רחוב מזרח מערב, פיליפ סאנדס, זמורה ביתן, 2019 (2016). תרגום: עודד פלד

רחוב מזרח מערב / פיליפ סאנדס East West Street Philippe Sands

פיליפ סאנדס, 1960, הוא עורך דין וסופר אנגלי וצרפתי, פרופסור למשפטים (מומחה למשפט בינלאומי). הוא כתב ספרים רבים בנושא משפט בינלאומי, רחוב מזרח מערב (על מקורותיהם של רצח עם ופשעים נגד האנושות) יצא לאור במקור בשנת 2016 ותורגם לעברית ב 2019. ב 2020 סאנד אף כתב הקדמה לספרו של קפקא, המשפט.

פיליפ סאנד. מקור: ויקיפדיה
פיליפ סאנד. מקור: ויקיפדיה

רחוב מזרח מערב הוא ספר זכרונות, ביוגרפיה, שמצטלב עם המוחות המשפטיים היהודיים שזרעו את הזרעים לחוק זכויות האדם במשפטי נירנברג

רחוב מזרח מערב, פיליפ סאנדס, זמורה ביתן, 2019 (2016). תרגום: עודד פלד

East West Street – On the Origins of Genocide and Crimes Against Humanity, Philippe Sands, 2016, 

נירנברג

בעשרים בנובמבר 1945, בדיוק לאחר עשר שנים לאחר שהנאצים חוקקי את חוקי נירנברג המפצלתיים ובכך עיגנו את האנטישמיות כמצב חוקי –  גזילת יהודים מאזרחות, זכויות, רכוש ובסופו של דבר את החיים עצמם – העיר הבווארית העתיקה אירחה את משפטי פשעי ופושעי המלחמה שהולידו את  השיטה המודרנית של צדק בינלאומי.

לראשונה בהיסטוריה, הוגשו נגד מנהיגים לאומיים כתבי אישום בגין מעשיהם הרצחניים בפני בית משפט בינלאומי: הרמן גרינג, הנס פרנק, רודולף הס, ריבנטרופ, ועוד שמות שרק איזכורם מעבירים צמרמורת. כאן עלו לראשונה המושגים: פשעים נגד האנושות וג'נוסייד שהפכו למרכזיים בחיים הפוליטיים העכשוויים.

פיליפ סנדס מתחיל את מזרח מערב, הספר החשוב והסוחף הזה בנירנברג. כאמור, סאנדס הוא עורך דין מוביל לזכויות אדם. הוא היה מעורב במשפט ההסגרה של הדיקטטור הצ'יליאני פינושה, כמו גם בתיקים מרכזיים רבים שעשו את דרכם לבית המשפט הפלילי הבינלאומי. גם כאשר סאנדס משרטט את מורכבות החוק, יש בכתיבתו את התככים, האמיתות וצפיפות החומר של מותחן ממדרגה ראשונה.

לבוב

את הספר מזרח מערב פותח סאנדס עם הערה לקורא. הוא משרטט את שינוי שמה של העיר לבוב ומשמעותה בספר. בעצם, למה שמו של הספר הוא מזרח מערב. עיר שבין 1914 ועד 1945 שינתה את שמה שמונה פעמים.

רחובות לבוב הם מיקרוקוסמוס של המאה העשרים הסוערות באירופה, מוקד של סכסוכים עקובים מדם שקרעו תרבויות לגזרים (שם, עמ' 19)
ארבעה גברים, בית משפט אחד, שואה אחת

מיד לאחר מכן, סאנדס משרטט את הדמויות הראשיות שיאכלסו את הספר, דמויות שנפגשות ביום אחד באותו אולם בית משפט – אולם 600 – בנירנברג, 1 באוקטובר 1946. ב 16 באוקטובר 2014, נפגש סאנדס עם בנו של הנאצי הנס פרנק, ניקלאס, שאומר לסאנדס:

זה חדר שמח, בשבילי ובשביל העולם (עמ' 16)

הדמויות הן:

הרש לאוטרפרכט, עורך דין ופרופסור למשפטים, יוזם המונח פשעים נגד האנושות

רפאל למקין, משפטן ויוזם המונח ג'נוסייד

ליאון בוכהולץ, סבו של פיליפ סאנדס

והפושע הנאצי, הנס פרנק

ג'נוסייד ופשעים נגד האנושות

פיליפ סאנדס דן בהרחבה בהבחנה בין שני המושגים. הוא מקפיד להראות כיצד, למרות השלמותיהם, השניים נשענים על מושגים שונים, אפילו מנוגדים, של זכויות. ג'נוסייד עוסק בהגנה על קבוצות, זכויות הקבוצות, שבכוונתו להשמיד אוכלוסייה או קהילה שממנה נובעים אותם אנשים.

ואילו פשעים נגד האנושות עוסק בהגנה על יחידים, זכויות הפרט, עבירות שביצעו גברים ונשים בודדים.

