כנס חד יומי (בעיר לידס Leeds שבאנגליה) ואי זמינות תחבורתית למקום הכנס היא סיבה טובה להאריך את הטיול ולשוטט בעוד כמה מקומות בסביבה.
אל העיר לידס אין טיסות ישירות, אבל יש תחבורת רכבות. רשת הרכבות באנגליה היא מפותחת, זמינה וקלה לתפעול. שדה התעופה הקרוב ביותר ללידס הוא שדה התעופה שבמנצ'סטר וטיסות מישראל למנצ'סטר יש רק פעם בשבוע (וגם זה עניין די חדש). אז אם כבר במנצ'סטר, לא נטייל קצת במנצ'סטר? ואם רק פעם בשבוע לא נבחר עוד יעד לטיול? אז ככה יצא ששבוע ביליתי בקו מנצ'סטר-לידס-ליברפול-מנצ'סטר (Manchester-Leeds-Liverpool). מכיוון הפוסט כולל תמונות רבות, חילקתי אותו לשלוש רשימות. רשימה זו תעסוק במנצ'סטר.
זו לי הפעם הראשונה בבריטניה. אמרו לי שאני מאוד אוהב, שהיא מאוד נוחה ונגישה, שהאופי שלי מאוד מתאים למקום, אבל לא אמרו לי שני דברים בסיסיים: א. שאתאהב וארצה להישאר ולגור שם לנצח. ב. שהאנגלית שלהם היא רק שלהם ושצריך זמן, המון זמן כדי להתרגל ולהבין אותה
חשבתי שזה מקום קר, אפרורי, ושבאמת ארצה לחזור מיד ארצה. חשבתי שאנשים קרים, בלתי נעימים – אבל תשכחו מהכל. הבריטיים מעולם לא ישאלו אותך מהיכן אתם, לא כי הם אדישים וקרים וזה לא מעניין אותם. ממש לא. הם פשוט למדו דבר או שניים על חופש, חירות האדם וכבודו. אם תבקשו עזרה, או שרק תביעו בלבול בעיניים, הם מיד יגשו אליך וינדבו את עזרתם – גם אם מדובר בהרמת המזוודה הכבדה שלך גרם מדרגות לא קצר. תעמדו יפה בתור, אל תצעקו, היו נעימים ואדיבים ותקבלו הכל בחזרה. כפליים.
אבל זה בדיוק המקום לומר שלום לדעות הקדומות. אם חשקה נפשכם בחירות, בכבוד, בנימוסין ובדרך ארץ – זה בדיוק המקום! ובאמת זו אזהרת מסע – תרצו גם תרצו לעבור לגור שם!
לפני מסע השיטוטים הזה חפרתי ברשתות החברתיות, באפליקציות הטיולים, בלוגרים ועוד. תכננתי לעצמי מסלול מפורט שגם יחסוך ממני הליכות וחזרות מיותרות, בכל זאת יש לי רק יום וחצי בכל מקום.
אחת מהבלוגריות שנעזרתי בהן, ונתנו לי מידע ממש מפורט היא רבקה קופלר, אוספת אוצרות מדהימה.
מבעוד מועד הזמנתי חדר במלון Ibis (מלון שלושה כוכבים שענה על כל צרכיי)
חמש שעות טיסה מישראל ותנחתו במנצ'סטר. מצאתי את היציאה לרכבת (צריך לעבור גשר ארוך) ולרכבת לעיר מנצ'סטר. ירדתי בתחנת הרכבת אוקספורד (שקרובה לרחוב אוקספורד) ומשם הלכתי ברגל (7 דקות) למלון אייביס. הגעתי די מאוחר, אז כל מה שהספקתי זה לאכול ארוחת ערב באיזשהו מקום ונחתי לקראת יום שמילאתי אותו בהליכה רגלית סובבת מנצ'סטר.
נקודה ראשונה, ממש 4 דקות הליכה מהמלון פסלו של האיש שהציל את בריטניה מהנאצים (פיצח את האניגמה ממניחי היסודות למחשב, האיש שם קץ לחייו באמצעות הרעלת ציאניד (בתפוח, כנראה בהשפעת הסרט האהוב עליו: שלגיה ושבעת הגמדים), בשל הרשעתו בעבירת הומוסקסואליות. אלן טיורינג. האיש שמכתביו נמצאו באוניברסיטת מנצ'סטר.
מכיוון שהבריטים מצטערים צער רב על מותו של אלן טיורינג ובעיקר על מותו בשל האיסור מהומופוביות ממש לידו נמצא פסל הדבורה
את סמל הדבורה מצאתי אחר כך במקומות שונים בעיר
לא רחוק משם, באותו הגן, נמצא גם זה
משם, דרך מערכת הרכבות של תחנת ויקטוריה
המשכתי לגני פיקדילי 
שם מצאתי את פסלה של המלכה אליזבת (אגב, האנגלים אוהבים להנציח את כולם) 
מכיוון שהיה עדיין מוקדם, נכנסתי לאחד הקניונים היפהפיים כאן במנצ'סטר – ארנדייל
נכנסתי לשתות משהו חם לפני שאמשיך.
קר מאוד בחודש ינואר המעלות הגיעו ל 4 מעלות צלזיוס ונעו בין זה ל 8 מעלות צלזיוס במשך כל השיטוט (גם בלידס וליברפול). הקניון הוא כמו עיר אחת גדולה, מרווח, לא צפוף, מוכרים אדיבים וחמים ונעים, ויש בו ממש הכל!
מול ארנדייל נמצא מוזיאון הכדורגל של מנצ'סטר יונייטד
ואם כבר מוזיאוון, לא נלך לאיצטדיון הכדורגל?
מהאיצטדיון 4 דקות הליכה לקתדרלת מנצ'סטר. כנסייה יפהפיה מהמאה ה-14, שב 1847 הפכה לקתדרלה, הייתה מרכז תרבותי שוקק בימיי הביניים. גם היום הקתדרלה היא מקום מרכזי בחיי העיר. ניתן לטפס במעלה המדרגות אל הצריח (קצת יותר מ-150 מדרגות), ובדרך לעבור על פני הפעמונים הגדולים. במקום גם מרכז מבקרים ומסעדה. שעות פתיחה: 10-16. תשלום: חינם (תרומה)
בתי המגורים של מכללת הכנסייה משמשים כיום כמשכנם של בית הספר צ'טהאם למוזיקה וספריית צ'טהאם. הספריה נפתחה ב 1653 והיא עדיין פעילה – הספריה הציבורית העתיקה ביותר בבריטניה.
משם צעדתי לכיוון מוזיאון האנשים, ובדרך שמחתי לראות שסיני, יווני ואנגלי יכולים להיפגש בהרמוניה מושלמת (ולא כבדיחה)
מוזיאון האנשים במנצ'סטר הוא אחד המוזיאונים המעניינים והמרתקים שפגשתי. מוקדש להיסטוריה של הדמוקרטיה בבריטניה ולהתפתחות מעמד הפועלים מהמהפכה התעשייתית ועד ימינו. דגש מיוחד מושם על המאבק על זכותן של נשים להצביע. בין היתר תמצאו במוזיאון אוסף של כרזות פוליטיות, פריטים ארכיוניים של מפלגת הלייבור, תמונות הקשורות להיסטוריה של מעמד הפועלים, תצוגה המוקדשת לפעילויות הפנאי של מעמד הפועלים ועוד. הכניסה למוזיאון בחינם (תרומה)
בלב כבד והמון תובנות שמתי פעמיי לספריית ג'ון ריינולס, שהיא חלק מאוניברסיטת מנצ'סטר. את הספריה הקימה אישתו של ג'ון ריינולדס, אנריקטה.
היא תוכננה בשנת 1889 ונפתחה לציבור ב1 לינואר 1900.
כאן, כאמור, מצאתי את ההסבר לסמל הדבורה שמופיע בכל כך הרבה מקומות. הדבורה היא סמלה של מנצ'סטר. היא מסמלת את העבודה המשותפת והמאוחדת למען המלכה ולמען הגנתה. כך גם אנשי מנצ'סטר שפעלו יחדיו למען זכויותיהם. סמל הדבורה הפך גם לסמלם של קהילת הלהט"ב במנצ'סטר
משם לבניין העירייה הדרך קצרה
הגיעה שעת אחר צהריים ואני רעבה.. אז בדרך למסעדה שבחרתי לי דרך המלצות גוגול, לא פספסתי את מראות העיר המרשימה
המסעדה שבחרתי היא No. 1 Canal Street והיא באמת נפלאה. האוירה, האוכל פשוט נהדרים.
