וירג'יניה הול, מרגלת, גיבורה אמריקאית שנלחמה לצד המחתרת הצרפתית בתקופת הכיבוש, נשכחה מעט אך אט אט מצאה את המקום הראוי לה בזיכרון ההיסטורי. ספרים וסרטים מוקדשים לה והקהל הרחב מגלה בהתפעמות את ייעודה של האישה המדהימה, סוכנת ביון ולוחמת-מפקדת יוצאת מן הכלל שקיבלה עיטורים מארה"ב, בריטניה וצרפת.
כותבת המאמר: אורנה ליברמן
ביוגרפיה ראשונה של וירג'יניה הול
ונסן נוזי, המרגלת: וירג'יניה הול, אמריקאית במלחמה, פייאר, 2007 (נכון להיום, לא תורגם לעברית)
הביוגרפיה הרצינית הראשונה של וירג'יניה הול נכתבה על ידי העיתונאי, הסופר ויוצר הסרטים התיעודיים הצרפתי ונסן נוזי. בשפה ברורה שוטח ונסן נוזי את קורותיה של האמריקאית מלידתה ועד מותה.
מחקר מדוקדק בארכיוני שירותי הביון בוושינגטון ובלונדון, במרכז להיסטוריה של הרזיסטנס והגירוש בליון, בארכיון בעלה של וירג'יניה הול, שיחות עם רזיסטנטים בכפר הצדיקים לה שמבון-סור-ליניון במחוז הלואר העילי שלשחרורו תרמה וירג'יניה הול, שיחות בבולטימור עם אחייניתה של וירג'יניה ומקורבים נוספים, כל אלה ועוד ועוד (נוזי מפרט את מסלולו בפרולוג) שימשו בסיס לביוגרפיה מקיפה ומרתקת בת 465 עמודים.
מי הייתה וירג'יניה הול
וירג'יניה הול, בעלת היופי האצילי והאופי המרדני, הייתה מגדולות המרגלות בצרפת הכבושה. הגסטאפו בליון ראה בה את הסוכנת המסוכנת ביותר, קלאוס ברבי היה מוכן לתת הכול כדי לשים ידו על האויבת.
אף אחד לא חזה את גורלה של הצעירה האמריקאית, בת למשפחה עשירה מבולטימור, בייחוד לא אמה, ששאפה להשיאה לגבר עשיר ולראותה מנהלת בית ומשפחה לתפארת.
אחרי תקופת לימודים בארה"ב קיבלה וירג'יניה הול את רשות הוריה לצאת להמשיכם באירופה, כמנהג צעירים אמריקאים רבים באותה תקופה. ב-1926 הפליגה וירג'יניה בת ה-20 לפריז, למדה במכון למדעי המדינה ונהנתה לבלות ולפגוש אנשים מעניינים בעיר המסעירה. זמנה בפריז החדיר בה אהבה עמוקה לצרפת שנעשתה מולדתה השנייה. עוד שנתיים מרתקות של לימודים והרפתקאות בווינה וחזרה לארה"ב כשהיא ספוגה בתרבות אירופה, בהשכלה שרכשה בה ובשליטה בחמש שפות, בייחוד בצרפתית ובגרמנית.
וירג'יניה צפתה בנסיקתו של היטלר שהבטיח להציב את גרמניה במקום הראשון, בהתפרצויות אלימות של קבוצות פשיסטיות בווינה, בעלייתו של מוסוליני באיטליה.
וירג'יניה חלמה להיות דיפלומטית אך נכשלה כל פעם שניגשה למבחנים משום היותה אישה. בלית ברירה עבדה במשרות פקידותיות בנציגויות הדיפלומטיות של ארה"ב בוורשה ובסמירנה (איזמיר כיום).
פציעה והחלמה
בתאונת צייד בסמירנה, בעודה בת 27, ירתה לעצמה בשגגה ברגל שמאל והזיהום הצריך כריתה מעל הברך. הפציעה, סדרת הניתוחים וההחלמה, ניסיון קשה וכואב, חישלו עוד יותר את אופייה של הצעירה שחיים חדשים נפתחו לפניה. סיכוי מספר שתיים.
