טיולים

רומא – Citta Etterna – העיר הנצחית

לפני עשרים ואחת שנים ביקרתי בצפון איטליה (ונציה, מילאנו, ברגמו, סמיריונה, ורונה, קומו) ובדרום שוויץ. הביקור בונציה הותיר בי חותם עמוק, אולי כי ביקרתי בה רק יום אחד, והבטחתי לעצמי שעוד אשוב אליה. השנה החלטתי שאני מממשת את ההבטחה. החלטתי להרחיב את הטיול אל שני מקומות נוספים שגם בהם חפצתי לבקר, כי – מה לעשות – כל הדרכים מובילות אל… .

את הטיול התחלתי ברומא, המשכתי בפירנצה וקינחתי בונציה היפהפיה. כמובן, שהטיול שלי גם הפעם, כמו תמיד, הוא בעקבות ספרים ותמצאו ברשימה זו את ההשפעה של ספרים, סרטים ודמויות רבות מההיסטוריה שליוו את הטיול (ובסוף בסוף, אחרי הטיפים, תמצאו את רשימת הספרים שקראתי והתרחשו ברומא). הפוסט הזה מתמקד ברומא – הצטרפו אליי אל שיטוט נוסף בעולם.

מכיוון שהפוסט על הטיול הוא ארוך למדי, חילקתי אותו לשלושה חלקים: רומא, פירנצה, ונציה. אנג'וי !

עצי האורן המיוחדים והמאפיינים כל כך את רומא
עצי האורן המיוחדים והמאפיינים כל כך את רומא
עצי האורן המיוחדים כל כך לרומא
עצי אורן

אביב ברומא

שמות וציטוטים רבים נכתרו לרומא: Citta Etterna – עיר הנצח, המוזיאון הפתוח הגדול בעולם; רוברט דה נירו אמר שאיטליה משתנה כל הזמן אבל רומא היא רומא, ונזיר בנדיקטני אנגלי אמר שאם רומא תיפול ייפול העולם. אני בהחלט יכולה להבין את שני הציטוטים האחרונים אחרי הביקור ברומא. טיילתי בעיר הנצח והבנתי שכל עוד העיר עומדת על תילה העולם ימשיך לנוע, לאן שלא פניתי יש שרידים, אפילו "סתם" עמוד, מעולם עתיק שהנפש מבכרת להיות בו.

אביב ברומא
אביב ברומא
אביב ברומא
אביב ברומא
אביב ברומא
אביב ברומא
אביב ברומא
אביב ברומא

באופן אישי, ומבחינת תפיסת המרחב שלי, הפריע לי שלהרבה מהמקומות האלו אין מרחב "מחיה", כלומר, הרבה מהמקומות העתיקים האלו נמצאים כיום במקומות צפופים ומעורבים במקומות חדשים יותר. אין להם מרחב כבוד, והם עמוסים וצפופים בתיירים. יחד עם זאת, ברומא אפשר לשוטט ולהגיע לכל מקום ברגל – אולי מלבד הותיקן, כיוון שהכל קרוב להכל. לכן, הפעמים היחידות שהשתמשתי בתחבורה היא כשנחתתי (לקחת שאטל משדה התעופה אל העיר), וביום האחרון מהמלון לתחנת הרכבת טרמיני (כדי להגיע לפירנצה).

אל איטליה אני מגיעה באפריל – החודש המשוגע בשנה: לכו תדעו אם השמש תפציע או אם הגשם יפתיע, למרות התחזיות של מזג האויר. מה שבטוח שהגעתי בתקופת האביב הפורח. איטליה היתה מהמחמירות בימי הקורונה, היא נפתחה חודשיים שלושה לפני שהגעתי ולכן הכל פרח – הטבע, התיירות (עד כדי צפיפות), המסעדות שפתוחות כל הזמן (בניגוד לתקופות "רגילות" שלמסעדות באיטליה יש שעות פתיחה מוזרות לנו, הישראלים). בנוסף, פסח ופסחא הגיעו יחדיו והרי לכם צפיפות צפיפות צפיפות.

ובכל זאת, הרגע שבו נכנסתי לרומא היה רגע מלבב, חגיגי, מאיר עיניים ומרחיב את הלב. היה יום שימשי ונעים, תיירים בכל מקום, האתר הראשון שנגלה לעיניי היה המונומנט שהוקם לכבודו של ויטוריו עמנואלה השני, מלך איטליה, שאי אפשר להתעלם מהעוצמה שלו.

האתר הראשון שנחשפתי אליו, אנדרטת אמנואלה השני
האתר הראשון שנחשפתי אליו, אנדרטת אמנואלה השני

הלם של שמחה בלב, שהזכיר לי מיידית את האביב של הפרינצ'יפסה, שהגיע אחרי שנת הדבר, כמו האביב שלי, אחרי שנתיים של קורונה:

הימים הפכו ארוכים יותר והעולם נצבע באלף גוני פסטל, כאילו משך ציור אלוהי את מכחולו על השדות והיערות. ירוק עדין התפשט לאיטו על הקרקע ועל העצים, במשך הלילה בקעו נרקיסים וצבעונים מתוך ממלכת האדמה והלילך פרח פרח בעושר של פרחים לבנים וסגולים, האור התמלא בניחוחות המתוקים והמוכרים של הפריחות וזמזום הדבורים נתווה עם ציוץ הציפורים. יחד עם הטבע התעוררו האנשים לחיים חדשים, לאחר שנת הדבר הם קיבלו את פני האביב בישועה, הם פתחו לרווחה את החלונות כדי לגרש מהבתים את ההתנדפויות הרעות של החורף ברחובות, פתחו כל הסוחרים והחנוונים את דוכניהם, האיכרים יצאו אל שדותיהם וכרמיהם, וכשהערבים נעשו חמימים יותר שוב נשמעו הלחשושים והצחקוקים המסתוריים על גדות הטיבר שהשכיחו על מחשבה ועל מוות..(הפרינצ'יפסה, פיטר פרנגה, עמ' 441)

את פרחי הלילך שהפרינצ'יפסה מזכירה פגשתי הרבה ברומא (ואחר כך גם בפירנצה ובונציה), הפריחה שלהם יפהפיה והריח משכר!

אביב ברומא. פרחי הלילך ליד מסעדת סנטה לוצ'יה
אביב ברומא. פרחי הלילך ליד מסעדת סנטה לוצ'יה
אביב ברומא. פרחי הלילך בפורום הרומאי
אביב ברומא. פרחי הלילך בפורום הרומאי
אביב ברומא. פרחי לילך בטרסטוורה
אביב ברומא. פרחי לילך בטרסטוורה

זו היתה עבורי חופשה ברומא אמיתית – אמנות, אדריכלות, היסטוריה, אוכל, ספרים, סרטים ומה לא..