מכיוון שהחל גשם זלעפות, להחשיך, והתחלתי להתעייף בחרתי לצעוד לכיוון בית המלון ולהמשיך למחרת
כמה שעות אחרונות במנצ'סטר, ואני ממהרת כדי להספיק את הרכבת ללידס. אני חולפת מהר מול הבניין היפהפה הזה, לא מתעכבת לברר מה זה – אבל לא שוכחת לצלם
חולפת מהר גם ליד הצ'ינטאון – כי אין עיר בלי צ'יינטאון משלה
ממשיכה להתפעל מיופיה העתיק של העיר
חולפת במהירות מול המבנה העתיק הזה שהפך למבנה מסחר
חלפתי במהירות גם על פניה של אמלין פנקהרסט בספריה המרכזית
מול הספריה יש עוד פסל של אמלין פנקהרסט
ממש מעבר לכביש נמצאת הגלריה לאמנות של מנצ'סטר. כניסה: חינם (תרומה)
בדרך למוזיאון התעשייה והמדע צילמתי גם את בית האופרה
מכאן הלכתי בהמלצתה של אילאיל קופלר (כאן) לבניין אפלק (Affleck's), בניין שמאכלס חנויות וינטאג' מגוונות ומפתיעות.
בחזרה, שוב חלפתי ליד כיכר פיקדילי (במנצ'סטר, כן?!) נמצא גם פסלו של הדוכס מוולינגטון, האיש שהביא למפלתו של נפוליאון בקרב ווטרלו
עד כאן החלק הראשון לשיטוטיי במנצ'סטר-לידס-ליברפול(-מנצ'סטר) Manchester-Leeds-Liverpool
לגלריית התמונות המלאה: מנצ'סטר
החלק השני, לידס Leeds
החלק השלישי, ליברפול Liverpool
טיפים:
- אתם לא מטיילים באנגליה וגם לא בבריטניה. מעתה אימרו: ג'יבי (GB – Great Britain)
- שעון: שעתיים אחורה
- לבוש בחודש ינואר: שיטת הבצל. (דאגו שהשכבה האחרונה תהיה דקה וקלילה, כי חמים עד חם מאוד במקומות הסגורים וקר מאוד בחוץ)
- אם תזמינו מלון מראש, שימו לב שיש פער עצום בין אם תזמינו חדר ליחיד, יחיד בחדר זוגי, או זוג בחדר.
- תעשו לעצמכם טובה ואל תטוסו אל על.
- ניתן לרכוש מראש כרטיס חכם לנסיעה ברכבות ובאוטובוסים ולאסוף אותם בכל תחנת רכבת. ישנם מסכים דיגיטליים לרכישה בכל מסוף (ותשתדלו לא להכניס שטר של 50 ליש"ט – המכונה לא מקבלת. את השטר תשתדלו להכניס כ"שפני המלכה לשמים", ואל תצחקו – זה מעליב את האנגלים)
- גם אם אתם שניה לפני הנסיעה ברכבת ומול המכונה הדיגיטלית – עדיף להזמין כרטיס נסיעה באון ליין (זה כמעט חצי מחיר!)
- המוכרים באנגליה מאוד מאוד אדיבים (שלא מתפרצים לך לחדר ההלבשה כדי לשאול אם זה מתאים לך, ולגעת בך ולסדר את המכנסיים, או השמלה או החולצה.. ממש לא. הם יניחו לך לנפשך, ובמידה שתצטרך אותם שוב הם יעזרו לך מכל הלב). לעולם לעולם לעולם – אל תתפרץ אם המוכר נמצא בשיחה עם מישהו אחר
- עוד מקומות לראות ולא הספקתי: המוזיאון היהודי, מוזיאון המשטרה,מוזיאון המלחמה
- מקומות בילוי מומולצים: The Alchemist, כתובת: Hardman 3 (בר קוקטיילים), The Old Wellington כתובת: 4 Cathedral Gates (פאב)
- שפה ותרבות: בצפון אנגליה אין דבר כזה elevator, כי אם lift. אם תשאל איפה ה exit, יגידו לך שאין דבר כזה.. שאל איפה The way out. אם תחפשו את קו התור לקופה/לשדה התעופה, חפשו שלט שמורה queue. זהירות מדרגה: Mind the Step (ואם אתם בתחנת רכבת אז בבקשה Mind the Gap)
תהנו המון!
