את שטפן צוויג 1881-1942, רובנו מכירים כסופר ספרות בדיונית, אך הוא כתב גם ביוגרפיות מצויינות (מרי סטיוארט, ארסמוס מרוטרדם), שכבר תורגמו בעבר לעברית. מגלן תורגם בעבר על ידי יצחק הירשברג, ועכשיו הוצאת מודן תרגמו מחדש (ליה נרגד) את הספר הנפלא הזה.
לשטפן צוויג יש סגנון כתיבה מיוחד: כן, מדוייק, רגיש. צוויג בהחלט יודע מה מתחולל בליבן של הדמויות שלו, והוא מכבד את רגשותיהן. על שניים מספריו כתבתי: האוסף הבלתי נראה, קלריסה.
כמו בשאר ספריו גם כאן ניגש צוויג לדמות שלו, מגלן, בהמון חמלה, כבוד והתפעלות. וגם אם דמותו של פרדיננד מגלן, ידועה ומוכרת לכולם וגורלו ופועלו "מרוחים" על דפי ההיסטוריה, הרי שהביוגרפיה שכתב צוויג היא מרתקת. בפרוזה זורמת ואלגנטית הוא לוקח אותנו למסע גילוי מרתק הן של מגלן והן בתוכנו-אנו.
מגלן, שטפן צוויג, מודן, 2021 (1938). תרגום: ליה נרגד
Magellan, Der Mann und Seine Tat
ביוגרפיה – מבוא
את הביוגרפיה המרתקת מגלן, שטפן צוויג פותח במבוא שמבאר לקורא למה מגלן נבחר לכתיבה, ואני מציעה לקרוא אותה בשום לב, יש בה כמה אמירות על מהות הכתיבה.
לדוגמה, צוויג כותב שכתיבה של ספר מונעת מרגשות שונים
על כן ראוי שעם כל ספר חדש הסופר ייתן לעצמו דין וחשבון מהו הצורך האישי, מהם הרגשות שגרמו לו לבחור בנושא שלו (שם, עמ' 5)
שטפן צוויג מודה שמקור הרגש שהניע אותו לכתוב את מגלן הוא דווקא בושה. והוא מסביר: הוא הוזמן לדרום אמריקה, ובהפלגה ארוכה שלווה ומלאת מותרות תקף אותו קוצר רוח כדי להגיע ליעד. רגע לאחר מכן הוא התבייש על הדחיפות הזו שהרי כל מותרות החיים לפניו. הוא חשב על אותם הרפתקנים שיצאו אל הים ואל העולם כדי לגלות את העולם – איך יצאו בסירות זעירות, בלי לדעת את הדרך, חשופים לסכנות ונתונים לכל גחמה של מזג האויר והמחסור.
המחשבה על אותם גיבורים אלמונים לא נתנה לו מנוח. הוא היה מוכרח לדעת יותר על החלוצים האלו. אז הוא ניגש לספריית הספינה (לא ידעתי שיש ספריות בספינות!!) ומכל ספרי המסע התפעל מפרדיננד מגלן – האיש שיצא מסביליה עם חמש ספינות זעירות במטרה להקיף את כדור הארץ. מתוך מאתיים וחמישים אנשים שיצאו לדרך חזרו רק שמונה עשר.
צוויג המשיך לחקור את פועלו של מגלן, כיוון שלא כל הפרטים אודותיו ואודות מסעו היו ברורים ומאוחדים, וכך נולדה הביוגרפיה הזו.
