אחרי הפוסט על וינה – עיר של פרשת דרכים והפוסט על מחוץ לוינה – טיול חד יומי בתוך גלויות מתחלפות – החלטתי להקדיש פוסט נפרד לביקור במוזיאונים ובארמונות בוינה. אני חושבת שמגיעה להם התייחסות מיוחדת, גם כי הפוסט על הטיול בוינה ארוך ולא רציתי שהם "ילכו לאיבוד".
יש המון מוזיאונים וארמונות בוינה. למעשה, כל בניין שתראו סביר להניח שהוא ארמון או ארמון לשעבר. כשהגרמנים פלשו לאוסטריה, האנשלוס, הם כלאו את רוב בעלי הארמונות או הבריחו אותם ונישלו את אוצרותיהם. יש המכנים זאת, האונס של אירופה. לאחר מלחמת העולם השנייה, אוסטריה החזירה חלק מהאוצרות האלו, והרומן האישה בזהב מתאר את המאבק המשפטי כדי להחזיר אותם, ובעיקר את הציור האישה בזהב, דיוקנה הראשון של אדלה בלוך-באואר. לכן, חלק מהמוזיאונים נמצאים בארמונות.
האם לרכוש כרטיסים מראש?
התלבטתי מאוד אם לעשות זאת, לאור התורים הארוכים שנתקלתי בהם באיטליה וביוון וחששתי שזו עונה חמה של תיירות כי יצאתי בסוכות. אבל מכיוון שזו תקופה בלתי צפויה וחששתי שהולך להיות גשום, הנחתי למזג האוויר להוביל אותי: לא רכשתי כרטיסים מראש, כיוון שחשבתי שאם יהיו ימים גשומים אמלט לי אל בין כותלי האמונות והמוזיאונים.
בסופו של דבר, אלו היו ימי סתיו מקסימים ולא גשומים אז נתתי לרגליים להוביל אותי. לא היה עומס של תורים באף קופת מוזיאון או ארמון שביקרתי, אבל היה עומס וצפיפות מול המאסטרפיסים.
רובע המוזיאונים
כמו בברלין, גם בוינה, יש רובע מוזיאונים, והוא מכונה ה MQ. לא הייתי בטוחה שאני רוצה לבקר בכל המוזיאונים ולמרות שהפער בין שני מוזיאונים שרציתי לבקר בהם לבין כרטיס משולב לכל המוזיאונים הוא 3 יורו, החלטתי לבקר הפעם רק בשניים שנמצאים ברובע.
תוכלו לגשת למרכז המידע של הקווארטר (נמצא בין מומוק ללאופולד) ולבחור את השילוב הטוב עליכם.
כמה טיפים:
- בכל המוזיאונים והארמונות שביקרתי בהם יש לוקרים, שבהם ניתן לאחסן את החפצים תמורת יורו או שניים (שבסוף חוזרים אליכם)
- כמעט בכל המוזיאונים והארמונות מציעים אוזניות המשדרות מידע על המוצגים בחינם – כדאי להשתמש בזה
- מחירי הכרטיסים לארמונות ולמוזיאונים יקרים יחסית לערים אחרות באירופה, חלקם עדיין זולים מהארץ
(מתנצלת מראש שלא כל הצילומים יצאו ישרים כמו פלס, קצת קשה לצלם כשלמעלה מעשרים איש צובאים על המאסטרים וכולם, כמוני, רוצים לצלם)
מוזיאון לאופולד Leopold Museum
מוזיאון לאופולד משתייך לרובע המוזיאונים. הוא יחסית חדש (נוסד ב 2001), ומכיל אוסף אמנות מודרנית מאוסטריה, אולי מהגדולים בעולם. לאופולד החל דרכו כרופא צעיר שהחל לאסוף אמנות וציורים של ציירים יחסית לא מוכרים, כמו קוקושקה ואיגון שילה ואחריהם גם קלימט.
המוזיאון בנוי ארבע קומות ורצוי להתחיל דווקא מהקומה הרביעית, כך ניתן פרספקטיבה מושלם על אמנות בוינה של 1900.
מבפנים, יש חלונות פנורמיים שדרכם ניתן לעמוד ולהביט בנוף היפהפה של וינה, חלק ממנו בנוי רצפת זכוכית, כך שניתן לצפות ביצירות האמנות מכיוונים שונים. מבחוץ, המוזיאון בנוי כקוביה העשויה אבן גיר לבנה. יש אומרים שבמקור היו בנויות שם האורוות המלכותיות. המבנה החיצוני של מוזיאון לאופולד מהווה ניגוד מוחלט למוזיאון שנמצא בסמוך לו המומוק.
