חלומו של הקלטי, מריו ורגס יוסה, ידיעות ספרים, הוצאת אחוזת בית, 2012. תרגום: עינת טלמון
ספרות

חלומו של הקלטי / מריו ורגס יוסה

מריו ורגס יוסה הוא חתן פרס נובל לספרות לשנת 2010. הספר המופתי, חלומו של הקלטי, יצא לאור ב 2012, בהוצאת אחוזת בית. תרגום נפלא של: עינת טלמון.

רוג'ר קייסמנט, דמות אמיתית בהיסטוריה של אירלנד, הוא דמות נערצת, אהובה וחקרנית, שיוצא לחקור את אפריקה בעקבות ליווינגסטון וסטנלי, ומגלה למגינת ליבו שהחוויות המסופרות רחוקות מהמציאות הכואבת ומלאות תאוות בצע של הקולוניאליזם.

ורגס יוסה, מספר את סיפורו של קייסמנט ומחלק את הספר לשלושה חלקים, שהם גם שלוש נקודות ציון חשובות בחייו: קונגו, אמזוניה ואירלנד.

חלומו של הקלטי, מריו ורגס יוסה, ידיעות ספרים, הוצאת אחוזת בית, 2012. תרגום: עינת טלמון

ההווה של הנרטיב הוא בכלא פנטונוויל באנגליה, הזמן הוא אפריל 1916, אמצע מלחמת העולם הראשונה. אנו למדים, שרוג'ר יושב בכלא והוא עומד לדון להוצאה להורג בשל קשירת קשר נגד האימפריה הבריטית, או עשה מעשה תועבה "סר, לשעבר, רוג'ר", כפי שהשריף מכנה אותו ובכך לועג לו (עמ' 31). במקום אחר אנו מבינים שהוא נשפט והורשע בשל הובלת נשק לצורך התקוממות אלימה באירלנד (בעוד שהוא רואה את האמת אחרת, עמ' 136). הוא יודע שהוא לאומן רדיקלי, ובפי כולם הוא מכונה "הקלטי" (עמ' 35). רוג'ר נזכר בחייו תוך שהוא ממתין למקלחת שלפני ההוצאה להורג, לוידוי ולארוחה.

רוג'ר קייסמנט

רוג'ר קייסמנט נולד באחד בספטמבר 1864 בדבלין, לאב עם עבר צבאי ששירת בהודו, היכה את ילדיו כשרצה להעניש אותם ולאם שנפטרה ב 1873, כשרוג'ר בן תשע. אהבתה של אימו לילדה העדין תמשיך לעטוף אותו כל חייו. אביו, שנעטף בכאב בשל מותה של אן ג'פרסון, אישתו ואם ילדיו, שולח את ארבעת ילדיו לאחוזת בית המשפחה, שם גידל אותו ואת אחיו דודו של אביהם. מאז, רוג'ר רואה את אביו לעיתים רחוקות, ובשנת 1876, בהיותו בן שתים עשרה, מת אביו משחפת. רוג'ר הנער מצטיין בלטינית, צרפתית והיסטוריה עתיקה אך לא בשאר המקצועות. הוא כותב שירה וקורא ספרי מסעות, וחברתו הטובה ביותר היא בת דודו, גרטרוד. את חייו מלווה גם רוז מוד יאנג, סופרת, שמלמדת אותו את המיתולוגיה האירית. כשהוא בן חמש עשרה בלבד הוא יוצא לעבוד כדי לעזור לדודו לכלכל את המשפחה.

המסע לאפריקה

בגיל עשרים, רוג'ר מתחיל את מסעותיו לאפריקה, חדור אמונה שירחיב את העולם, יביא את המערב לאפריקה ויהפוך את תושביה למוסריים, מודרניים, חופשיים ודמוקרטיים (עמ' 28), החל להיקרא "חוקר ארצות", ובשנת 1884 החליט בפרץ של אידיאליזם לעזוב את אירופה ולנסוע לאפריקה כדי לחלץ את אפריקה מהפיגור, מהחולי ומהבערות באמצעות מסחר, נצרות והנחלת השיטה החברתית והפוליטית של המערב" (עמ' 38). שם הוא פוגש את סר הנרי מורטון סטנלי, חוקר ארצות שרוג'ר קרא את ספריו, אך נדהם לגלות את הזלזול של סטנלי באנשי אפריקה. עד שפגש בו, חשב שהקולוניאליזם מוצדק בזכות שלוש המילים: מסחר, תרבות ונצרות (עמ' 47). אך החיים באפריקה הוכיחו לו שהדברים לא ברורים כל כך כמו שהם בתיאוריות. בשנת 1900 הוטל על קייסמנט לבדוק "את מהימנותן של התלונות על עוולות שבוצעו נגד הילידים בקונגו של הוד מעלתו לאופולד השני, מלך הבלגים; תלונות שהגישה החברה להגנת הילידים בלונדון וכמה כנסיות בפטיסטיות ומיסיונים קאתולים באירופה ובארצות הברית" (עמ' 38).

אט אט נחשף רוג'ר לזוועות, לעינויים ולהשפלות של הילידים האפריקניים על ידי האדם הלבן. הוא מסרב להכות אותם, ומי שהוכה הוא דאג לטפל בו, ואף להפוך אותו ליד ימינו. הוא מגיש תלונה נגד קולונל בגין ניצול סמכות על הכאת נער (עמ' 62). בעיני הילידים הוא נתפס כ"ידידם של השחורים" (עמ' 65). אחרי מסע של שלושה חודשים ועשרה ימים הוא מודה שמשהו משתנה בו. הוא מרגיש רע מאוד כלפי הטלת מומים בילידים ומכנה את הקולוניאליזם כשורש הזוועות ואת הקולוניאליסטים כתאבי בצע. תאוות בצע לזהב השחור (עמ' 98).

