אחרי שכתבתי כל כך הרבה על המסע שלי בוינה – וינה – עיר של פרשת דרכים, ועל וינה – מוזיאונים וארמונות – החלטתי להקדיש פרק נפרד על הטיול החד יומי אל מחוץ לוינה
כדי לצאת לטיול לוינה אספתי המון מידע, ברובו מקבוצות הפייסבוק. רוב הגולשים המליצו לצאת גם מחוץ לוינה, וכשראיתי את התמונות היפהפיות רציתי גם אני!
חשבתי שזה יכול להיות נחמד לצאת יום אחד מחוץ לעיר ולנשום אוויר צח והעדפתי שזה יהיה ביום ראשון, היום בו רוב החנויות והמסעדות סגורות. התלבטתי מאוד אם להגיע לווכאו, גרינציג או עוד מקומות שניתן להגיע אליהם עצמאית.
למרות הביקורות המעורבות בחרתי לצאת עם אוסטריפ לאיזור האלשטאט. עד הרגע האחרון התלבטתי אם לצאת לטיול: חששתי מהקור, חששתי מהגשם, חששתי מהקבוצה, חששתי מהמדריך, חששתי שהטיול יתבטל. אבל כל כך שמחתי בדיעבד!
התבדיתי בהכל.
יום לפני הטיול המדריך המקסים שלנו, דניאל, פתח קבוצת וואטסאפ והודיע על שעות איסוף. הוא הגיע בזמן אחרי שאסף עוד זוג ויחד איתי אספנו עוד משפחה ויצאנו לטייל בעקבות נהר הטארון ומפליו. לדניאל יש ידע נרחב על אוסטריה, על טיולים להליכה קלה ולמיטיבי לכת, אפליקציות שימוש יעילות ועוד..
אוסטריה יפהפייה, הטבע היה מרהיב, מפתה ברוגע ובשלווה ומזג האוויר היה מושלם! (קריר אבל לא גשום!).
הנסיעה ישירות להאלשטאט אורכת כ 3 שעות. בדרך אל האלשטאט עצרנו בעוד כמה תחנות, כשהאטלשטאט אמורה להיות הדובדבן שבקצפת.
הנסיעה בכבישים הראשיים לא דומה לנסיעה בכבישים הראשיים בארץ. ראשית, מהירות הנסיעה המותרת היא 100 קמ"ש בדרך כלל, אבל לעיתים רואים בדרך שלטים המורים על הורדת המהירות. ככה פתאום באמצע כביש מהר יש הוראה להוריד מהירות והסיבה היא שמירה על איכות הסביבה.
שנית, אם הנסיעה מתרחשת שלא ביום אין תאורת רחוב. הנסיעה היא בחושך מוחלט מלבד תאורת הרכבים הנוספים הנוסעים. מידי כמה ק"מ ישנן תחנות ריענון.
היציאה אל מחוץ לוינה, מחוץ למרחב האורבני, אל שלוות הטבע, האגמים והנופים הבלתי נשכחים הוסיפה נופך מיוחד לטיול. תקופת הסתיו הוסיפה את הצבעים המיוחדים שלה
עצירה קצרה במפל הטראון (Traunfall)
שלוס אורט (Schloss Ort)
שלוס אורט היא טירה שנוסדה ב 1080, נמצאת באגם טראונזה, ליד עיירת הנופש הציורית והשלווה גמונדן. הסיור הקצר מעניק קפיצה לרוגע אינסופי
Traunkirchen
עוד נקודת תצפית של שלווה וחשק להישאר שם לנצח
האלשטאט (Hallstatt)
האלשטאט הוא כפר ציורי עתיק שאי אפשר להפסיק לצלם אותו. אני חושבת שבכל מזג אוויר ובכל שעה של היום הוא נראה אחרת. בצידו האחד יש פוניקולור שמעלה לתצפית מדהימה (תמורת 20 יורו). חוץ מהתצפית יש מסלול הליכה למכרות המלח העתיקים של הויקינגים. הפוניקולור עובד עד השעה 16:30, אחר כך היציאה היא רגלית.
אבל לפני שהטיול בתוך הגלויות המתחלפות האלו הסתיים, וחשבנו שהאלשטאט הוא הדובדבן שבקצפת, הפתיע דניאל המדריך בהצעה לארוחת ערב במקום קסום לא פחות
באד אישל Bad Ischl
זו הייתה אמורה להיות "רק" ארוחת ערב באחת מהקונדיטוריות הטובות באיזור, אבל שעת הדימדומים הפתיעה אותנו ביופיה
באד אישל היא עיירת ספא שהוקמה במאה ה 12 והייתה אהובה על משפחת הקיסרים. פרנץ יוזף הציע נישואים לבחירת ליבו הדוכסית סיסי והחגיגות נערכו במלון מפואר על גדות הנהר במרכז העיירה. כמתנת חתונה קיבלו הזוג הטרי מאם החתן, הקיסרית סופי, וילה מפוארת ומלכותית בבאד אישל (Kaiservilla). הוילה הפכה למעון הקיץ של פרנץ יוזף ואשתו סיסי והקיסר תיאר אותה תמיד כ"גן עדן עלי אדמות" (מקור)
כאן התרחש האירוע ששינה את פני המאה ואת העולם כולו: בשנת 1914 חתם הקיסר על הכרזת המלחמה על ממלכת סרביה שהייתה למעשה יריית הפתיחה למלחמת העולם הראשונה. לאחר תחילת המלחמה עזב הקיסר את הוילה ומעולם לא שב אליה.
המסעדה-קונדיטוריה שהגענו אליה הייתה כמובן צאונר (Zauner) ויש לה כמה סניפים בעיירה.
סיום מתוק מתוק ליום מופלא!