לורנצו ברניני נחשב הפסל של רומא, יצירותיו נמצאות בכל מקום ושמו נקשר בכל דבר. הוא סיבה טובה להגיע אל רומא, אבל לא רק. גם אמנותו של מיכלאנג'לו נמצאת בכל מקום, למרות שהוא שנא להגיע לרומא, בספרו של אירווינג סטון, חיי מיכלאנג'לו, מצאתי כי

דעתו של מיכלאנג'לו חלשה עליו: העיר הראשה של הנצרות – והנה היא גל אשפתות

ובמקום אחר

הוא לא אהב את רומא כעיר; אך בעצם לא היתה עיר אחת אלא ערים רבות: הגרמנים, הצרפתים, הפורטוגלים, היוונים, הקורסיקנים, הסיצילים, הערבים, הלבנטינים, היהודים, כולם הצטופפו בתוך רבעיהם שלהם, וגם הם, כפירנצאים, לא הסבירו פנים לזרים. בלדאצ'י אמר לו: הרומאים הם גזע מכוער .. דומה שכל איש ואיש מוצאו ממקום אחר, והכל נוהגים לקלל את העיר קללות נמרצות על ניוונה, שטפונותיה, מגפותיה, ההפקרות שבה זוהמתה ושחיתותה ..  הוא התהלך ברומא שעות רבות והעיר היתה בעיניו תל חרבות (עמ' 318-319)

קצת על רומא

אל רומא אני מגיעה ביומולדתה. היא נוסדה ב 753 לפני הספירה אבל היא עדיין צעירה, תוססת, יפהפיה, עיר האלים אך אלה בפני עצמה. סימלה הוא ראשי התיבות SPQR, סמל הלגיונות של האימפריה הרומית, המסמלים את האמרה הלטינית: Senatus Populusque Romanus – "הסנאט והעם של רומא". ראשי תיבות אלו מופיעים במקומות רבים בעיר כולל עמודים ומכסי ביוב.

כמובן, היא בירת איטליה, והיא משתרעת על פני שתי גדותיו של נהר הטיבר, בחבל לאציו. בעברה הייתה הבירה של הרפובליקה הרומית ואחר כך של האימפריה הרומית ששלטה על שטחים נרחבים באירופה ומסביב לים התיכון. לאחר התמוטטות האימפריה המשיכה רומא לשמש כמרכז של הדת הנוצרית הקתולית, וכן כמרכז תרבותי, כלכלי ובעיקר תיירותי ברמה עולמית. ברומא נמצאת קריית הוותיקן, שהיא המקרה היחיד של מדינה בתוך עיר, המדינה הקטנה ביותר בעולם (ויקיפדיה)

תצפית על הטיבר, כדאי גם בשקיעה
תצפית על הטיבר, כדאי גם בשקיעה

לפי המסורת הרומאית, נוסדה העיר ב-21 באפריל (כאמור, בשנת 753 לפנה"ס) על ידי רוֹמוּלוּס שרצח תוך כדי כך את אחיו התאום, רֶמוּס. רומולוס הקים את העיר בגבעת הפאלאטיום, במקום בו ניצלו שניהם על ידי זאבה שהניקה אותם לאחר שהונחו בסל על נהר הטיבר במצוות אמוליוס דודם (מזכיר לכם משהו? כן, את משה עוד נפגוש). הזאבה המיניקה ושני התינוקות הם הסמל של העיר רומא עד היום.

רומא היא אחת הערים העשירות בעולם באמנות, היסטוריה ודת. רומא המודרנית עדיין מכילה מונומנטים רבים מעברה, יותר מכל עיר אחרת בעולם, והיא משלבת את ההיסטוריה שלה באופן אינטגרלי בחיי היום יום.

בשנת 1980 הכריז אונסק"ו על המרכז ההיסטורי של רומא כאתר מורשת עולמית.

הם פתחו לרווחה את החלונות כדי לגרש מהבתים את ההתנדפויות הרעות של החורף ברחובות
הם פתחו לרווחה את החלונות כדי לגרש מהבתים את ההתנדפויות הרעות של החורף ברחובות
סמטה אופיינית ברומא
סמטה אופיינית ברומא

שנתחיל..?

כמו תמיד, גם הפעם נעזרתי בחברתי למודת הניסיון ובלוגרית הטיולים – רבקה קופלר, אוספת האוצרות (שמחה ששמעתי בקולה להמשיך את השהות שלי ברומא לשישה ימים ולא כמו שחשבתי לעשות בהתחלה – רק שלושה ימים). כמו תמיד, גם הפעם, היא נתנה לי טיפים גם תוך כדי הטיול ולא רק לפני. נעזרתי המון המון גם בקבוצת הפייסבוק: רומא למטיילים, בניהולו של רמון הדר ובספרו עתיר המידע על רומא

סמטה אופיינית ברומא
סמטה אופיינית ברומא

בדרך כלל אני נוהגת לסדר את השיטוטים שלי לפי ימים, אבל במקרה של רומא הכל קרוב להכל מרחק הליכה רגלית. וכדאי מאוד ללכת ברגל ברומא – ביום ובלילה. לכן, כתבתי על האתרים שביקרתי בהם לרוב לפי הקרבה ביניהם ואתם תחליטו מה תרצו לעשות ומתי, רובם אתרי "חובה" בביקור ברומא. יש הרבה מה לראות ברומא וכאמור, פרסתי את הטיול שלי על פני שישה ימים.

וילה וגני בורגוזה

וילה בורגזה
וילה בורגזה

וילה בורגזה היא גן בסגנון אנגלי, שמצויים בסביבתו מספר מבנים המשמשים כיום כמוזיאונים, והוא הגן הציבורי השני בגודלו ברומא (אחרי וילה דוריה פמפילי). אל המוזיאון והגלריה כדאי ורצוי להיכנס בהזמנת כרטיסים מראש (לינק לאתר להזמנת כרטיסים) ואחר כך לתקף אותם במקום, הפרסקאות המרהיבים שבתקרתו, הפסלים המדהימים ואוסף הציורים שווים ביקור.

להגעה שלי לוילה ולגני בורגזה יש מספר סיבות: האחת פסלו של ברניני, אונס פרספונה (או פלוטו ופרספונה). לורנצו ברניני הוא אחד הפסלים החשובים של המאה השבע עשרה ודמות מרכזית של רומא (יש אומרים שברניני ורומא קשורים יחדיו, אולי הוא הפסל של רומא). הספר הפרינצ'יפסה, הנזכר לעיל, מתאר את המתיחות בין ברניני לפרנצ'סקו בורומוני (קסטלי) לאורה של תקופה בהיסטוריה, והפסלים שפיסלו ומבנים שתכננו המפוזרים בעיר.

הפסל, אונס פרספונה, המבוסס על נושא מן המיתולוגיה היוונית והמיתולוגיה הרומית, מתאר את חטיפת פרספונה בידי פלוטו – הוא האדס במיתולוגיה היוונית – אל השאול. הפסל מהווה דוגמה ליכולתו הטכנית של ברניני ואת אחד משיאי הפיסול הבארוקי, בעיצוב הגוף המניאריסטי.

לורנצו ברניני, אונס פרספונה
לורנצו ברניני, אונס פרספונה

חוץ מהפסל של ברניני, ניתן למצוא בגלריה אוצרות מדהימים ויפהפיים, גם את הציור של לאונרדו דה וינצ'י, לדה (אל לאונרדו דה וינצ'י עוד אחזור הרבה בטיול)

לאונרדו דה וינצ'י, לדה
לאונרדו דה וינצ'י, לדה

סיבה נוספת להגעה שלי לבורגזה אלו הגנים, שאל יופיים התוודעתי לראשונה בספרו של פרנגה (המוזכר לעיל) וספרו של אלברטו מורביה הקונפורמיסט, שעובד לסרט על ידי ברנרדו ברטולוצ'י ב 1970. הן סייפו של הספר והן סייפו של הסרט מתמקדים בטיול של מרסלו קלריצ'י ואישתו, שאליו הם יוצאים עם נפילת הפאשיזם באיטליה. הם יוצאים אל ויה דל קורסו ועוד אל כמה אתרים מרכזיים ברומא עד שהם מגיעים אל גני בורגזה, שם מרסלו נפגש עם עברו. הגנים המתוארים בספרים ובסרט על יופיים לא מספיקים – כי המציאות עולה עליהם.

