בדיוק אני חוזרת מטיול בברלין, ואין כמו טיול בעקבות ספר שאהבתי. לפני הטיול סיימתי לקרוא את הספר מלון אדלון, וכל כך ציפיתי והתרגשתי לקראת המפגש עם המלון המפורסם ביותר בעולם. על הטיול בברלין בפוסט נפרד.
רודיקה דנרט, מחברת הספר מלון אדלון, היא תסריטאית וסופרת ילידת בוקרשט.
רודיקה דנרט, מלון אדלון, ספריית פועלים, 2020 (2013). תרגום: אברם קנטור
מלון אדלון
ברלין היא עיר שכל שלט וכל אבן בה מציינים נקודה היסטורית במאה העשרים. היא מתחדשת כל הזמן, הכל נמצא בשיפוצים כל הזמן. מלון אדלון, המלון המפורסם ביותר בעולם (בין היתר מכיוון שב-2002 הניף מייקל ג'קסון, ששהה במלון, את בנו התינוק מעבר למעקה חלון חדרו בקומה הרביעית, במטרה להציגו לקהל למטה, זאת כאשר פניו של התינוק מכוסים בבד. אירוע זה פורסם במהדורות החדשות ברחבי העולם, והביא לביקורת שלילית נגד ג'קסון. מאוחר יותר הביע ג'קסון חרטה על המעשה. ויקיפדיה) – הוקם ב 1907 בשמו הקודם – מלון רדרן (Palais Redern).
המלון שופץ ונפתח מחדש ב 1997, והסיפור שלו הוא סיפורה של ברלין בפרט וגרמניה בכלל. אולי של כל אירופה במהלך המאה העשרים.
המלון ממוקם בפאריזר פלאץ, ממולו שער ברנדנבורג, על רחוב אונטר דן לינדן.
תיבת פנדורה
מלון אדלון הספר, הוא ספר של אישה על נשים, על ארבעה דורות של נשים, והמוטו שלו הוא סיפורה של אישה – פנדורה המיתולוגית. פנדורה הייתה האישה הראשונה שזאוס עיצב כחלק מהעונש על המין האנושי, כיוון שגנבו לו את סוד האש. הוא יצר את פנדורה (מתנת האלים) והיא אכן קיבלה מתנות מהאלים. את המתנה האחרונה, תיבה, היא קיבלה מאביה, זאוס. אביה ביקש ממנה לא לפתוח אותה לעולם. סקרנותה של פנדורה גברה עליה והיא פתחה את התיבה. מעשה זה שחרר את כל האסונות לעולם.
מלון אדלון
כבר בתחילת הספר עולה מפגש בין סבתא לנכדה, מפגש שמעלה תקווה שהקללה תוסר: "הנשים במשפחה שלנו אינן שוות כלום".
מלון אדלון נע בין עבר להווה. בין העבר של מלון אדלון, ועברה של ברלין, לבין ההווה: המפגש הבלתי נמנע בין סוניה שאדט לקתרינה צימרמן האדריכלית, הנכדה שלה.
ההווה הוא אוקטובר 1994 כשסוניה נתקלת בידיעה בעיתון שברלין בונה מחדש את מלון היוקרה אדלון. את שרידי הבניין פוצצו רק עשר שנים קודם לכן, כשחומת ברלין עדיין ניצבה וחילקה את גרמניה. סוניה ההמומה מופתעת לראות בתמונה דמות נשית מוכרת, את קתרינה.
קתרינה עומדת בין הריסות מלון אדלון ויחד עם חבריה בודקת את האפשרויות של הבנייה מחדש של המלון. היא אומרת שהבנייה מחדש של האדלון בשער ברנדנבורג בברלין המאוחדת יכולה לסמל את הפתיחות של גרמניה לעולם במאה העשרים ואחת. במובן מסויים האמירה הזו מממשת את חלומם של אבות המשפחה שלה
שם המלון ליווה את ילדותה של קתרינה והיה התגלמות הבגידה שהתרחשה במשפחתה (עמ' 12)
בנייה מחדש
מלון אדלון הוא הסיפור של הבגידה הזו, תוך סיפור היסטורי דימיוני ומרתק. סיפור חיבורן מחדש של דמויות שנותקו בשל אותה בגידה.
על שרידי המלון מצוייר סמל גרמניה המזרחית, כיוון שכאן בדיוק עבר הגבול בין מזרח ברלין למערב ברלין. לכן, מלון אדלון הוא לא רק מלון מפואר ומפורסם מאוד, אלא נקודה היסטורית חשובה מאוד, "מבנה ריאקציוני מתקופת הקיסר", והבנייה שלו מחדש היא אירוע היסטורי.