היציאה אל המרחב: בראשית היה התבלין
כבר כתבתי בעבר על ההבדל ביציאה למרחב בין גבר לאישה. תזכורת:
סיפורי המסע מעמידים במרכזיותם גיבור גברי, סיפור מסעו של אודיסיאוס למשל. הגבר כמי שבורח מהמרחב הדומסטי וככובש. גם רות נצר מתייחסת בספרה (נצר, 2011) למסע הגיבור הגבר, כמו מסעו של אדיפוס, כמסע האגו המתרחב אל העצמיות כולה (שם, עמ' 26). נצר מתארת סולם ארכיטיפי, שהוא ליניארי, בדרך להגשמת כישוריו של הגיבור. אישה שיוצאת מהמרחב הביתי היא הפרה בוטה של ההתנהלות הנשית התקינה, כיוון שעצם המסע מאפשר לאישה נקודת מבט ביקורתית, טרנספורמציה של זהות (מקור)
שטפן צוויג מסביר שהסיבה ליציאה למרחבים הרחוקים בתקופה זו היתה התבלין: "בראשית היה התבלין", הוא כותב. הוא מתאר את גלגול גילויי התבלינים האקזוטיים במזרח והרצון של המערב להשיג אותם. צוויג מפליא בכתיבת תיאורי סחר, כלכלה, פוליטיקה, היסטוריה ותבלינים כדי להסביר את המטרה הראשונה של מגלי הארצות – מציאת דרך עצמאית להודו כדי לפטור ממכסים ומכשולים שתשים קץ לשליטה המשפילה של האיסלאם.
כלומר, הדחף ההרואי לכבוש את העולם נולד מכוחות ארציים – בראשית היה התבלין. הדחף הזה העלה את גדולתה של פורטוגל כמי שהרחיבה את שטחה על ידי גילויי מקומות חדשים בעולם.
Magellan, Der Mann und Seine Tat
כותרת הספר בגרמנית: מגלן, האיש והמעשה קצת התפספסה בעברית. כיוון שאחרי ששטפן צוויג מתאר את הרצון של פורטוגל להתרחב בעולם, לאחר שפורטוגל ואחריה ספרד גילו וכבשו עוד ועוד מקומות על פני הגלובוס, נותרה עוד משימה אחת, שאותה מתאר צוויג כ"מעשה":
רק מעשה אחד עוד נותר להשלים, המעשה האחרון, היפה ביותר, הקשה ביותר: להקיף את כל כדור הארץ על גבי ספינה אחת ויחידה, להוכיח כנגד כל הקוסמולוגים והתאולוגים הקדמונים שעולמנו אכן עגול, ואף למדוד את היקפו (שם, עמ' 30)
המעשה הזה יהיה חזונו של פרנאו דה מגלאש, פרדיננד מגלן.
מגלן
צוויג מתחיל לתאר את חייו של מגלן הצעיר, כיצד מתחיל את המסע שלו בגיל עשרים וחמש כחייל אחד מתוך אלף חמש מאוד איש, כלבויניק שידע לעשות הכל, שיצאו בהמוניהם למחלמה על כיבוש העולם
תמיד נופלים אלף חלל, תריסר שורדים את ההרפתקה, ורק אחד ויחיד קוטף את תהילת הנצח על ההישג המשותף (עמ' 34)
שימו לב למשפט הזה, הוא יתאר במדוייק את סופה של הביוגרפיה וסופו של מגלן.
בחלק זה של חייו הצעירים מגלן מפתח את אישיותו של אחד מיורדי הים החשובים בהיסטוריה: איש עניו, מסוגר, מתבודד, נחבא אל הכלים, קשוח עם עצמו וסביבתו, אך אמיץ וחכם.
היציאה למסע
מגלן חוזר לפורטוגל כמי שיודע לתפעל ספינות, למנוע מלחמות, כמי ששמו יוצא לפניו בשל חריצותו חוכמתו, זריזותו ותעוזתו אך לא מקבל כגמולו.
מאוכזב מארצו פורטוגל, הוא נוסע לספרד מעלה רעיון שהוא יכול להקיף את העולם. הוא מגלה מעבר לאורכה של יבשת אמריקה שמאפשר הקפה של כדור הארץ בהפלגה ממזרח למערב. הוא מצליח לפתוח דלתות בספרד בחודש מה שלא הצליח כל חייו בפורטוגל.
מגלן מתכונן למסע אישי ועולמי רחב מימדים. אף אחד לא יודע כמה זמן עשוי/עלול להימשך מסע שמקיף את כדור הארץ או כמה אנשים צריך, כמה ספינות וכמה ציוד יש לקחת, איזה אקלים משתרר איפה, אלו מדינות יעבור ומה טיבן, האם אלו ימי שלום או ימי מלחמה. אבל מגלן מתכנן ועושה הכל כדי שלא יקרה מצב של חוסר.