גני בורגזה
גני בורגזה

הטיול בגנים הוא מרגיע, מלא בפריחה האביבית המקסימה, אנשים היושבים להנות מהקסם המשרה במקום ומסתיר פינות מדהימות של פסלים ומקדשים

אביב בגני בורגזה
אביב בגני בורגזה
פסל גתה בגני בורגזה
פסל גתה בגני בורגזה
מקדש דיאנה, גני בורגזה
מקדש דיאנה, גני בורגזה

לא רחוק, משם על גבעת פינצ'יאן ליד כנסיית השילוש הקדוש של ההרים, נמצאת וילה מדיצ'י. מסביבה פסלים של מדענים, היסטוריונים, מדינאים ופילוסופיים ונוף שמשקיף על רומא

המונומנט לזכרו של ויטוריו עמנואלה השני, מלך איטליה, כפי שנשקף מוילה מדיצ'י
המונומנט לזכרו של ויטוריו עמנואלה השני, מלך איטליה, כפי שנשקף מוילה מדיצ'י

National Gallery of Modern and Contemporary Art

המוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית (Galleria Nazionale d'Arte Moderna e Contemporanea), נמצא לא רחוק מהגנים המרהיבים של בורגזה (ולא רחוק מהמוזיאון האטרוסקי) וגם אליו הזמנתי כרטיסים מראש (לינק לאתר), אם כי לא היה עמוס וניתן להגיע גם ללא הזמנה מראש.

המוזיאון מציג כ-1100 ציורים ופסלים מהמאות התשע עשרה והעשרים, מתוכם האוסף הגדול ביותר באיטליה. בין האמנים האיטלקים המיוצגים נמנים ג'אקומו באלה, אומברטו בוצ'וני, אלברטו בורי, אנטוניו קנובה, ג'ורג'יו דה צ'יריקו, לוסיו פונטנה, אמדיאו מודיליאני, ג'קומו מנז'ו ועוד.. המוזיאון מחזיק גם כמה יצירות של אמנים זרים, ביניהם בראק, קלדר, סזאן, דגה, דושאן, ג'קומטי, קנדינסקי, מונדריאן, מונה, ג'קסון פולוק, רודן, ואן גוך.

המוזיאון מכונה לפעמים "השיניים" בגלל המראה בעל העמודים שלו.

Born to Set It Right, המוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית
Born to Set It Right, המוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית

הנה מספר מצומצם של עבודות שהרשימו אותי

Berlinde De Bruyckere, We Are All Flesh
Berlinde De Bruyckere, We Are All Flesh
Mateo Mate, Venus Nera, 2016
Mateo Mate, Venus Nera, 2016
Emilio Franceschi, Eulalia Cristiana, 1880
Emilio Franceschi, Eulalia Cristiana, 1880

פיאצה דל פופולו (Piazza del Popolo)

פיאצה דל פופולו, כיכר העם, (במקור בלטינית, עץ הצפצפה, populus), נקראה כך ככל הנראה בעקבות עץ צפצפה שגדל במקום. בפאתיה הצפוניים של הכיכר ניצבת הכנסייה סנטה מריה דל פופולו.

הכיכר ממוקמת בחלקו הפנימי של השער הצפוני בחומת אורליאנוס – בעבר השער לרומא העתיקה שנקרא היה "שער פלמינוס" (Porta Flaminia) על שמו של גאיוס פלאמיניוס. משער זה יצאה "דרך פלמינה" (Via Flaminia), שהובילה לעיר הנמל רימיני, ונחשבה לדרך המרכזית לצפון. עד לעת החדשה, היווה מקום זה, את נקודת המבט הראשון של רומא – אליו נחשפו התיירים והמבקרים הבאים לעיר. כמו כן, התקיימו בכיכר זו הוצאות להורג, שהאחרונה שבהם התקיימה בשנת 1826 (מקור: ויקיפדיה). במרכז הכיכר קיים אובליסק מצרי מתקופתו של רעמסס השני, המכונה "אובליסק פלמינו" (Obelisco Flaminio). זהו האובליסק השני העתיק ביותר ברומא, ומתנשא לגובה של כ-36 מ'.

האובליסק בפיאצה דל פופולו
האובליסק בפיאצה דל פופולו

אגב, בכניסה לפיאצה נמצא מוזיאון לאונרדו דה וינצ'י.

ויה דל קורסו Via del Corso, ויה קונדוטי, ויה ונטו, ויה ג'יוליה ו-ויה נאציונל

ויה דל קורסו הוא הרחוב הראשי של רומא, שמתחיל בפיאצה דל פופולו וממשיך עד ויטוריו עמנואלה ופיאצה ונציה במשך קילומטר וחצי. זהו רחוב חנויות מרכזי ובינו ועד למדרגות הספרדיות, ובין הסמטאות הציוריות והיפהפיות, יש חנויות נוספות וחנויות מותגים, שהצבעוניות שלהם מלבבת ומשמחת.

הרחובות ויה קונדוטי, ויה ונטו, ויה ג'יוליה ו-ויה נאציונל אלו רחובות נוספים של חנויות ומותגים, מסעדות ובתי קפה שכיף לטייל בהם.

ויה ונטו
ויה ונטו
דולצה וגבאנה
דולצה וגבאנה
דיור
דיור
ג'ורג'יו ארמאני
ג'ורג'יו ארמאני
דולצה וגבאנה
דולצה וגבאנה

 

 

 

 

Mausoleum of Augustus

קברו של אוגוסטוס, אחד מקיסרי רומא, שנבנה בשנת 28 לפני הספירה

המדרגות הספרדיות

המדרגות הספרדיות הן גרם מדרגות שמטרתן לקשר בין שגרירות ספרד לוותיקן. לידן נמצאת פיאצה די ספניה, שבמרכזה נמצא פסל הסירה של ברניני האב והבן, המכונה מזרקת הספינה (Barcaccia – הסירה הישנה). ממש סמוך לכיכר היה ביתו של המשורר ג'ון קיטס וכיום הוא משמש כמוזיאון.

היה זה בסרט חופשה ברומא (ויליאם ויילר, 1953) ברדלי (גרגורי פק) מעודד את הנסיכה אן (אודרי הפבורן) להשתחרר מעט ולנסות לאכול גלידה

האובליסק ליד המדרגות הספרדיות
האובליסק ליד המדרגות הספרדיות
המזרקה של ברניני
המזרקה של ברניני
ביתו של ג'ון קיטס
ביתו של ג'ון קיטס

מזרקת טרווי

מזרקת טרווי
מזרקת טרווי

המזרקה היא עוד אחד היעדים המתויירים ברומא, גם היא תוכננה על ידי לורנצו ברניני. המזרקה כוללת את דמותו של נפטון, אל הים, שפסלו ממוקם במרכזה בתוך גומחה. לצדו של נפטון עומדים הטריטונים וסוסי הים שעוזרים לו "לאלף את המים" (ויקיפדיה). על פי המסורת השלכת מטבע למזרקה, ביד ימין מעבר לכתף שמאל, מבטיחה את שובו של המשליך לרומא. בכל רגע נתון המקום מלא אנשים. אם תגיעו כמה שיותר מוקדם, תראו פחות אנשים ויהיה לכם יותר נוח לצלם ולהצטלם.

מזרקת טרווי. נפטון
מזרקת טרווי. נפטון

לפחות שלושה סרטים שהמזרקה מככבת בהם: פדריקו פליני לה דולצ'ה ויטה, שבו התרחצה גיבורת הסרט, אניטה אקברג במי המזרקה; שלוש מטבעות במזרקה, 1954, בבימויו של ז'אן נגולסקו; לרומא באהבה, של וודי אלן, מ 2012.