סוניה מציעה את עזרתה בתכנון הבניין ובמידע שיש לה על המלון, ומתחילה לספר את סיפור חייה, סיפור שסובב סביב מלון אדלון, או כפי שהוא מכונה בספר: הבית. הסיפור שלה מניע את העלילה השנייה ברומן וחוזר אל העבר.
כך הכל התחיל..
לורנץ אדלון, נגר במקצועו, יש לו שאיפה, חלום ופנטזיה, שהוא לא מוותר עליהם: לבנות מחדש את "הבית הזה שישנה את ברלין" (עמ' 27). הוא חולם שהבית הזה ייבנה על האתר של מלון רדרן באונטר דן לינדן.
חברו הטוב של לורנץ מימי לימודיהם בבית הספר הוא גוסטב שאדט. אחוזת משפחת שאדט ניצבה מדרום לשער ברנדנבורג, כשהחלק האחורי שלו גבל בפארק טירגרטן. גוסטב הוא סוחר שמסתובב בעולם כדי לרכוש סחורה ולמכור בגרמניה. הוא גם מביא איתו מאפריקה נשים ונערים שאותם יציב בביתו ובבית חבריו העשירים כמשרתים, מתוך מחשבה קולוניאליסטית אליטיסטית שהוא מציל אותם
מה שחווה גוסטב במושבות הגרמניות בדרום מערב אפריקה השפיע עליו גם אם האשים את הילידים. לא עלה על בדעתו כי המתיישבים הגרמנים עצמם הם שגזלו מהמקומיים את פרנסתם.. (עמ' 42)
ובהמשך מספר שהוציא את גאלה, המשרתת שלו, מהמשפחה שלה והביא אותה לכאן
אתה עושה מה שאתה יכול כשבאים במגע עם אורח חיים זר המפגר אחרי שלנו במאות שנים (עמ' 42)
זו לא ההתבטאות הקולוניאליסטית השובניסטית היחידה בספר, למשל יש דמות נוספת חשובה בקורות המשפחה שאומר ש
השבטים הכושים מפגרים מאוד בהתפתחותם. חייבים לחנך אותם למידות הגרמניות, למיומנות ולחריצות הגרמנית … אבל זה עניין לגברים. אישה לא שייכת לאפריקה השחורה (עמ' 69)
ובמקום נוסף, אחת הדמויות אומרת ש
בלי העבדות לא הייתה לנו מוסיקת ג'אז (עמ' 246)
בין לורנץ אדלון לגוסטב שאדט יש חברות עמוקה. לשניהם השקפת חיים דומה, כיוון שלורנץ בעצם מקריב בניין היסטורי כדי לבנות בית מלון. בית המלון הכי יפה בעולם ושיהיה דוגמה ומופת תרבותי. שניהם הם סמל לרצון של העם הגרמני להיות העם הנבחר המראה לעולם שהתרבות שלו היא על- תרבות.
במקום אחר, כך משכנעים לורנץ וגוסטב את שועי ברלין וגרמניה להשקיע כסף במלון כדי לממש את החלומות שלהם, ובכדי לממש את השאיפה שברלין תהיה לעיר הבירה של אירופה
כולכם מזומנים להיות חלק מהמיזם הייחודי הזה ולהנצחי את היצירתיות הגרמנית, את גדולת הרוח הגרמנית של עידן חדש… יש לכם אפשרות להשקיע בבית שיביא את ברלין לזהור באור חדש (עמ' 82)
סאגה משפחתית היסטורית
כך, מלון אדלון מגולל את סיפור לידתה של סוניה, ימי ילדותה וחייה כשהמלון הוא נקודת מפתח לא רק לחייה, אלא לחיי העיר ברלין.
השנה היא 1914, תחילת ימי מלחמת העולם הראשונה, ולורנץ אדלון מביע את השאיפה שהמלחמה תסתיים תוך כמה חודשים ו "בבית הזה ייפגשו המנצחים וידונו בסדר אירופה חדש" (עמ' 143)
סוף המלחמה הראשונה ואחת הדמויות "מסכמת" את האנושות
הארץ הזאת נעשתה איומה, כולם חושבים קודם כל על עצמם, כמעט ולא נשארה סולידריות. הפנים של האנשים אפורים והמחשבות שלהם אפורות. את זה עשתה להם המלחמה (עמ' 216)
ודמות אחרת אומרת:
מצד אחד אנחנו נהנים מכל כך הרבה חירויות ויכולים לראות סרטים כל כך טובים… ומצד אחר בא אלינו מימין משהו שמחזק את הצד הברברי של האדם .. (עמ' 267)
וזה עוד לפני שהמארק הופך למטבע הרשמי של גרמניה ב 1923.