מבחינת תובע בימינו ההבדל בין השניים הוא במידה רבה שאלה של ביסוס כוונה: כדי להוכיח ג'ונסייד, עליך להוכיח שהמניע לפעולת ההריגה היתה כוונה להשמיד קבוצה, בעוד מקרה של פשעים נגד האנושות אין צורך להוכיח כוונה כזו (עמ' 23)
ספר זיכרונות

אבל זה לא רק סיפורם של משפטי נירנברג וחוקי זכויות האדם שלמקין ולאוטפרכט הציבו על המפה העולמית. זהו ספר זיכרונות משפחתי החושף את חייו של סבו של סנדס, ליאון בוכהולץ, ואשתו ריטה. כילד, ומאוחר יותר כגבר צעיר, פיליפ היה מבקר את סבו וסבתו בפריס בה התגוררו. הוא מעולם לא ידע על ההיסטוריה שלהם, אלא שהם יהודים שהגיעו, במקרה של ליאון, מלמברג (לבוב) ובמקרה של ריטה מווינה. רק לעתים רחוקות הוזכרו שנות המלחמה העגומות, אובדן ההורים והקרובים במחנות המוות או התקופה המתישה שלפני המלחמה.

גם אמו של סנדס נולדה בווינה. ואז באופן מסתורי היא הובאה לפריס כילדה בקיץ 1939 כדי להצטרף לאביה, בעוד אמה נשארה מאחור בעיר המסוכנת כיום ליהודים. הסיבות לפירוד המוזר הזה לא היו ברורות לאיש עד שפיליפ החל לשאול שאלות.

סקרנותו הראשונה של פיליפ סאנדס בענייני העבר הללו התגבשה רק כאשר הגיעה הזמנה המבקשת ממנו להרצות על זכויות אדם בעיר לבוב. אז, הוא מתחיל לשאול שאלות, לקשר בין דברים, אישים, והרי הספר לפניכם.

רחוב מזרח מערב

חלק הארי של ספרו של סנדס, רחוב מזרח מערב, עוסק בהיסטוריה המקבילה של שני הוגים יהודים שנולדו בערך באותה תקופה (1897 ו- 1900) באותה חלקה שנויה במחלוקת של מזרח אירופה (כיום חלקים מאוקראינה ובלארוס). גיבוריו הם אלופי זכויות בלתי נלאים שנלחמו כל חייהם, עד נשימתם האחרונה, כדי לייצר פילוסופיה שהובילה למשפטי נירנברג ואז, עשרות שנים אחר כך, לאפשרות שלא כל הרוצחים ההמונים של זמננו חולפים בשלום בשנתם.

הרש לאוטרפכט, פרופסור למשפט בינלאומי וכבר תומך בזכויות אדם בשנות העשרים והשלושים, גדל בלבוב, לא רחוק ממשפחת בוכולץ של סנדס עצמה. כמו לאוטרפכט, גם רפאל למקין למד בפקולטה למשפטים בלבוב. הוא הפך לתובע פולני משמעותי לפני שהאירועים אילצו אותו לעזוב לארה"ב.

רחוב מזרח מערב הוא ספר זיכרונות יוצא דופן. אך הוא פועל גם כדרך מחברי המותחנים, שכדי להעביר את המניעים של דמויותיהם מציגים רמזים שלעתים נראים חסרי משמעות יחד עם אחרים המאירים מייד:

ספריה ישנה; תמונה דהויה; כתובת בלתי קריאה על פיסת קרטון; שתיקה בלתי מובנת; כיתה בעיר פולנית, שקירותיה מהדהדים עם כעסו של סטודנט למשפטים (למקין) הקורא תיגר על הפרופסור שלו בנוגע למקרה של צעיר ארמני שהואשם ברצח אחד ממבצעי רצח העם המודרני הראשון; או הסיטואציה שבה פרופסור למשפטים (לאוטרפכט) המגיע לנירנברג עם ההכרה שמשפחתו הושמדה על ידי אותו אדם שבא להאשים ולשפוט; שרידי תחנת רכבת; המגרש הריק בו עמד בית כנסת; חלון ראווה נטוש; אתר לשעבר של האוניברסיטה בו הושמו הוויכוחים שימנעו יום אחד מפושעי מלחמה נאצים לחזור על התקדים של הקולוניאליזם הבריטי או של רצח קו קלוקס קלאן על אפרו-אמריקאים; אתר מחנה ינובסקה, בו סודרו יהודים שנחשבו לא מתאימים לעבודות כפייה לפני שנשלחו למחנה ההשמדה בלז'ץ; עוד תמונה;

ועוד רמזים רבים, שלבסוף יתאחדו לנרטיב מטלטל.

שוב ושוב, סנדס משלב את ההיסטוריה של הפשע במאמץ הבלתי פוסק של למקין ולאוטרפכט לתפוס את היקפו של הפשע הגדול בהיסטוריה ולנקוב בשמו. התוצאה היא ספר זכרונות מרתק, שנקרא כמו ספר מתח מבריק, ספר של מניחי זכויות האדם הראשונים שפעלו על רקע קשה מנשוא, תופת השואה.

Facebook Comments Box

מאת

Meirav

סוכנת תרבות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *