הסיפור של הקרחת שלי הוא ספרו היחיד של מארק ון דר יאכט. הוא גם מכריז על זה בספר. יודעים למה? כי זהו פסבדונים של ארנון גרונברג, וארנון גרונברג הוציא מאז ארבעה ספרים (את כולם אהבתי). הסיפור של הקרחת שלי תורגם לעברית בשנת 2007, בהוצאת בבל, על ידי אירית ורסנו שכבר תרגמה ספר אחר של ארנון גרונברג.
הסיפור של הקרחת שלי זיכה את מארק ון דר יאכט (ארנון גרונברג) בפרסים רבים, ולא בכדי. זהו סיפור טרגי-קומי על התבגרותו של נער בוינה, והקרחת שלו היא סיבה לכתיבה כי "גם סיפורים קטנים יכולים להיות חשובים".
מארק ון דר יאכט הוא סטודנט לפילוסופיה והוא מספר על הרדיפה שלו אחר l’amour fou – אהבה משוגעת. מהי אותה אהבה משוגעת? מיהי האובססיה שלו? והאם יגשים אותה?
הסיפור של הקרחת שלי, ארנון גרונברג, הוצאת בבל, ידיעות ספרים, 2007. תרגום: אילנה ברנשטיין
רומן חניכה
מארק ון דר יאכט מספר את סיפור התבגרותו על רקע העיר וינה, כמו שקפקא מספר את סיפורו על רק פראג. תוך כדי אנו מתוודעים לסיבות להתקרחותו של מארק הצעיר שהוא הסיבה לכאורה של כתיבת הסיפור, סיפור הקרחת שלי. אימו, קונסטנצה, נפטרה שלושה שבועות בדיוק אחרי שמלאו לו שמונה עשרה, היא הייתה אישה אצילית אך קרירה ועזרה לעניים במעשים טובים. אביו, פרדריק, היה פחות אצילי, הוא נישא בשנית בתוך שנה לאלאונור שכתבה את הספר "כיצד יכולות נשים מבוגרות להתעשר". כבר בהתחלה מופיע אקדח קטן ואצילי, והשאלה שנשאלת היא האם האקדח שהופיע במערכה הראשונה, יירה באחרונה?
מארק הצעיר מתוודע אל מיניותו עוד לפני מותה של אימו, כאמור הוא מחפש באובססיביות את האהבה המשוגעת שלו, כזו שגורמת למתאהב "שיתוק" או צורך לבצע דברים בלתי סבירים. הוא לומד מאימו, שאהבה את כל הגברים של וינה בערך, איך לאהוב: כיצד לרכוש פרחים, אלו פרחים וכיצד להגיש אותם, אלו תכשיטים אישה מעדיפה, איך לפנק אותה. הוא אף הולך עם אימו לחלק ממאהביה, מסתבר שהוא מכיר את כולם, וכולם מכירים את משפחתו. ובשעת צורך הם אפילו עוזרים לו בשמה של אימו. מארק מפתח אהבה אדיפלית כלפי אימו, והיא, למיטב ידיעת הקורא: מעדה ומתה.
כבר בתחילת הספר אנו מתלווים למארק לפגישה עם אישה מבוגרת שנותנת לו מזוודה של אימו מלאה בבגדים נקיים ומגוהצים. אך את הסיבה לקבלת המזוודה, לבגדיה המגוהצים והשמורים הקורא ידע רק בסופו של הספר, אחרי מסע שמארק עובר. הוא מכיר שתי בנות שאיתן הוא מחליט לממש את האהבה המשוגעת שלו, הוא קונה להן פרחים, ממשכן תכשיטים של אימו כדי לקבל כסף מזומן, מזמין אותן לארוחה, מבקש מאחיו להצטרף, ולבסוף גם מזמין אותן אל ביתו. שם בחדר מארק עובר טראומה שמשפיעה עליו והמרדף שלו אחר האהבה המשוגעת שלו הופך למרדף אובססיבי אחר.
בינתיים, קונסטנצה, אימו של מארק, חלתה במחלה סופנית והוא "נאלץ" ללוות אותה להרים לתברואה של הנפש. שם, בטיול להר גבוה במיוחד היא מועדת ומתה.
לצערי, לא אוכל לכתוב יותר מזה על הסיפור של הקרחת שלי המצחיק, השנון ויחד עם זאת המכאיב, כיוון שכל מילה נוספת תהווה ספויילר. וזה ספר כל כך מהנה, שחבל לי להרוס לכם..
כמו כל ספריו של ארנון גרונברג, כפי שנתוודע אליהם בהמשך, גם הספר הסיפור של הקרחת שלי הוא אפל וחידתו נפתרת בסופו.