בתום ההחלמה הוצבה וירג'יניה בוונציה אך שוב לתפקיד פקידותי. הקריירה הדיפלומטית הנחשקת נחסמה בפני וירג'יניה הול באופן מוחלט משום נכותה, כך קבע התקנון שאסר על קטועי רגל לכהן במשרד החוץ. המינוי בנציגות ארה"ב בטאלין, בירת אסטוניה, שוב אכזב אותה ואז, ב-1939, החליטה וירג'יניה להתפטר מהמנהל האמריקאי כדי לחיות חיים משמעותיים יותר.
פעילות בצרפת
בעוד ארה"ב נשארת ניטרלית נוכח המלחמה המסתמנת באירופה, התנדבה וירג'יניה לצבא הצרפתי, לפני תבוסת יוני 1940, כנהגת אמבולנסים. לאחר שמצאה מקלט בלונדון, חזרה שוב לצרפת והפעם כסוכנת של שירותי הביון הבריטיים (SOE). וישי, ליון, וירג'יניה הול הפכה לסוכנת מספר אחת, העבירה מידע יקר, יצרה מגע עם המחתרת הצרפתית, סייעה בבריחות נועזות של עצורים מבתי כלא, החביאה סוכנים בדירתה, טיפלה, רחצה, חבשה, האכילה, דאגה.
בסוף 1942 נאלצה לעזוב במהירות את צרפת לאחר שכומר צרפתי, רובר אלש, סוכן כפול ששיתף פעולה עם הגרמנים, עמד למסור אותה לידי האויב. בעל כורחה עזבה את הזירה במסע מפרך בן שלושה ימים. בקור ובשלג חצתה את הרי הפירנאים, בכאבי תופת, כשהגדם מדמם בחיכוכו עם רגל העץ. יחד עם שני עמיתיה למסע הגיעה לספרד.
עבודה שגרתית במשרדי הסוכנות במדריד לא הייתה כמובן לרוחה. באביב 1944, למרות שזהותה נחשפה, חזרה לצרפת מאופרת לאישה זקנה והפעם כסוכנת של שירותי הביון האמריקאים (OSS) לאחר שהבריטים סירבו לשלוח אותה מטעמם. משימתה הייתה לארגן את ההתקוממות במרכז צרפת ושוב התעלתה ועשתה נפלאות. בתחפושת של איכרה הפכה לגזברית, אלחוטנית, חבלנית, מפקדת יחידות קומנדו.
חזרה לארה"ב
בתום המלחמה ולאחר עוד הרפתקאות חזרה לארה"ב יחד עם עמיתה ובן זוגה פול גואיו והצטרפה לשורות ה-CIA במסגרת המלחמה הקרה. רק כעשרים שנה לאחר מכן, פרשה לגמלאות ונהנתה מעוד שש עשרה שנה בחווה בבארנסוויל, מרילנד, שרכשה יחד עם פול.
התרשמות אישית
הספר נקרא כרומן ריגול, הרפתקאות, מותחן, המשאיר את הקורא בפה פעור. ההתיידדות של וירג'יניה עם בעלת בית בושת בליון שהייתה רזיסטנטית אמיצה, מילוט שנים עשר עצורים מכלא מוזאק העולה על כל דמיון בנועזותו וביצירתיותו, ולא, אין זה רומן, הדברים קרו באמת.
ספרו של נוזי נותן תמונה היסטורית ברורה ומשופע בפרטים על לידת המחתרת בצרפת, חילוקי הדעות בין פלגיה השונים, ניגודי אידיאולוגיות (הקומוניסטים והאחרים), המאבק על ניהול הרזיסטנס בין דה גול, הבריטים והאמריקאים, בעיות אגו, מיזוגניות, התנהגויות שונות.
בדרך כלל אינני מרבה בקריאת ספרים על התקופה אך קורותיה של המרגלת שבו אותי לחלוטין. חרדתי לגורלה כשסירבה לעזוב את צרפת למרות שהגרמנים עלו על עקבותיה ומפעיליה הבריטים דרשו ממנה לחזור. הערצתי לה ולעמיתיה התערבבה בעצב ובכאב על כל לוחמי החירות שנתפסו, עונו, נשלחו למחנות, הוצאו להורג. חרקתי שיניים כשקראתי על הסוכנים הכפולים ובייחוד על מעלליו של הכומר המושחת רובר אלש שהעמיד פני אנטי-נאצי והסגיר לגרמנים תאי מחתרת שלמים תמורת בצע כסף. אלש קיבל כספים רבים לא רק מהגרמנים אלא גם מווירג'יניה שטעתה בו והשתמש בהם לחיי פאר והוללות. כמו כן שדד רכוש של לוחמי מחתרת וגרם, בסופו של דבר, למאסרם ולמותם של עשרות מהם.
ממליצה מאוד על ספרו של ונסן נוזי לדוברי צרפתית. הביוגרפיה זורמת ונעימה לקריאה, מבהירה את השתלשלות האירועים, את התחברות פרקי חייה של וירג'יניה זה לזה, את ההחלטות שלקחה.
ביוגרפיה שנייה של וירג'יניה הול
הביוגרפיה של סוניה פרנל יצאה תריסר שנים לאחר זאת של ונסן נוזי אך המחברת וההוצאה מציגים אותה כסיפור שמעולם לא סופר קודם לכן.
Sonia Purnell, A Woman of No Importance: The Untold Story of the American Spy Who Helped Win World War II, Penguin, 2019
סוניה פרנל נעזרה רבות בספרו של ונסן נוזי בלי לתת לו את הקרדיט הראוי. שני משפטים חמקניים מבליחים ב"תודות" בסוף הספר, בתחילת פסקה ארוכה שנוקבת בהמשך בשמות אנשים אחרים, משפטים שכמוהם כהתעלמות:
"בזמן שהותי באוט לואר זכיתי לפגוש גם את ונסן נוזי (Nouzille), שלפני יותר מעשור כתב את L'Espionne בשפה הצרפתית. הוא היה מהראשונים שהעלו את וירג'יניה על נס." (עמ' 345).
כשוונסן נוזי התחיל בתחקירו, לא היה שום ספר רציני על וירג'יניה הול אך כשסוניה פרנל פתחה בתחקירה, הדרך הייתה כבר סלולה על ידי קודמה נוזי. סוניה פרנל הלכה בעקבותיו. ספרו של נוזי לא תורגם לאנגלית ולפיכך איננו ידוע בעולם האנגלוסקסי.
ספרה של סוניה פרנל הפך רב מכר ותורגם לשפות רבות, גם לעברית, ואני ממליצה על קריאתו למי שלא דוברים צרפתית. סוניה פרנל מוסיפה פה ושם מידע, תובנות, הארות. לדוגמה, אירוע מסמר שיער שבו נכלאה וירג'יניה הול עם עמית בבית קפה במרסיי ועמדה להישלח עם עוד אומללים למחנה עבודה בגרמניה. משטר וישי הבטיח לגרמנים מכסה מסוימת של כוח עבודה שגויס בפשיטות אקראיות ושרירותיות כגון זו. בדרך נס ניצלו השניים כשנמלטו דרך חלון ברגע האחרון.
באותה נשימה אני חייבת לציין שבספרו של ונסן נוזי נמצאים תכנים רבים וחשובים שחסרים אצל סוניה פרנל, כגון הקטע על הצד האפל באישיותה של המרגלת. ב-1961, לקראת סוף הקריירה שלה ב-CIA, השתתפה בחיבור מדריך לשיטות חקירה, על גבול החוקיות, שיושם בוייטנאם ובאמריקה המרכזית.
קראתי את ספרה של סוניה פרנל בתרגומו לעברית לפני שידעתי על קיומו של ספרו של ונסן נוזי. בשעת הקריאה התלהבתי מאוד מהספר אך התפעלותי הצטננה (ההערצה למחברת הפכה לאכזבה) אחרי שגיליתי באיזו אי אלגנטיות היא מצהירה, בכתב ובע"פ, שעד שיצא לאור ספרה היה ידוע מעט מאוד על וירג'יניה הול.
שורה תחתונה, למי שלא קוראים צרפתית, כדאי מאוד לקרוא את ספרה של סוניה פרנל, באנגלית במקור או בתרגומו לעברית כדי ללמוד על האישה המופלאה, וירג'יניה הול, גיבורת המחתרת הצרפתית, מרגלת גדולה.