כך הופך רוג'ר קייסמנט לפעיל לזכויות האדם. "כעת אני כבר מאמין לכל הרע והנורא שמספרים לי. אם למדתי משהו בקונגו, זה שאין חיית טרף צמאת דם יותר מהאדם … מופתע שאיש מהיצורים האומללים האלה לא התלונן על העיקר: באיזו זכות העזו הזרים האלה לפלוש לתחומם, לנצל אותם ולהתאכזר אליהם"? (עמ' 103). הוא תוהה איך מאנשים שהיו אמורים להביא את בשורת הצדק והדת הפכנו לסוחרי אדם, רוצחים ואונסים אותם (עמ' 112). כל אלו הוא כותב גם לבת דודתו, גרטרוד, ומודה שהנסיעה לקונגו עזרה לו לגלות את מולדתו, להבין את מצבה, את הגורל והמציאות שלה, הוא גילה את האני האמיתי שלו: אירי חסר תקנה. (עמ' 115). גם אירלנד הייתה מושבה כמו קונגו ונכבשה על ידי האנגלים. היא נוצלה על ידי אימפריה שהקיזה את דמה של אירלנד והחלישה אותה ועכשיו הוא חפץ להיות אירי אמיתי, להכיר את ארצו, להשתייך למסורת, להיסטוריה ולתרבות שלה. "האירי שבי שונא את האימפריה הבריטית" (עמ' 129). הוא מגיש דו"ח על גילוייו שמצליח לעורר סערה ואף לשיבוש  היחסים בין אנגליה למלך לאופולד, מלך בלגיה.

המסע לדרום אמריקה

בחלק הבא, אמזוניה, בשנת 1906 הוא נשלח כ"מומחה למעשי זוועה" ומספר על מסעותיו לפרו, ברזיל פוטומאיו ועוד, שם הוא מגלה שוב את גודל הניצול, העוולות וההשפלות שהאינדיאנים הילידים, "זוכים" לה. הדו"ח שלו נקרא הפעם "הספר הכחול". החלק הבא מוקדש לחייו באירלנד, וכך הפרק גם נקרא. בשנת 1913, מחליט רוג'ר לפרוש מחייו כקונסול ומקדיש עצמו ללימודי אירלנד, מיתולוגיה ואף מנסה ללמוד גאלית. אט אט הוא מתחיל להאמין שרק פעולה תקיפה כמו מרד יכולה לגאול את מטרתו מהכיבוש. הוא לקח חלק בהקמת ארגון "המתנדבים האירים", ארגון צבאי לאומני שהוקם כדי להילחם על עצמאות אירלנד, ואף נוסע לארצות הברית כדי לגייס כספים למטרות הארגון

תוך כדי מסעותיו רוג'ר קייסמנט פוגש באישיים חשובים בהיסטוריה שמשפיעים על חייו, כמו למשל ג'וזף קונרד, פגישה זו תוליד אצל קונרד את הספר "לב המאפליה"; ואת אליס סטופפורד גרין, היסטוריונית אירית חשובה שהופכת לחברתו הקרובה של רוג'ר, מלמדת אותו את המיתולוגיה האירית, מנסה לשחרר אותו מהכלא ומלווה אותו עד הסוף; אנשים רבים ויודעים מנסים לעזור לו עם מעצרו: ארתור קונאן דויל, ויליאם בטלר ייטס וג'ורג' ברנרד שו.

בכלא מתוודע רוג'ר קייסמנט לספר "חיקוי ישוע" של תומס א-קמפיס, נזיר אוגוסטיני שחי במאה החמש עשרה אבל מודה שלא תמיד הוא מצליח להבין אותו לעומק. מי שמכיר את סיפורו של חוקר הארצות והאנטי-קולוניאליסט יודע גם מה יהיה סופו של רוג'ר קייסמנט, מי שלאו – שייקרא את הספר הנפלא!

קייסמנט, גבר גבוה ויפה תואר, חלש מרוב מחלות שפקדו אותו במהלך מסעותיו, חווה מערכות יחסים קצרות, לעיתים עבור תשלום, הומוסקסואליות. מריו ורגס יוסה מתוודע לדמותו ומציג את דמותו המורכבת של קייסמנט, השינויים והתהפוכות שבאישיותו בהערצה עמוקה. עדות לכך מתגלה בציטוט שבראש הספר: "כל אחד מאיתנו הוא, ברצף, לא אחד אלא רבים. וברצף זה של זהויות שנובעות זו מזו, מתגלמות בדרך כלל סתירות מהמשונות והמפליאות ביותר", משירו של חוסה אנריקו רודו. הציטוט מבליט את הסתירות שבאופיו של קייסמנט, אבל מתוך אהדה לדמות שהפכה מקולוניאליסט ללאומן, אוהב אדם ופעיל למען זכויות האדם.

מריו ורגס יוסה גרם לי להתאהב בדמותו הענוה של רוג'ר קייסמנט והיכולת שלו להשתנות. בכתיבה סוחפת מפרט ורגס יוסה לא רק על אישיותו, אלא גם על תהפוכות המאה והזוועות של הקולוניאליזם בעולם, תחלואיו והעושק שהביא לעולם.

ספר חובה!

Facebook Comments Box

אודותMeirav

סוכנת תרבות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *