מקסים בילר, 1960, הוא פובליציסט וסופר יהודי גרמני. נולד בפראג להורים רוסים והיגר לגרמניה עם הוריו ועם אחותו ב-1970. הוא כותב הרבה על היחסים בין יהודים לגרמנים, ליחס המתעתע של הממסד והחברה הגרמנים אל היהודים, וכמובן לעבר, לפצע השותת שעדיין לא הגליד.
הספר אסרה (Esra), הראשון בסדרה החדשה של עם עובד – טרמינל (עורך: עמיחי שלו), יצא לאור בגרמניה ב-2003, אך נאסר כמעט מיד לפרסום בשל הליכים משפטיים בין המחבר ובין חברתו לשעבר ואימה, שזיהו עצמן בתוך הספר. ואכן, בספר סממנים אוטוביוגרפיים של חיי המחבר בגרמניה.
במרכז העלילה סופר בשם אדם שמנהל מערכת יחסים מורכבת עם אסרה. אדם הוא יהודי, נולד בפראג, להורים שנולדו ברוסיה (אימו ממוצא ארמני אזרביג'אני), הוא עצמו עבר לגרמניה. אסרה היא מהגרת טורקיה-ספק יהודיה בת לאם שאפתנית ותאוות שררה, כוחנית ומניפולטיבית, שנשואה להר אדריאן (אדון אדון, בגרמנית) שמכה אותה ואת ילדיה. לאסרה ילדה בשם אילה והיא גרושה מפרידו, ששמו האמיתי דיטר. את אסרה אדם הכיר כשהייתה בת שבע עשרה ושחקנית מתחילה ומבטיחה, הוא היה בחתונה שלה ושל פרידו, למעשה הם היו חברים טובים. מאז גירושיה, הם חוזרים ונפרדים עשרות פעמים, חוזרים בתשוקה גדולה ונפרדים בכעס רב, בקנאה, חשדנות ואולי אף פרנויה, ואז שוב חוזרים. בסיס היחסים ביניהם אולי מושתת על סקס טוב, וכן, הספר מרובה בתיאורי סקס, בחלקו לא ברור ואולי אף ביזארי קמעא. בסופו של דבר הם נפרדים סופית, אך הקנאה עדיין שוררת ביניהם..
אוטוביוגרפיה
אך סיפור האהבה הסוער הזה הוא לא מרכז הספר הקצר והקריא הזה, ספר קטן שהפרטים ומכלול הסיפור מתגלים אט אט. זהו רומן אוטוביוגרפי של מקסים בילר, הפרטים בין אדם הסופר שכותב סיפור שאימה של אסרה כועסת על חשיפת המשפחה דומה למה שקורה עם מקסים בילר שמפרסם ספר, שנאסר להפצה בגרמניה. וכמו שכתבתי לעיל הספר עוסק בגרמנים, יהודים וטורקים (ואף ארמנים):
אדם ואסרה משתמשים בגרמנים יפה ופשוטה "צחקנו על הרשמיות של הגרמנים והסכמנו שהם לא חברותיים, אגואיסטיים ומפחדים מכל מגע עם אנשים שהם רואים בהם זרים" (עמ' 60); נקודת המבט של אסרה על טורקיה: "בעיניה הייתה טורקיה מדינה ששייכת לימי הביניים ושפותרת את בעיותיה באכזריות של ימי הביניים. והטורקים הטיפשים, הטורקים המפגרים, מוכנים לסבול את הכל" (עמ' 80); בארוחת ערב משותפת – עד שסוף סוף אדם מסכים להגיע לארוחת ערב משותפת עם אימה של אסרה – הוא חוטף סטירה ממנה מכיוון שהעז להזכיר את הארמנים, ומה שעשו הטורקים לארמנים.
האם השתלטנית והמניפולטיבית לא אהבה את זה, וגם לא את העובדה שאדם מזכיר שיש לו שורשים ארמנים; כשאדם מגיע לטורקיה הוא אומר "כמעט הכל הזכיר לי את ישראל – גם מטעי הזיתים ופרדסי הלימונים שצמחו לרגלי הגבעות, צמוד לכביש המהיר, המסריח והרועש. גם האויר הלח והרוח, שבתחילה כמעט מביא לידי סחרחורת, היה מוכר לי באותה מידה, וכן גם הריח של פחמים בוערים ושל אשפה מרקיבה" (עמ' 156); אך הכי חשוב בספר זה היחס של הגרמנים ליהודים: לאסרה "נפלט" שיש לה שורשים יהודיים וליתר דיוק ב"דונמה" – תיכף אפרט על כך, אך כשאדם מבקש לחקור את העניין לעומק ומבקש מאסרה לשאול, היא מתחמקת ו"שוכחת" שציינה שיש לה דודה באיזמיר שיכולה לתת לה תשובות, והרי הדודה הזו מתה לפני שנה..; בין אימה של אסרה לאדם קיימת שנאה ודחייה הדדית שהרקע שלו לא ברור לגמרי, אולי כיוון שלאלה שוטלה, האם, הרגישה עצמה טורקיה שהצליחה להשתלב בחיי הגרמנים ולהגיע למעמד שהגיעה והוא, אדם, יהודי וסופר, ומסיבה זאת או אחרת היא כל הזמן מבקשת מאסרה להתנתק ממנו. ולכן, הרקע התרבותי בספר, בעיקר בין שתי הדמויות הראשיות הוא מרכיב חשוב, גרעין ששואב את כובד העלילה, הגרעין שאולי מבדיל ביניהם והם נפרדים ומתאחדים השכם וערב אפילו במרחקים של שנים.
דונמה
כמה מילים על הדונמה (Donme): הדונמה היא כת שבתאית בעלת מאפיינים מוסלמיים ויהודיים וחבריה מנהלים אורח חיים דואליסטי. למעשה השם הזה דבק בהם על ידי הטורקים, שמשמעה מומר, אך הם עצמם התנגדו לכינוי זה וקראו לעצמם מאמינים. מקורם של חברי הדונמה הוא בכמה משפחות מחסידי שבתאי צבי מהעיר סלוניקי שביוון, שהתאסלמו ב-1683 בעקבות התאסלמותו של שבתאי צבי עצמו.
אסרה רומזת על הקשר שלה למומרי שבתאי צבי, ובסופו של דבר אדם חוקר בעצמו על הקשרים הללו, כשהוא נוסע עם ביתו לטורקיה, למלון שנבנה על ידי אימה של אסרה ונהרס. הספר מסיים עם פרק על שבתאי צבי.
כאמור, עם עובד משיקה סדרה חדשה בשם "טרמינל", וזהו הספר הראשון שיוצא בסדרה זו. מטרתה של הסדרה היא להביא לקורא הישראלי ספרות מתורגמת איכותית בת זמננו, עשר שנים אחרונות ליתר דיוק. המטרה היא להתחקות ולמצוא את הקולות היותר צעירים, את המבשרים החדשים של הספרות המודרנית, אך כאלו שכבר יצרו לעצמם שם בארצות המוצא שלהם.
ללא ספק, הספר הזה עורר הדים רבים, אם בהליכים המשפטיים כנגדו בשל החשיפה האישית של חברתו לשעבר של מקס בילר ואימה, במוטיב הסקס – או כמו שכותב בילר באחד הראיונות, שבספר היחיד והקטן הזה יש סקס כמו שהיה בכל הספרות הגרמנים עד מלחמת העולם הראשונה, ואם במערכות היחסים המורכבות בין גרמנים-יהודים, גרמנים-טורקים, יהודים-טורקים וטורקים-ארמנים. הוא הרבה יותר מספר אהבה ותשוקה סוער, והוא קריא, מהנה ואפילו קצת מותח, התרגום קולח ונגיש.