לה דולצ'ה ויטה, פליני:

הפנתאון

הפנתאון ברומא הוא בהחלט אחד מהאתרים שחובה לבקר בהם. אם תגיעו בין שני לשישי מוקדם ייתכן שאפילו תוכלו להיכנס חינם. במידה שלאו – ודאו שאתם מזמינים כרטיס לפנתאון ברומא (ולא לפנתאון בפריז, למשל). הפנתאון הוא מבנה מרשים מתקופת רומא העתיקה. מקור שמו הוא ביוונית ומשמעו – מקום סגידת האלים. המבנה הוקם בתקופתו של אוגוסטוס, הוא נהרס ונשרף, אך הוקם מחדש בשנים 80 עד 100 לספירה והוא אחד המבנים העתיקים שנשמרים למעלה מ 1900 שנים.

בכניסה ניתן לראות שמונה עמודים קורינתיים, והחלל הפנימי בנוי כרוטונדה – מעין כיפה, ובקצה אוקולוס – פתח שממנו נכנס אור.

לא ברור אלו אלים היו במקור בפנתאון, משערים שהיו אלו האלים של גרמי השמים (נפטון, ונוס, מרס, מרקורי, סטורן)

הפנתאון מבחוץ הכולל את שמונת העמודים הקורינתיים
הפנתאון מבחוץ הכולל את שמונת העמודים הקורינתיים
הפנתאון
הפנתאון
קרן אור ברוטונדה
קרן אור ברוטונדה

Santa Maria Sopra Minerva

הכנסייה נמצאת ממש מאחורי הפנתאון. אל הכנסייה רציתי להגיע בעקבות שני מונומנטים. הראשון, אחד הפסלים של מיכלאנג'לו – הדמות הראשונה הקשורה למושא העיקרי של הטיול שלי (למרות שבספרו של אירווינג סטון, חיי מיכלאנג'לו). הפסל, Risen Christ, ידוע גם בשמו Christ the Redeemer or Christ Carrying the Cross, פוסל בשיש בשנים 1519–1521, וגובהו 205 ס"מ. לצערי הרב מאוד הכנסייה הייתה סגורה (והגעתי אליה פעמיים).

המונומנט השני, הוא פסל הפיל של ברניני שנמצא בכיכר מול הכנסייה. הפסל ה-Pulcino della Minerva, הוא הפסל המפורסם של ברניני ואקול פרטה, מהווה את הבסיס של אחד מאחד עשר האובליסקים המצריים של רומא.

פסל הפיל של ברניני מול כנסיית סנטה
פסל הפיל של ברניני מול כנסיית סנטה מריה סופרה מינרווה
פסל הפיל של ברניני
פסל הפיל של ברניני

ממש מאחורי הפנתאון נמצאת גם Gammarelli, החנות הוותיקה שאחראית על בגדי הכמורה והאפיפיורות של הוותיקן, מאז 1798. לכאן הגעתי בזכות ספרו של רוברט האריס, עד שיצא עשן לבן (ובאנגלית Conclave), שמתאר את תהליך בחירת האפיפיור (שנקרא קונקלווה. עם בחירת האפיפיור יוצא עשן לבן מהארובה). הספר כתוב באופן מרתק גם למי שזה פחות מעניין אותו

מאז 1798
מאז 1798

פיאצה נבונה

פיאצה נבונה היא כיכר הבנויה אליפטית. גם אותה, כמו גם את מזרקת ארבע הנהרות שבה, בנה האדריכל ברניני. מסביב לכיכר בתי קפה, מסעדות וכנסיות.

המונומנט בפיאצה נבונה
המונומנט בפיאצה נבונה
מזרקת ארבע הנהרות של ברניני
מזרקת ארבע הנהרות של ברניני

הקווירינאלה

הקווירינאלה הוא מקום מעונו של נשיא איטליה, שנבנה ב 1573

האובליסק בכיכר הקווינארלה
האובליסק בכיכר הקווינארלה

Angelicum – האוניברסיטה של תומס מאקווינס

Pontifical University of Saint Thomas Aquinas
Pontifical University of Saint Thomas Aquinas

Forum of Augustus

Forum of Augustus
Forum of Augustus

פורום שנבנה על ידי אוגוסטוס בשנת 2 לפני הספירה, לידו נמצא גם הפורום של מינרווה

Foro Di Nerva
Foro Di Nerva

הכביש הראשי החוצה בין שני הפורומים לפורום הרומאי, שמגיע עד לקולוסאום מפיאצה ונציה הוא Via dei Fori Imperiali, הכביש תוכנן ב 1873 אך לבסוף נסלל על ידי המשטר הפאשיסטי בתקופה שבין 1924 ל 1932. הוא שימש את מוסוליני למצעדים הצבאיים שלו

Via dei Fori Imperiali
Via dei Fori Imperiali

הפורום הרומאי, Foro Romano

בעיניי, אחת התחנות היפהפיות והמרגשות ברומא. הפורום נקרא בתקופה הרומית הפורום הגדול (Forum Magnum). הוא היה הפורום החשוב ביותר באימפריה הרומית, והשתרע בין שתי גבעות (בין שבע הגבעות) של רומא – גבעת הקפיטולין (מושב הממשל) וגבעת הפלאטין (מושב האצולה). הפורום שימש כ"עיר תחתית", מרכז לאסיפות העם, בתי משפט פומביים, קרבות גלדיאטורים ומרכז לטקסים דתיים. לאורכו היו חנויות מקורות ושווקים. במרכזו עובר הויה סקרה – הדרך הקדושה, שבה עברו תהלוכות.

כאן, על פי האגדה, צמחה רומא. וכאן היה מקום המקדש של יופיטר.

הצעידה בין הריסות הפורום נותנת תחושה שלכל אבן יש סיפור, ואולי לא בכדי כיוון שהפורום הרומאי הוא בעצם הסיפור ההיסטורי של רומא, אולי הסיפור ההיסטורי של המערב, ואולי הסיפור ההיסטורי של האנושות.

לפורום הרומי אפשר להיכנס מארבע כניסות: Via Foro Romano, Via dei Fori Imperiali, Piazza del Colosseo ו-Largo Romolo e Rem, ואז ניתן ללכת על הדרכת הראשית ולעבור בין האתרים המרכזיים.

האתרים המרכזיים של הפורום הרומי: הדרך הקדושה (Via Sacra), שער טיטוס, שער ספטימוס סוורוס (Arco di Settimio Severo), רוסטרה, בזיליקה אמליה (Basilica Aemilia), קוריה הוסטיליה (“החצר ההוסטילינית”),  מקדש יוליוס קיסר (Tempio di Giulio Cesare), מקדש אנטונינוס ופאוסטינה (Temple of Antoninus and Faustina), מקדש וסטה, מקדש קסטור ופולוקס (Castor et Pollux temple), מקדש רומולוס, מקדש סטורנוס (Templum Saturni או Aedes Saturnus).

כרטיס משולב יכניס אתכם לקולוסאום, לגבעת הפלאטין, לכלא ממרטין, ולפורום הרומאי (כדאי שתבדקו היטב מה הכרטיס המתאים לכם, כיוון שחלק כוללים כניסה לאנדרגראונד של הקולוסאום, חלק עם הדרכה ועוד כל מיני שילובים)

Foro Romano
Foro Romano

כאן ניתן לראות בבירור את הויה סקרה
הפורום הרומאי

Mamertine Prison, כלא מאמרטינום, Tullianum Carcer

היה כלא ברומא העתיקה. הכלא היה ממוקם על המדרון הצפון מזרחי של גבעת הקפיטולין. מדרום למבנה בצידם השני של המדרגות הגמוניאניות ניצב הטאבולאריום. בכלא זה היו כלואים הקדושים הנוצריים פטרוס ופאולוס.

כלא מאמרטינום
כלא מאמרטינום

גבעת הפלאטין, Colle palatino, Palatium

גבעת הפלאטין היא הגבעה המרכזית בין שבע גבעות רומא והיא בין האזורים העתיקים ביותר שהייתה קיימת עליו התיישבות קבע. לפי האגדה הרומית, שורשי העיר מצויים בגבעה זו. רמוס ורומולוס מייסדיה האגדיים של העיר, נמצאו על ידי הזאבה שהצילה אותם והניקה אותם על גבעה זו, אביהם המאמץ פאוסטולוס מצא אותם עליה וגידלם ביחד עם אשתו אקא לרנטיה. עם התבגרותם, החליטו השניים לבנות את העיר רומא על גבעה זו. לאחר ויכוח בין האחים הרג רומולוס את רמוס. כך "רומא" קבלה את שמה – מרומולוס.

על גבעת הפאלאטיום היו קיימים מרכזי הקהילה הקדומים ביותר של החברה הרומית, בין השאר כלל את המבנה הסמלי הקדוש הידוע בתור "המכון" (mundus) ומצודת העיר הראשונה. קיימת סברה שהכיכר שמסביב למכון הייתה מקום ההתכנסות הקדום של אזרחי רומא ושל הסנאט הרומי ושהבמה שהוקמה על גבי המכון עצמו הייתה מקום הסעודה המשותפת הקדום ביותר של בני הקהילה הרומית.

קיסרי רומא בנו על גבעת הפאלאטיום את ארמונותיהם. שרידי כמה מהארמונות עדיין קיימים על פני הגבעה (ויקיפדיה)

גבעת הפלאטין
גבעת הפלאטין
גבעת הפלאטין
גבעת הפלאטין

פיאצה דל קמפידוליו PIAZZA CAMPIDOGLIO וגבעת הקפיטולין

פיאצה דל קמפידולו היא כיכר מתומנת שמוקפת שלושה ארמונות מרהיבים מהם – שניים מהם הם הארמונות נובו (Palazzo Nuovo) וקונסרבטורי (Palazzo dei Conservatori), שהינם חלק מהמוזיאון הקפיטלוני (המוזיאון הלאומי הראשון בעולם שהינו רעיון של האחד והיחיד מיכאלאנג’לו) וגרם מדרגות הנקרא קורדינאטה.

את הפיאצה תכנן מיכאלנג’לו בשנת 1536-1546. מיכלאנג’לו, שתיכנן את הבניה של הכיכר מת באמצע עבודתו על הפיאצה, אך הבניה הושלמה בהשראתו. במרכז הכיכר, ניצב פסל ברונזה של הקיסר והפילוסוף הרומי מרקוס אורליוס (הפסל בכיכר הינו חיקוי, הפסל המקורי נמצא בתוך המוזיאון הקפיטולני). הפסל נמצא במרכזו של כוכב

גבעת הקפיטולין, שעליה נמצאים המוזיאונים והכיכר, היא אחת משבע הגבעות שעליה בנויה רומא, והגבוהה ביניהן. ברומא העתיקה היה ממוקם בראשה המקדש של השלשה הקפיטולינית: האלים יופיטר, יונו, אישתו ומינרווה בתו של יופיטר. היא שימשה גם כאסילום – עיר מקלט

הקורדונאטה הוא גרם המדרגות המונומנטלי המוביל לכיכר הקמפידוליו בראש הגבעה. הוא תוכנן על ידי מיכלאנג'לו וידוע במדרגותיו הרחבות המאפשרות לסוסים לעלות במדרגות, וזאת על מנת לאפשר לאצילי רומא לעלות במדרגות בעודם רכובים על סוסיהם.

שני פסלי הפרשים הניצבים בראש המדרגות הם פסליהם של קאסטור ופלוקס, התאומים השומרים של רומא (הסמלים של מזל תאומים). ולמרגלות המדרגות ניתן לראות את אריות הגרניט המצריים (שיחד עם האובלסקים המפוזרים בעיר – ממחישים את הקשר העמוק שיש בין רומא למצריים העתיקה).

העתק פסלו של מרקוס אורליוס בכיכר קמפידוליו
העתק פסלו של מרקוס אורליוס בכיכר קמפידוליו
הפסל המקורי של מרקוס אורליוס
הפסל המקורי של מרקוס אורליוס, נוצר ב 145 לספירה, והוא בין היחידים שנותרו מתקופת הקיסרות הרומית
פסל הזאבה המינקת, סמלה של רומא (בתוך המוזיאון הקפיטוליני)
פסל הזאבה המינקת, סמלה של רומא (בתוך המוזיאון הקפיטוליני), פסלה של הזאבה המפורסמת, שהניקה ושמרה על מייסדי העיר רמוס ורומולוס. נבנה על ידי אנטוניו דל פולאיולו (Antonio del Pollaiolo) על פי פסל ארד אוסטרקי שהתגלה ברומא
מרכבה רומית. מוזיאון הקפיטולין
מרכבה רומית. מוזיאון הקפיטולין
הקורדונאטה - מדרגות הגבעה הקפיטולינית כשבראשם קסטור ופלוקס
הקורדונאטה – מדרגות הגבעה הקפיטולינית כשבראשם קסטור ופלוקס

האנדרטה הלאומית לויטוריו אמנואלה השני, Altar of the Fatherland

מגבעת הקפיטולין יש תצפית נהדרת על הפורום רומאנום מצד אחד, ומן הצד השני יש תצפית על Altar of the Fatherland, הלא הוא אנדרטת ויטוריו אמנואלה השני, האתר הראשון שהפעים אותי כשהגעתי לרומא. האנדרטה לכבוד המלך הראשון של איטליה המאוחדת, הממוקמת בין כיכר ונציה לגבעת הקפיטולין, תוכננה על ידי ג'וספה סאקוני. הפסלים שמסביבה נבנו על ידי פסלים מכל רחבי איטליה. אבן הפינה לתחילת בנייתה הונחה ב 1885 והבנייה הושלמה ב 1925.

בראש האנדרטה נמצאות שתי קוודריגות – שהעתק של אחת מהן נמצאת מעל שער ברנדנבורג שבברלין. הקוודריגה היא מרכבה המובלת על ידי ארבעה סוסים, ששימשה ביוון העתיקה למשחקים האולימפיים (ואחר כך במרוצי מרכבות ברומא העתיקה. המרכבה מסמלת את מרכבות האלים והן תוארו על גבי כדים ותבליטים כמרכבות המשוכות על ידי ארבעה סוסים (קוודריגות נוספות נמצאות בקשת ולינגטון בלונדון ובשער הניצחון קרוסל בפריז).

אנדרטת ויטוריו אמנואלה - מבט מפיאצה ונציה
אנדרטת ויטוריו אמנואלה – מבט מפיאצה ונציה

עמוד טריאנוס

נמצא ממש מעבר לכביש לפונים ימינה. גם זו אנדרטה שהוקמה על ידי אפולודורוס מדמשק, על פי בקשת הסנאט הרומאי. האנדרטה נמצאת על גבעת הקווירנאל צפונית לפורום הרומאי. היא הוקמה בשנת 113 ויש עליה תבליטים המתארים את ניצחון הקיסר טריאנוס בכיבוש דקיה.

בעבר סברו שהעמוד הוקם במטרה להאדיר את שמו של הקיסר, אולם בשל המבנים שסביב העמוד המסתירים אותו מסביבתו, ובשל הקושי לקרוא את התבליט מקצה אל קצה, סבורים כיום שהעמוד שימש בעצם כ"סרגל" לבוני פורום טראיאנוס.