עם שחר, ביום שלישי עשרים בספטמבר 1519
הורמו העוגנים המקרקשים …: החל מסע התגליות הארוך ביותר, החלה ההרפתקה הנועזת ביותר בתולדות האנושות (עמ' 107)
מגלן מפתח תקשורת מיוחדת בין חמש הספינות שחלילה לא תאבד אחת את רעותה.
המסע והגילוי
שטפן צוויג מתאר חלק זה של המסע באופן מרתק ומותח, מדייק בפרטים בניואנסים הדקים של מצבי רוחו של מגלן, המתח והתסכול במציאת המיצר שיעביר אותו את שני האוקיינוסים, המרידה שתתקוף אותו והקשיחות שלו מולם. הוא מתפעל מגדולתו של מגלן בחקירת המפרצים הרבים ההפלגה בלי הרף הלוך ושוב, העיקשות שלו להיפגש בנקודות קבועות, וכל זאת בעונה קשה ועם צוות חושש.
בליל כל הקדושים מגלן מצליח למצוא את הפאסו – המעבר – המיוחל. הוא הראשון שצלח את הדרך המסוכנת וגם האחרון שהצליח לחצות את המיצר בלי לאבד אף לא ספינה אחת.
אך מגלן לא יחזור לנקודת המוצא שלו.
ברבות הימים ייקרא המיצר על שמו של מגלן – מיצרי מגלן. אך הוא כבר לא יהיה בשימוש. מיצרי מגלן נחשבים מעברים מסוכנים מאוד למעבר. מה-גם שנמצא מעבר אחר בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט.
אל המסע מגלן מצרף את פיגאפטה, מי שיכתוב את פרטי המסע, ועליו התבסס גם שטפן צוויג:
תהילתו של מגלן תאריך ימים אחרי מותו. הוא ניחן בהרבה כישרונות. הוא גילה כוח עמידה ללא דוגמה בעיצומן של תקלות רבות וחמורות ביותר. בהיותנו בים העמיד את עצמו בתנאי מחסור גרועים יותר משאר אנשי הצוות. בהיותו בקיא כאין שני לו בידיעת מפות־ים היה מושלם באומנות הספנות, וזאת הוכיח במסעו סביב העולם – דבר ששום אדם אחר לפניו לא העז לעשותו (ויקיפדיה)
גילויי המסע
מלבד מיצרי מגלן, המיצר שאיפשר את המעבר בין דרום אמריקה היבשתית לטיירה דל פואגו, המסע של מגלן גילה עוד כמה דברים:
- למה או אלפקה שאותם כינה "גמל ללא דבשת"
- פינגווין שתיאר כאווז שחור שהיה צריך להפשיט מעורו במקום למרוט
- ענני מגלן, שתי גלקסיות קטנות הנצפות רק מחצי הכדור הדרומי.
- הצורך בקו תאריך בינלאומי – המסע סביב כדור הארץ מערבה גרם להבדל של יום בין לוח השנה בספרד ללוח השנה של הנוסעים, אף על פי שהם הקפידו על הרישום ביומני הספינה
- מסע זה הסתיים בהקפה הראשונה של העולם שהוכיחה שכדור הארץ הוא כדור עגול ומסתובב
מגלן – האיש והמעשה
הביוגרפיה של שטפן צוויג היא לא רק על מגלן, אלא סיפור על ראשית עידן הגילוי. צוויג כותב גם על המקבילות ההיסטוריות של מגלן (קולומבוס, וספוצ'ו) ושם דגש רב על בחינת הפסיכולוגיה העומדת מאחורי מעשים גדולים כמו אלה. צוויג מעניק מבט מעמיק על אישותו של מגלן, המציגה אותו כאדם בלתי פוסק שתעוזתו העצומה ממוזגת עם זהירות רבה וחישוב קר.
מגלן היא ביוגרפיה שמתוארת כספר מתח, תככים, מזימות, יוזמה, אומץ, צניעות והמון יצר הרפתקנות של מגלה ארצות אחד – מגלן – עקשן ונחוש בדעתו למצוא את אשר חיפש.
ספר נהדר, תרגום נפלא!
באופן אישי, מפריע לי מאוד שמודן לא נותנים קרדיטים על הציורים שבעטיפות הספרים שלהם.