יש במוזיאון גם מחלקה לילדים
אם אתם רוצים לנוח בין ביקור אחד למשנהו ברובע המוזיאונים, בין לאופולד למומוק יש רחבה מקסימה ובית קפה
המומוק (MUMOK – Museum Moderner Kunst)
מוזיאון המומוק הוא מוזיאון לאמנות מודרנית בוינה, מתחילת ואמצע המאה העשרים ועל זרמיה השונים.
במוזיאון מוצגות תדיר תערוכות מיוחדות בסגנון ה-Viennese Actionism, שהייתה תנועת מחאה אמנותית שפעלה בשנות השישים של המאה העשרים.
פחות התחברתי לתוכן המוזיאון, אבל הרגשתי שחשוב להיכנס ולחוות, חוץ מזה שמבנה המוזיאון מרשים ביותר
מוזיאון סיסי וחלק מחדרי הקיסרית בארמון הופבורג
מוזיאון סיסי לא היה בעדיפות הראשונה שלי, ובכל זאת ממש ממש רציתי לראות איך חיו הקיסרים ועשירי הארמונות. בדיעבד – חובה להיכנס! (לינק למוזיאון)
אליזבת, סיסי, קיסרית אוסטריה, נחשבה לאהובת העם, אישה דעתנית ואף פמיניסטית, יפהפיה, ואישתו של הקיסר פרנץ יוזף. היא התקשתה להסתגל לחייה כקיסרית, וניסתה להתרחק מהארמון. חייה לא היו פשוטים כלל: ביתה נפטרה מיד עם לידתה, בנה התאבד, והיא בעצמה נרצחה על ידי מתנקש. בימים אלו מוקרנת בנטפליקס סדרה בשם הקיסרית, שמגוללת את חייה.
היא אף כתבה שירים וביקשה שיתפרסמו רק לאחר מותה.
במוזיאון מוצג אוסף עצום עצום עצום של תשמישי המטבח והסרוויס: מאות של כלי מטבח, מכל הסוגים והגדלים, קיפולי מפיות, אגרטלי זהב וחרסינות משובחות.
אבל גולת הכותרת היא הכניסה לחדרי הקיסרית, לחדר השינה, לחדר הרחצה, לאיזור המשרתים, לסלון או לחדר האוכל, בגדי הקיסרית והנעליים שנעלה מאז ילדותה. אסור לצלם בין חדרי הארמון, כך שאני לא יכולה להעביר לכם את היופי!
מוזיאון אלברטינה Albertina Museum
מוזיאון אלבטינה נמצא בין בניין בית האופרה למלון זאכר, וגובל בארמון הופבורג. בעברו, היה ידוע בעברו בשם Palais Taroucca, כיוון שב 1744 הוא שופץ על ידי עמנואל טלס הרוזן סילבה-טארוקה, כדי להפוך אותו לארמון שלו.
בניין המוזיאון ניזוק קשות בעת הפצצות בעלות הברית בסוף מלחמת העולם השנייה, ומאז שופץ פעמיים.
המוזיאון הותיר עליי רושם עמוק: יופיו עושרו והמבנה המרשים שלו מהלכים קסם על המבקר.
וככה קיבלו את פניי באלבטינה, מארס (אל המלחמה במיתולוגיה הרומית) מצד אחד, ומן הצד השני מינרווה (אלת החוכמה, המסחר, האמנויות, המדע, המלחמה והאסטרטגיה הצבאית במיתולוגיה הרומית).
בזמן ביקורי, המוזיאון אירח תערוכת רטרוספקטיבה של בסקיה (Basqiat)
ז'אן מישל בסקיה (Jean-Michel Basquiat) נולד ב 1960 ומת בגיל 28 ב 1988. בחייו הקצרים הוא הספיק להטביע חותמו בעולם האקספרסיוניסטי תוך שהוע מושפע מהאמנים ג'וליאן שנאבל ואנדי וורהול.
הוא נולד בברוקלין, ואת דרכו החל כאמן גרפיטי בחוצות מנהטן כשהוא חותם בכינוי "סאמו" (SAMO). הוא החל לצייר על בד והתקבל בביקורות אוהדות. ולמרות זאת הוא החל להשתמש בסמים קשים ומת ממנת יתר.
הדמויות בציורים של בסקיה נראות כמעין מסיכות שבטיות כשמעטרים אותן כיתובים גרפיים. ממש כמו ציורי גרפיטי.
בקומה הראשונה (מבין ארבעת הקומות של המוזיאון) הוצגה תערוכה של הפסל הבריטי טוני קרג (Tony Cragg), יליד 1949. בעבודות הפיסול שלו נראה כי צורות פיגורטיביות הופכות לאבסטרקטיות. בדרך כלל אני לא מתחברת לעבודות כאלו, אבל משהו בהן משך את תשומת ליבי (גם הצבעים)
בהמשך הוצגו בתערוכה ששמה ממונה ועד פיקאסו, ציורים מקוריים של פרנץ מארק, קירשנר, קנדינסקי, מירו, קליי, מקס בקמן האהוב עליי, מארק שאגאל, פיקאסו, מונה ועוד..
קומה שלמה הוקדשה לשני צמדי אמנים שבסיסם באוסטריה ושנים רבות שיתפו פעולה: אמני התקשורת פיטר האונשילד וגיאורג ריטר עובדים יחד על הרישומים המונומנטליים שלהם מאז 1989; מרקוס מונטאן ועדי רוזנבלום משתפים פעולה בעבודותיהם מאז 1992. ה- ALBERTINA מקדישה לשני הזוגות תערוכה רטרוספקטיבית בת שני חלקים.
צמד אחד מציג רישומים עתירי מימדים וצמד שני מציג ציורי שמן (עתירי מימדים). התערוכה תוצג עד ינואר 2023
מוזיאון הטבע Naturhistorisches Museum
מוזיאון הטבע הוא מבנה יפהפה ודומה מאוד לזה שממולו – המוזיאון לתולדות האמנות. שניהם עוצבו על ידי האדריכלים קארל פרייהר וגוטפריד סמבר בין 1872 ל 1891.
מוזיאון הטבע של וינה הוא מהגדולים באירופה ובטח מהיפים, אולי בין המוזיאונים היחידים שממוקמים בתוך ארמון אמיתי, והוא מומלץ לביקור משפחתי עם ילדים. יש מצב שתרצו לחזור לכאן..
יש בו אוסף עצום של מינרליים ואבני חן, דינוזארים ופוחלצי חיות, מאובנים והדמייה של חיי קדמונים. אפילו הדמיה של איך אתם הייתם נראים לו הייתם חיים עכשיו בתקופת האבן.
המוזיאון לתולדות האמנות Kunsthistorisches Museum
ביום שהגעתי, יום שלישי, המוזיאון היה אמור להיות סגור. אבל אז ראיתי דלת נפתחת ומיד הלכתי לרכוש כרטיס.
המוזיאון לתולדות האמנות בוינה הוא אחד מהמוזיאונים הגדולים והחשובים בעולם לתולדות האמנות. כמה מהמאסטרים באמנות ממוקמים כאן.
במוזיאון יש כמה אגפים, אחד המרשימים שבהם הוא האגף המצרי
ארמון בלוודרה Schloss Belvedere
אם לא את דיוקנה הראשון של אדלה בלוך-באואר (האישה בזהב) אז לפחות את הנשיקה! (כן, שוב קלימט!)
ארמון בלוודה (פירוש שמו: יפה נוף) הוא אחד הארמונות שהיו חובה מבחינתי להגיע אליהם. הארמון נבנה כבית קיץ לנסיך אויגן מסבויה במאה ה 17. הוא כולל את הארמון העליון (ששימש למגורים), הארמון התחתון (שימש כמוזיאון), בית חממה והאורוות. ביקור בארמון הוא חוויה כלל-תרבותית: היסטורית, ארכיטקטונית, אמנותית והמון המון יופי
ארמון שנברון
ארמון שנברון (פירוש שמו: טירת המעיין היפה) היה ארמונם של הקיסרים החשובים בוינה. כיום, הוא מוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
הביקור בארמון דורש תשומת לב של כמה שעות (אם אתם נכנסים לגן החיות ייקח לכם לפחות חצי יום לבלות במתחם הארמון). קחו לכם את הזמן, תהנו מהארמון, מהעלייה אל מזרקת נפטון והלאה מזה, בדרך טיילו בגן המבוך, טיילו בגנים המהממים ביופיים בעיקר בתקופה זו של הסתיו, שלא רק השלכת שצבעה את הגנים בצבעים מיוחדים, אלא קרני השמש שהופכות להיות בתקופה זו אופקיות, מעניקות זוויות שונות בין העצים והספסלים ומעניקה למקום עושר צבעוני שאין כמותו.
רכישת כרטיסים: כדאי לשים לב שיש קומבינציות שונות לכרטיס הכניסה לארמון שנברון. יש אפשרות של כניסה מצומצמת לארמון, כניסה מורחבת, כניסה לארמון + כניסה לגן החיות, כניסה עם מדריך (ואולי עוד כאלו שאני לא זוכרת). בכל מקרה, כדאי לקחת את האוזניות למידע
מכיוון שאסור לצלם את פנים הארמון, אני מפנה את תשומת ליבכם לחדרים היפים ששומרו כמוזיאון (חדרי הקיסרים – הפרטיים והרשמיים) ושבעבר הם שימשו תפאורה למספר וועידות ופגישות היסטוריות כמו הפגישה בין ניקיטה חרושצ'וב וג'ון קנדי ב 1961
קחו לכם את הזמן ותהנו!
