומי של מקיואן לפחות מספק הקלה מסוימת מפארסה פוליטית שכבר מזמן עברה מעבר לבדיחה.
כיצד תפרח כלכלה היפוכיסטית בעולם שעוניסטי? עמ 35
וההיפוכיזם הזה נוגע במה שהתחלנו בו: הג'וק הוא ההיפוך של הגלגול.
אז נכון שהברקזיט כבר נעשה ואי אפשר לשנות את המדיניות, אבל אפשר קצת לצחוק עליו.
נובלה-משל חכמה, גרוטסקית, אבסורדית ופנטסטית.
תרגום מצויין, ועיצוב עטיפה מושלם!