כך מלון אדלון מספר את חיי סוניה, אימה, ביתה ונכדתה, במקביל לעלייתו של היטלר לשלטון, שריפת הרייכסטאג כשמיד לאחר מכן הושעה תוקפן של זכויות יסוד בחוקת ויימאר
הקמת מחנה הריכוז באורניינבורג ליד ברלין, שריפת הספרים בכיכר האופרה (והיום: בבלפלאץ) ב 10 במאי 1933
וכמובן חוקי נירנברג שמאיימים על האנושות ב 15 בספטמבר 1935.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הקומה העליונה של המלון נתפס על ידי משרד החוץ הגרמני. ויחד עם זאת, בימי ההפצצות על ברלין מרתף האדלון שימש מקור בילוי והנאה. למשל, למרות שהוא הופך לבית חולים, במרתף אנשים מתווכחים על הפרשנות לדון ג'ובאני של מוצארט
ב 1 במאי 1950 חיילי הצבא האדום מניפים את דגל הצבא האדום על הרייכסטאג, והם מסתערים על האדלון.
הם גורמים לשריפה במרתף שהתפשטה ו
האדלון האגדי, ששרד את המלחמה ללא פגע, נשרף והיה לחורבה בימים הראשונים של השלום. רק האגף הצדדי בוילהלם שטראסה שרד ברובו (עמ' 332)
באוגוסט 1945 נחתם הסכם פוטסדאם שמביא לסיומה של מלחמת העולם השנייה. אך בזה לא תמו תלאותיו של מלון אדלון ושל ברלין בכלל.
ב 17 ביוני 1953 התרחשה התקוממות פועלי גרמניה המזרחית כשהם מתאוננים על העלאת השכר (רחוב על שם התקוממות זו באיזור עמוד הניצחון והטירגרטן)
בליל 13 באוגוסט 1961 אטמה ברלין המזרחית את עצמה ממערב ברלין. תיל דוקרני נמתח לפני שער ברנדנבורג וטנקים אמריקנים התייצבו בצ'ק פוינט צ'ארלי. בלילה אחד חולקו חייהם של משפחות רבות והרצון להיפגש ולהתאחד הביא למותם של רבים
דיסוננס
גרמניה בכלל וברלין בפרט היו מרכז תרבותי במאה העשרים, אף אחד לא האמין ומאמין שמכאן יצאו גתה, שילר, בטהובן ועוד, אבל יצאו גם נאצים וטרוריסטים רבים. מלון אדלון מבטא היטב את הדיסוננס הזה. חייהן של אלמה, סוניה, אנה-מריה וקתרינה משתלבים באירועי מלון אדלון ובאירועי דברי ימיה של ברלין במאה העשרים.
מלון אדלון משמש בית לארבעה דורות של נשים, בית של משפחה מפורקת, בית שבגדו בו, בית שנאחז במקומו למרות הכל, למרות המאה העקובה מדם בהיסטוריה של האנושות. מלון אדלון הוא תיבת הפנדורה של הרומן היפהפה הזה, של ברלין, גרמניה ושל אירופה בכלל:
סוניה רואה כמלחמה אחת גדולה מ 1914 ועד סוף שנות התשעים, נפילת חומת ברלין
במקום שלום היו משברים כלכליים עולמיים, פיחותים במטבע, עימותים פוליטיים אכזריים והשמדות אכזריות (עמ' 145)
דמויות רבות איכלסו את מלון אדלון, בספר ובמציאות: אניטה ברבר, מקס ליברמן "נסיך הציור של ברלין", תומאס מאן, בילי ויילדר שבאחת השעות הקריטיות בהיסטוריה של גרמניה יתמקם עם צוות הקולנוע שלוו באדלון, ג'וזפין בייקר, אמיל יאנינגס, מארק ובר, צ'ארלי צ'אפלין, מרלן דיטריך שהתגלתה בבר באדלון
מלון אדלון גם מופיע הרבה בספרות ובקולנוע: ויקיפדיה
ואני לקחתי לעצמי את השורה הזו:
אם תקחי לעצמך את החופש שלך, אנשים יצביעו עלייך. אם תשארי כלואה, ילעגו לך (עמ' 122)
רומן יפהפה ועוצר נשימה למי שאוהב סאגות משפחתיות ורומנים היסטוריים. הטיול בעקבות הספר היה מרגש מאין כמוהו. אפילו ביקשתי מהשומר בכניסה להיכנס והוא שמח לאשר לי, רק ביקש שאפחד לא ישים לב שאני מצלמת (Like a Spy).
הלוואי שגם ספריה האחרים של רודיקה דנרט יתורגמו לעברית!