האקדמיה לאמנות יפות Akademie Der Bildenden Künste Wien
האקדמיה לאמנות נוסדה ב 1692, והיא אחת ממוסדות האמנות העתיקים באירופה. גלריית התמונות באקדמיה מכילה כ 1600 ציורים מן המאה ה 14 ועד ה 19. ביניהם: הטריפטיכון יום הדין האחרון מאת הירונימוס בוש, יצירות של לוקאס קראנאך, רמברנדט ואן ריין, פיטר פול רובנס וטיציאן.
האקדמיה לאמנות יפות בוינה ידועה כמי שדחתה פעמיים את היטלר הצעיר כשרצה להיות אמן וללמוד אמנות
לא רחוק מהאקדמיה לאמנות נמצא הזסציון
הזסציון הוינאי Wiener Secession
הזסציון הוינאי נקרא כך, כדי להבדיל אותו מהזסציון הראשון במינכן, מ 1892. הזסציון הוא תנועה של אמנים מתחומים שונים (אמנות, אדריכלות, מוזיקה) שקמה ב 1897. בין מיסדיה היה גוסטב קלימט. כאן הוצג לראשונה הדיוקן הראשון של אדלה בלוך באואר (האישה בזהב), ואחר כך נגנב על ידי הנאצים. הוא עבר מספר גילגולים וכיום הוא נמצא בבעלותו של רון לאודר ומוצג בנויה גלרי בניו יורק (שוב, את סיפורו של הציור, כמו סיפור גניבת חפצי האמנות החשובים על ידי הנאצים תמצאו גם בספר האישה בזהב).
כיפת הזהב של המבנה הפך לסמל התנועה ולהתפתחותה של האמנות.
התערוכה הראשונה שהוצגה בזסציון הוקדשה למלחין לודוויג בטהובן, וגם כיום מוצגים בו האפריז של בטהובן, שצייר קלימט (אפריז הוא אלמנט באדריכלות שמקורו ביוון העתיקה, שנועד לקשט או להעביר מסר כלשהו).
האפריז היא תערוכה קבועה, ובחדרים אחרים מתקיימות תערוכות מתחלפות.
במוזיאון לאופולד יש תערוכה מיוחדת לאנשי הזסציון, וכמובן לקלימט (כולל שחזור הסטודיו שלו), איגון שילה וקוקושקה
מוזיאון בית המוסיקה Haus der Musik Vienna
מרחק הליכה רגלית קצר מבית האופרה נמצא בית המוסיקה של וינה. בית המוסיקה הוא מוזיאון אינטרקטיבי, שמאפשר למבקר להשתתף כמבצע על הכלים או כמלחין. הוא בנוי ארבע קומות, כשכל קומה מוקדשת לתחום אחר במוסיקה:
הקומה הראשונה מוקדשת למוסיקה הקלאסית ולמלחינים הגדולים של אוסטריה
בקומה השנייה ניתן לחוות גלי קול (כמו למשל לשמוע עובר ברחם)
בקומה שלישית יש סקירה של התפתחות המוסיקה באוסטריה ותצוגה של פריטי לבוש, תכשיטים, קטעי עיתונות של מוסיקאים. ומי שרוצה יכול גם להתנסות בניצוח על התזמורת של וינה.
בקומה הרביעית מוצגים סרטונים
המוזיאון מתאים ורצוי לביקור עם ילדים
לא רחוק מרחוב גראבן, בעצם הכל קרוב להכל בוינה, נמצא מוזיאון השעונים
מוזיאון השעונים (Uhrenmuseum)
מוזיאון השעונים הוא סניף של Wien Museum. הוא נפתח בשנת 1921, ונמצא במבנה עתיק שנקרא Harfenhaus, ארמון אוביזי – ארמון מתקופת הבארוק. בשלוש קומות מוצגים אוספי שעונים ייחודי שדרכו ניתן לראות את התפתחות השעונים במהלך השנים.
אחד השעונים המדהימים ביותר במורכבות שלהם הוא השעון האסטרונומי מן המאה השמונה עשרה הכולל מאות גלגלים וחלקים. כל אלה מראים לא רק את השעה במקומות שונים בעולם, אלא עוקבים גם אחר תנועת כוכבי הלכת ומציינים את מועדם של ליקויי שמש וירח
מוזיאון טדי בר
לא רחוק מיודנפלאץ נמצא מוזיאון קטן וחמוד. כשחיפשתי אותו, לא הבנתי למה אני מוצאת חנות בובות גדולה מאוד סגורה בזכוכית, עד שהבנתי שזה מה שהיה פעם המוזיאון. המוזיאון פעל בשנים 1966-2001 וכיום הוא אתר אינטרנט וחנות וירטואלית לתלבושות בובות פרווה
עוד מוזיאון שחיפשתי וממש רציתי לבקר בו הוא מוזיאון הנעליים, אבל כשהגעתי המקום היה בשיפוצים..
