הירו אריקווה, זיכרונותיו של חתול נודד, הוצאת הכורסא, יפן, 2021 (2012). תרגום: אירית ויינברג

הירו אריקווה / זיכרונותיו של חתול נודד

הירו אריקווה היא סופרת ממוצא יפני, מסוגת ה Light novel. ספרה, זיכרונותיו של חתול נודד, יצא לאור בשפת המקור בשנת 2012, תורגם לאנגלית בשנת 2017 וכעת גם בעברית.

הגיבור בזיכרונותיו של חתול נודד הוא חתול בשם ננה (ביפנית: שבע) שנכנס לחייו של סאטורו, חובב חתולים, שעדיין מתאבל על חתולו הראשון האצ'י (ביפנית: שמונה). לי זה הזכיר את הסרט המרגש האצ'יקו.

הירו אריקווה, זיכרונותיו של חתול נודד, הוצאת הכורסא, יפן, 2021 (2012). תרגום: אירית ויינברג

באנגלית:

The Travelling Cat Chronicles, Hiro Arikawa 

ננה החתול הוא גיבור הספר. הוא פותח עם רפרנס לאחד הספרים הגדולים בספרות העולמית שהגיבור הראשי שלו הוא חתול, אני חתול של הסופר נטסומה סוסקי, שיצא לאור בשנת 1905 (ותורגם לעברית בשנת 2013) – עם עקיצה קטנה. באיזשהו מקום קראתי שהוא מעובד לסרט. הלוואי.

לחתול של סוסקי אין שם, הוא גם לא יודע היכן נולד, אבל ננה יודע גם יודע.

ננה
בני האדם הם בסך הכל קופים ענקיים המהלכים על שתיים וסובלים מעודף חשיבות עצמית

זה מה שננה חושב על בני האדם, חוץ מעל אדונו, סאטורו מיאווקי. כן, שם המשפחה נשמע ממש כמו יללת חתול. כי סאטורו, בחור עדין ורגיש אוהב חתולים עוד מילדותו.

ננה הוא חתול רחוב שמצא לו מקום להסתתר בו – במכסה המנוע של מכונית טנדר כסופה. בעל המכונית הוא סאטורו, שמידי פעם היה נותן לו אוכל ובתמורה ננה היה מאפשר לו ללטף אותו.

יום אחד ננה עובר תאונת דרכים וסאטורו מטפל בו עד שהוא מחלים. כשמגיעה העת לשחרר את החתול, סאטורו מבקש את רשותו לגור איתו, והחתול מסכים. סאטורו מעניק לחתול את השם ננה שמשמעו שבע, כיוון שזנבו של החתול מעוקל כמו הספרה 7.

סאטורו עדיין מתאבל על החתול הראשון שלו האצ'י, שסימנים על ראשו יצרו את הספרה 8, ולכן כך הוא נקרא: האצ'י (שמונה). סאטורו הופרד מהאצ'י באופן טראומתי בילדותו ולכן הוא מרגיש עם ננה מעין סגירת מעגל.

מסע

במשפט אחד אריקווה מעבירה חמש שנים משותפות של ננה וסאטורו, ויום אחד סאטורו אומר לננה שעליהם לערוך מסע. סאטורו לא מציין את הסיבה למסע, את זאת הקורא יגלה לקראת סופו של הספר.

במסע שלהם, עוברים סאטורו וננה בין שלוש תחנות כדי למצוא לננה בית חדש. התחנה הראשונה היא קוסוקה, חבר הילדות של סאטורו, תחנה משמעותית ראשונה בחייו של סאטורו שבה הקורא לומד על הכישרון של סאטורו לחברותיות ועל ההלם ממות הוריו. כאן מתרחשת הפרידה הטראגית מהחתול האצ'י.

סאטורו הוא בן אדם שכמעט לא מעורר לחץ בבעלי חיים, ולכן גם כלבים וגם חתולים נוטים לחבב אותו (עמ' 107)

התחנה הבאה היא יושימונה, חבר של סאטורו מימי חטיבת הביניים, והתחנה השלישית היא סוגי וצ'יקקו, חבריו של סאטורו מימי התיכון. התחנה הרביעית והאחרונה היא אצל נוריקו – אבל כל מילה כאן תהווה ספויילר.

אבל היכן ננה נשאר? לאיזה בית יצטרף?

רומן חניכה, bildungsroman

המסע של ננה וסאטורו מתחלף בין גוף ראשון לגוף שלישי, ונע בין תחנות. אבל בין התחנות ננה וסאטורו עוברים בין ערים ונופים מתחלפים שמעוררים התפעלות עצומה בליבו של ננה. הוא נבהל מהים, נדהם מים השיבולים, בהלם מוחלט מהופעתה של קשת, הר הפוג'י מעורר ההשתאות, צבעים מרהיבים של פרחים, וננה לומד לזהות את הצבע האדום, צבע שנאמר שחתולים לא רואים. ננה גם פוגש פעם ראשונה ישבן בצורה של לב של איילים וסוסים – שעוזרים לגבש את זהותו העצמית.

במובן מסוים, דברי הימים של החתול המטייל הוא bildungsroman, רומן חניכה, של גור חתול רחוב שהפך לחתול מבויית, וגם סיפורו של אדם שהופך להיות גבר.

בתור השותף לחדר של סאטורו הייתי חתול מושלם, אז אני צריך להיות בן זוג מושלם במסע הזה שנראה שהוא מתכוון לעשות.

החוויה של ננה היא לא רק חיצונית. הוא חווה את הרגישות העצומה של סאטורו להתחשבות שלו בננה. והוא הופך נאמן לו באופן מוחלט.

יפן

זהו אמנם סיפור על האהבה בין בני האדם לחבריהם החתוליים, אך זהו גם ספר על יפן. סאטורו וננה נוסעים בטנדר הכסוף שלהם בכל רחבי האזור הכפרי היפני ולכן, זהו ספר גם על האהבה שיש לסופרת היפנית למולדתה ולתרבותה. המראות המפעימים בליבם של ננה וסאטורו הם השתקפות להתפעמות מהנוף המרהיב של יפן.

חיפוש וזיכרונות

זהו רומן על מסע וחיפוש אבל הקורא יגלה לאן נוסעים ומה מחפשים רק בסוף. והסוף, תתכוננו, כאוב. אבל זהו גם מסע של זיכרונות, כל תחנה מציינת שם מעברו של סאטורו ויחד הם משחזרים את העבר.

זיכרונותיו של חתול נודד הוא ספר על קשר ותקשורת, ועל אופי היחסים בין חתולים לבני אדם, בין בעלי חיים ובני אדם. לאהוב בעלי חיים הוא אחד הדברים שמגדלים את בני האדם ומעניק להם סוג של אצילות. והחתול, שהוא באמת מרכז הרומן, מוציא לא רק את האיכויות הרחמנות, האכפתיות והאוהבות של סאטורו, אלא מראה שגם לאחרים יש אותן.

לכן, אני לא חושבת שהספר מיועד רק לחובבי חתולים או רק לאוהבי בעלי חיים. הוא מיועד לכל מי שטיפת אנושיות מצויה בו.

זיכרונותיו של חתול נודד עוסק באותן תכונות אנושיות לא פשוטות כמו חברות, נאמנות ואפילו הקרבה, לא רק מצד ננה, אלא גם מסאטורו ועוד דמויות ברומן. למרות הסוף העצוב לכאורה, זהו ספר חיובי מכיוון שהוא מרמז על המשכיות על פני ארעיות.

שימו לב לסיומו של הספר, הוא מאפשר פרספקטיבה אחרת לגבי החיים עצמם ומשמעותם.

Facebook Comments Box

מאת

Meirav

סוכנת תרבות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *