חיים שלמים עוסק בחייו של אנדריאס אגר. קראתי באיזשהו מקום שהוא מזכיר את פורסט גאמפ, אבל לי הוא הזכיר יותר את על עכברים ואנשים (סטיינבק). רוברט זטהאלר, 1966, הוא יליד וינה (ואחר כך גדל בברלין), סופר ושחקן. ספרו חיים שלמים הוא ספרו החמישי, יצא לאור במקור בשנת 2014, אך הראשון שמתורגם לעברית. זטהאלר זכה בפרסים רבים על כתיבתו, וספרו האחרון, חיים שלמים נכלל ברשימה הקצרה והסופית של פרס מאן בוקר הבינלאומי. תרגמה לעברית: דפנה עמית
בקיץ 1902 מגיע אנדריאס אגר לכפר בעגלה רתומה לסוס כשהוא בן ארבע ונמסר לאיכר עתיר אדמות, קרוב משפחתו. אגר הקטן מתפעל מהנוף, מההרים, מהעצים, מהשלווה האינסופית. הוא נזכר שבגיל שמונה ספג מלקות מהאיכר, באחת הפעמים הוא הוכה כל כך קשה עד ששבר את עצם הירך, הריפוי לא היה מלא ומאז הוא צלע. הוא מעולם לא בכה, וזה רק הגביר את הברוטליות של האיכר כלפיו. ככל שאגר התבגר הוא הפך לחזק יותר ויותר, עד שהצליח לעמוד מול האיכר ולסרב לקבל מלקות ואף לאיים בחזרה. כל כך חזק שהאיכר מבקש ממנו לעזוב את הבית. כל כך חזק שהוא מצליח לסחוב את רועה העיזים הגוסס, יוהאנס קלישקה, כמעט עד לכפר, אך הלה מצליח לברוח לו. הכי חזק בכפר.
חיים שלמים, רוברט זטהאלר, הקיבוץ המאוחד, 2017. תרגום: דפנה עמית
בגיל שמונה עשרה הוא מתחיל לעבוד בחברה מקומית ומצליח לבנות לעצמו את הבית שחלם עליו. אך רק דבר היה חסר לו, מרי. אגר התאהב במרי ואט אט הצליח לרכוש את ליבה, במקום להציע לה נישואין הוא מבקש מחבריו להדליק אבוקות על פי האותיות של שמה על ההרים. הם מתחתנים וגרים בבית הקטן שבנה. אגר ממשיך לאהוב את מרי מאוד, את מזג האויר, ומתפעל ממנו עד מוות.
את חייו הוא ממשיך לקיים במהלך מלחמת העולם השנייה בקווקז, לאחר שבקשתו הראשונה לגיוס נדחית. הוא נשבה למשך שמונה שנים וכשהוא משתחרר ב 1947 הוא חוזר לכפר ומגלה שהחיים המשיכו בלעדיו והמודרניזציה הגיעה למקום הקטן הזה. הוא מסתגל לשינויים מהר וכשבכפר נבנה רכבל למבקרים, והוא מבקש לעבוד בחברה המנהלת אותו.
זטהאלר מספר את סיפורו של אגר שהאמין במעשים ולא בדיבורים, שחי חיים שלמים בהרים האלפיניים, ודרכו את יופי הבדידות, יופי החיים הפשוטים, הנחמה והאמת. חיים שלמים עוסק גם בהסתגלות לשינויים והתפתחות אך מעל הכל – יופיו של הטבע.
זהו סיפור קצר, נובלה, מעמיקה, חכמה ואנושית שאי אפשר להניח מהיד.