עמוד טריאנוס
עמוד טריאנוס. מבט מויה דל קורסו

Marcello Theater, תאטרו די מרצ'לו

כשפונים שמאלה מהאנדרטה של ויטוריו אמנואלה השני נמצא Marcello Theater. תאטרו די מרצ'לו הוא תיאטרון פתוח עתיק באזור סנטאנג'לו והוא נבנה בשנים האחרונות של הרפובליקה הרומית. בתיאטרון היה ניתן לצפות כמובן במופעי דרמה ושירה. זהו הבניין המתוארך המוקדם ביותר ברומא שנעשה בו שימוש בלבנים רומיות שרופות.

Marcello Theater, תאטרו די מרצ'לו
Marcello Theater, תאטרו די מרצ'לו

Portico of Octavia, אכסדרת אוקטביה

אכסדרה שנבנתה על ידי הקיסר אוגוסטוס להנציח את שמה של אחותו אוקטביה, ככל הנראה בשנת 27 לפנה"ס. מסביבה מספר מקדשים קדומים יותר לאלים יופיטר ויונו. בימי הביניים שימש המבנה כשוק דגים אשר פעל במקום עד המאה ה-19
אכסרת אוקטביה
אכסדרת אוקטביה

ממש מעבר לכביש נמצאת האנדרטה לזכר קורבנות אושוויץ וממולו – בית הכנסת היהודי. זהו איזור הגטו היהודי ברומא. הגטו הוקם ב 1555 ברובע סנטאנג'לו, כשלושים שנה לאחר הקמת הגטו היהודי הראשון בוונציה. יהודי רומא חוייבו לגור בגטו עד שנת 1798 (242 שנה), כמובן בעקבות הטענה שהיהודים הם רוצחי ישו, עד כיבוש נפוליאון בונפרטה את רומא. אז, הגטו בוטל זמנית. הגטו בוטל באופן רשמי ב 1798, אך היה בתוקף מעט אחרי שמדינת האפיפיור, הוותיקן חזרה לשלוט בעיר. ב 1848 שוב בוטל זמנית, בעקבות מרד, ובוטל סופית ב 1870. כדאי מאוד להיכנס לשני האתרים האלו.

הגטו משתרע מאיזור אכסדרת אוקטביה ועד לנהר הטיבר, מיקום שנחשב גרוע מאוד מבחינה גיאוגרפית, מכיוון שנהר הטיבר היה עולה על גדותיו תדיר.

המוזיאון והאנדרטה לזכר קורבנות אושוויץ
המוזיאון והאנדרטה לזכר קורבנות אושוויץ
בית הכנסת בגטו היהודי ברומא
בית הכנסת בגטו היהודי ברומא

Turtle Fountain (פונטנה דלה טרטרוגה)

באיזור הגטו נמצאת מזרקת הצבים, שהוזמנה על ידי משפחת מטאי (Mattei) מאת ג'אקומו דלה פורטה (Giacomo della Porta) בשנת 1580, אך הצבים לא היו חלק מההזמנה או מהמזרקה המקורית. אלה הוספו במאה ה-17 על ידי – מי אם לא – ברניני.

מזרקת הצבעים של ברניני
מזרקת הצבעים של ברניני

טרסטוורה Trastevere 

דרומית לגטו היהודי נמצאת שכונה ציורית ויפהפייה בשם טרסטוורה. מקור שמה מלטינית – טרנס טיברים trans Tiberim, שמשמעו "מעבר לטיבר".הרובע שומר על ציביון הימי הביניימי שלו, בשל הרחובות הצרים והמרוצפים אבן, והפך בשל כך לרובע אמנים ולאתר תיירות פופולרי.

על פי חיי מיכלאנג'לו, כך מיכלאנג'לו ראה את טרסטוורה

אותו חלק של רומא המאוכלס בצפיפות, והוא מעונם של הקדרים, הבורסקאים, הטוחנים, קולעי החבלים, חרשי המתכת, הדייגים, הספנים, הגננים – אוכלוסים פרועים קולנים, צאצאיהם של הרומאים הראשונים, החיים ברשות עצמם בין חומות גבוהות והטיבר, ברבעים צפופים שלא נשתנו מאות שנים.

הזמנה למסעדה. טרסטוורה
הזמנה למסעדה. טרסטוורה

"<yoastmark

טרסטוורה
טרסטוורה

"<yoastmark

"<yoastmark

אם כבר בטרסטוורה כדאי מאוד גם לבקר בוילה פארנזינה (אני לא הספקתי..)

Belvedere del Gianicolo

האנדרטה נמצאת בגבעה מערבית, גבעת ג'אניקולן. היא לא נחשבת לאחת משבע הגבעות של רומא, כיוון שהיא נמצאת מחוץ לרומא העתיקה. זהו אחד המקומות הטובים ביותר לתצפית מרהיבה על מרכז רומא, על כיפותיה.

Belvedere del Gianicolo
Belvedere del Gianicolo

Largo di Torre Argentina

לארגו די טורה ארגנטינה היא כיכר פתוחה עם ארבעה מקדשים רפובליקנים רומיים ושרידי תיאטרון פומפיוס. שמה של הכיכר מגיע מ Torre Argentina, שמה הלטיני של העיר שטרסבורג – Argentoratum. יש מאמינים שיוליוס קיסר נרצח בכיכר זו.
Largo di Torre Argentina
Largo di Torre Argentina

קמפו די פיורי Campo de' Fiori

כיכר מלבנית לא רחוק מפיאצה נבונה. משמעות שמה שדה הפרחים. בימי הביניים היה זה שטח שדה פתוח (בין תאטרון פומפיוס ונהר הטיבר, שטח שהוצף תדיר על ידי שטפונות של הנהר). מ 1869 נערך בכיכר שוק פירות וירקות מידי יום, ובערבים זהו אתר בילוי תיירותי בשל ריבוי המסעדות מסביב.

ארמון פארנזה, Palazzo Farnese, פאלאצו פארנזה

נמצא ממש מאחורי השוק, קמפו די פיורי. ארמון פארנזה הוא ארמון מתקופת הרנסאנס. כיום משמש הארמון את שגרירות צרפת באיטליה. גם בבניית ארמון זה היה מעורב מיכלאנג'לו.

הארמון מוזכר באופרה טוסקה מאת פוצ'יני, 1900. הסצנה בה הגיבורה מתעמתת עם מפקד המשטרה מתרחשת בארמון פארנזה, במערכה השנייה (המערכה הראשונה מתרחשת בכנסיית Sant'Andrea della Valle)

ארמון פארנזה, בניין שגרירות צרפת באיטליה
ארמון פארנזה, בניין שגרירות צרפת באיטליה

Pasquino

פאסקינו או פאסקין (בלטינית: Pasquillus) הוא השם בו השתמשו הרומאים מאז התקופה המודרנית המוקדמת לתיאור פסל חבוט בסגנון הלניסטי אולי מהמאה השלישית לפני הספירה, אשר נחשף ברובע פאריון ברומא במאה החמש עשרה. הוא ממוקם בפיאצה בעלת אותו שם בפינה הדרום מערבית של ה-Palazzo Braschi (Museo di Roma); סמוך למקום בו הוא נחשף.

הפסל ידוע בתור הראשון מבין הפסלים המדברים של רומא, בגלל המסורת של הצמדת ביקורות אנונימיות לבסיסו. הצורה הספרותית הסאטירית pasquinade (או "pasquil") לוקחת את שמה ממסורת זו.[1]

Pasquino
Pasquino. לרגלי הארמון

גלריה ספדה

הגלריה היא למעשה ארמון מפואר מהמאה ה-16 שנמצא בתוך שכונת נבונה ובתוכו גלריית אומנות (גלריית ספאדה הקרויה על שם הקרדינל ברניניו ספאדה שאסף את מרבית הפסלים והציורים המופעים בגלריה זו). בגלריה יצירות (ציורים ופסלים) מהמאה ה17. בנוסף ניתן לצפות במבנה הייחודי של הארמון הכולל בין השאר חצר פנימית יפה ומסדרון כניסה שעוצב ע”י בורמיני, כהמשך למבנה המקורי.הוא מוכר בעיקר בגלל שדרת עמודים היוצרים אשלייה אופטית וגורמים לתחושה של מרחב גדול בהרבה ממה שהוא במציאות.

גלריה ספדה
גלריה ספדה

Baths of Trajan

מרחצאות טראיאנוס היו מתחם מרחצאות תרמיות ענק, נבנה ברומא העתיקה משנת 104 לספירה. המתחם נוצל כמרכז בילוי חברתי לגברים ונשים אזרחי רומא
Baths of Trajan
Baths of Trajan
ממש לא רחוק ניתן למצוא את Domus Aurea, או לפחות את שרידיו

Domus Aurea – הארמון הזהב

מתחם מעוצב עצום שנבנה על ידי הקיסר נירון ברובו על גבעת האופיה בלב רומא העתיקה, לאחר שהשריפה הגדולה בשנת 64 לספירה, שהרסה חלק גדול מהעיר. בנייתו כנראה מעולם לא הושלמה למרות שהקיסר טיטוס הורה להמשיך את בנייתו, הוא נהרס בשריפה תחת טריאנוס בשנת 104
Domus Aurea
Domus Aurea

Basilica di San Pietro in Vincoli

הביקור בבזיליקה היא סיבת הסיבות! לא רחוק מהדומוס אוריאה נמצאת הבזיליקה שהיא יפה בפני עצמה – אבל הסיבה האמיתית לביקור שלי היא מיכלאנג'לו, כמובן, ואחד הפסלים היפהפיים של הפסל. הפסל עשוי שיש, וגובהו 2.35 מטרים
הקרניים של משה נבעו מפרשנות מוטעית של המשפט "כי קרן עור פניו". בתרגום לוולגטה זה נקרא כאילו יש לו קרניים ולא קרן אור.
הפסל הוזמן על ידי האפיפיור יוליוס השני שאמור היה לשמש למצבה שלו, והייתה אמורה לעמוד בבזיליקת פטרוס הקדוש. אבל המצבה לא הוקמה והפסל לא פוסל. אבל מיכלאנג'לו רצה מאוד לפסל את משה את משה מיכלאנג'לו יצר לאחר דויד. כשם שדויד מגלם את נעורי האדם, משה, לדידו, היה סמל בגרות האדם – מנהיג, מחוקק, מי שהפך את התוהו והאנרכיה במעמד עגל הזהב לסדר ומשמעת. ויחד עם זאת, גופו לא מושלם, מסוגל לכעוס, לגלות חולשה. (חיי מיכלאנג'לו, סטון, עמ' 488).
לכן, מלכתחילה ובכוונה גדולה משה לא מפוסל באופן מושלם, כי לדידו של מיכלאנג'לו משה היה מסוגל לכעוס ולגלות חולשה (למשל כשהוא מתוודע לעגל הזהב כשהוא יורד מהר סיני ושובר את לוחות הברית). גופו מקרין עוצמה רבה אך מבטו מופנה ואף מטיל אימה. מצד אחד גופו שרירי ומאסיבי ומצד שני הרוח בזקנו. כך יצר מיכלאנג'לו פסל שמצליח להעביר את הפיזיות והרוח של משה. הפסל גם יוצר תחושה של משחקי אור וצל בעיקר בחלק התחתון של המונומנט.
המשמעות של משה שלו, לא פחות מטכניקות הפיסול, היא שתקבע את ערכו. הוא יודע מה מקומו של משה במרחב; אך היכן הוא עומד בזמן? הרוצה הוא לתאר את משה בחרון אפו, בשובו מהר סיני כדי למצוא את עמו סוגד לעגל הזהב? או את משה הנוגה ומר הנפש החושש שמא איחר להגיע ותורתו עימו? … הוא הבין שאל לו לאסור את משה בכבלי הזמן. עליו לחפש את משה האוניברסלי, היודע את דרכי האדם והאלוהים; את עבד אדוני עלי אדמות וקול מצפונו. אותו משה שנקרא לעלות במרומי הר סיני והליט את פניו משום שלא העז להביט אל האלוהים, וקיבל מידיו את הלוחות שבהם נחרתו עשרת הדיברות. הלהט הנפשי אשר יבער בעמקי תהומות עיניו, לא ייתכן שיהא נובע מיאוש, או מן הרצון להעניש. הכוח המניע את משה הוא ההחלטה הנחושה שעימו אינו צריך להביא כליה על עצמו, שעליו לקבל ולקיים את הדיברות שחרת אלוהים על לוחות האבן ולהתקיים (עמ' 405-406)
לצידו של משה רחל ולאה (רבקה קופלר הפנתה את תשומת ליבי ששתי הדמויות האלו מיוחסות לפסל אחר, Raffaelo Da Montelupo, אולי מכיוון שמיכלאנג'לו לא סיים את הפסל בשל המלחמה באיטליה ונקרא לצייר את הקפלה הסיסטינית)
משה של מיכלאנג'לו
סיבת הסיבות: משה של מיכלאנג'לו
המונומנט במלואו
המונומנט במלואו

הקולוסאום

הקולוסאום הוא אחד המבנים המתויירים ביותר ברומא, ולמרות זאת, הוא אחד המבנים העצומים העתיקים והמרגשים יותר. הוא נמצא מזרחית לפורום הרומאי. זהו מבנה עגלגל, האמפיתיאטרון הגדול ביותר שנבנה אי פעם, ונחשב בימיו וגם כיום לאחת מהיצירות הגדולות של ההנדסה והאדריכלות הרומית. בנייתו החלה על ידי הקיסר אספסיאנוס בשנת 70 לספירה והושלמה בשנת 80 לספירה בידי בנו הקיסר טיטוס. הוא שימש לתחרויות גלדיאטורים ותצוגות קרב כגון קרבות ימיים, מסעות ציד, הוצאות להורג, שחזורי קרב היסטוריים ודרמות מיתולוגיות.

בשנת 1980 נרשם כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו, וביולי 2007 נבחר כאחד משבעת פלאי תבל החדשים (ויקיפדיה)

הקולוסאום. מבט מבחוץ
הקולוסאום. מבט מבחוץ
הקולוסאום. מבט מבחוץ
הקולוסאום. מבט מבחוץ
הקולוסאום. מראה מבפנים
הקולוסאום. מראה מבפנים
קשת קונסטנטינוס
קשת קונסטנטינוס

שער טיטוס

שער טיטוס הוא שער ניצחון נוסף שנמצא בשער הפורום הרומאי. הוא הוקם על ידי דומיטיאנוס והוא הקדיש אותו לאחיו טיטוס בשנת 82 לספירה, כשתים עשרה שנים לאחר הניצחון על היהודים במרד הגדול, שהסתיים בשנת 70 לספירה. בחלקו הפנימי של השער בפורום רומאנום תבליט מפורסם המתאר את תהלוכת השלל והביזה מירושלים בחורף שנת 71 לספירה.

בין הקולוסאום לשער טיטוס נמצא שביל – זוהי הויה סקרה

השער עומד על תילו קרוב ל-2,000 שנה וניתן להבחין היטב בהתפוררות אבן הגיר ממנה הוא בנוי. השער והאזור העתיק ברומא זכו לשיקום ותחזוקה נאותה רק מימי שלטון מוסוליני ב-1936, במטרה להחזיר לתודעת האיטלקים את תפארת האימפריה הרומית

שער טיטוס
שער טיטוס
הויה סקרה
הויה סקרה

Via del Boschetto

רחוב הממוקם בלב שכונת מונטי. הוא מכיל מגוון של בתי קפה וחנויות וינטג'. לרחוב עצמו יש היסטוריה עשירה מלפני כמעט 3000 שנה. הרחוב 'ויה דל בושטו' ("בושטו" פירושו "עץ קטן") נקרא על שם מאמציו של הקרדינל גוזנגה לשתול בוקיצות קטנות, כרמים וגנים סביב כנסיית סנט'אגטה דיי גוטי במאה ה-15.

Via del Boschetto מתחיל בפינת Via degli Zingari ומסתיים ב-Via Nazionale. זהו אוצר עבור חובבי וינטג' ועבודת יד כאחד, אפשר לגלות מגוון של תיקי בית ספר ישנים, נעלי רטרו ובגדים כמו גם אביזרים ותכשיטים בעבודת יד. אם יש מזל, אפשר להיכנס לאחד הבוטיקים ולפגוש את המעצבים עצמם בעבודה!

באופן אישי יצא לי להציץ במבחר מצומצם למדי של החנויות מכיוון שרובן היו סגורות (אולי אפקט הקורונה), והייתי שם פעמיים.. התאכזבתי נורא כיוון שאני חובבת וינטאג'.

שכונת מונטי
שכונת מונטי
הבניין הכי מצולם בשכונת מונטי
הבניין הכי מצולם בשכונת מונטי

גלריית דוריה פמפילי

גלריית דוריה פמפילי
גלריית דוריה פמפילי

כמו כל הגלריות והארמונות ברומא ובאיטליה בכלל, אין חיצוניותו מעידה על תוכנו. מבנה פשוט לכאורה מבחוץ מכניס לאחד מהמבנים והאוספים העשירים ביותר ברומא. הגלריה היא אוסף אמנות עצום השוכן בארמון דוריה פמפילי בין ויה דל קורסו לויה דלה גאטה (כניסה מרחוב ויה דל קורסו), והוא עדיין בבעלות משפחת פמפילי.

האוסף בגלריה, של ציורים, רהיטים ופסלים, הורכב מאז המאה השש עשרה על ידי משפחת פמפילי של האפיפיור אינוסנט שהוריש אותם לאחיינו קמילו פמפילי.

הרומן הפרינצ'יפסה, מתאר את הארמון, את החיים בו, את תחילתו של האוסף, את העולם של האפיפיורות באותה תקופה וכמובן את המתח שבין הפסל החשוב ברניני והאדריכל החשוב לא פחות – בורומיני.

גם כאן, כדאי לרכוש כרטיסים מראש (לינק)

ארמון וגלריה דוריה פמפילי. החצר
ארמון וגלריה דוריה פמפילי. החצר

הארמון מבפנים
הארמון מבפנים

אכסדרת העמודים
אכסדרת העמודים

The Church of Santa Maria della Vittoria

אל הכנסייה הזו הגעתי בעקבות פסלו של ברניני, האקסתזה של תרזה. אבל שוב, לצערי, הכנסייה היתה סגורה.

The Church of Santa Maria della Vittoria
The Church of Santa Maria della Vittoria
The Church of Santa Maria della Vittoria
The Church of Santa Maria della Vittoria, לא נעים לראות כנסייה סגורה…

אבל ממש ממול ראיתי פסל נוסף של משה

פסל משה (לא יודעת מי הפסל)
פסל משה (לא יודעת מי הפסל)
פסל משה (לא יודעת מי הפסל)
פסל משה (לא יודעת מי הפסל)

Porta Pia, שער פיה

והנה עוד מונומנט של מיכלאנג'לו. שער פיה הוא שער בחומות אורליאנוס. הוא נבנה בהוראת האפיפיור פיוס הרביעי, ונקרא על שמו. מיכלאנג'לו תכנן את השער על מנת להחליף שער אחר שנמצא דרומה ממנו ונסתם באותה העת. עבודות הבנייה החלו ב 1561 והסתיימו לאחר מותו של מיכלאנג'לו בשנת 1565. החלק החיצוני שלו הושלם ב 1869, בסגנון נאו קלאסי, בתכנונו של וירג'יניו וספיניאני.
שער פיה
שער פיה

Porta Pinciana, שער פינצ'יאנה

השער הוא הכניסה לגני בורגזה מצידו האחד, ומצידו השני ממשיך את רחוב ויה ונטו.
Porta Pinciana, שער פינצ'יאנה
Porta Pinciana, שער פינצ'יאנה
ויה ונטו
ויה ונטו

ארמון ברבריני

שער ארמון ברבריני
שער ארמון ברבריני

ארמון ברבריני הוא עוד סיבה לביקור ברומא (שגם הוא מוזכר רבות ברומן הפרינצ'יפסה). האדריכל של הארמון הוא לורנצו ברבריני שכבר הוזכר כאן רבות. לפני שהפך לארמון, האתר שימש כרם של משפחת ספורצה, וב 1549 נבנה כאן הארמון עבור המשפחה. הארמון מהווה נקודת מפתח במתח בין ברניני לבורומיני (לפחות על פי הרומן הפרינצ'יפסה): האדריכל מדרנו החל בבניית הארמון ב 1627 ונעזר באחיינו הסתת, פרנצ'סקו בורומיני. לאחר מותו של מדרנו, 1629, החליפו לורנצו ברניני, ובניית הארמון הושלמה ב 1633.

ובכל זאת, בארמון יש חותם עצום של בורומיני, והמדרגות האליפטיות שבנה, עדיין מהוות פסגת יצירה. לבורומיני היה כישרון של משחקי בנייה במרחב שמהווים אשליות אופטיות. ניתן לראות זאת גם במדרגות האליפטיות בברבריני וגם בארמון ספדה (עוד קצת למטה)

מראה הארמון מהחצר הפנימית
מראה הארמון מהחצר הפנימית
החצר הפנימית
החצר הפנימית
המדרגות האליפטיות של בורומיני
המדרגות האליפטיות של בורומיני

ויה מרגוטה

שתי סיבות להגיע לרחוב היפהפה והנחבא הזה, חוץ מזה שהוא ציורי ונעים. האחת, באוסטריה מרגוטה צולמה הסצנה בסרטו של וודי אלן, לרומא באהבה, כשהיילי, מעריצה של מיכלאנג'לו (הפסל), ומיכלאנג'לו, עורך דין, יוצאים לפגישה באוסטריה מרגוטה, בויה מרגוטה 82. הלכתי לבדוק וגיליתי שהמקום סגור (לוקיישנים נוספים מהסרט: לרומא באהבה – לוקיישנים). הסיבה השנייה, הבימאי האגדי פדריקו פליני נהג לגור ממש ליד: ויה מרגוטה 110 (כיום יש שם מסעדה ממש מצויינת. ראו בחלק על המסעדות)

Osteria Margutta, בית הקפה שמופיע בסרטו של וודי אלן, מרומא באהבה
Osteria Margutta, בית הקפה שמופיע בסרטו של וודי אלן, מרומא באהבה
ויה מרגוטה 110. הבניין שבו גר פליני
ויה מרגוטה 110. הבניין שבו גר פליני
ויה מרגוטה
ויה מרגוטה

"<yoastmark

ויה מרגוטה
ויה מרגוטה

Foro Boario

הפורום בואריום היה פורום הבקר של רומא העתיקה. הוא היה ממוקם בין גבעות הקפיטולין, הפלאטין והאוונטין. הפורום בואריום היה מקום של תחרות הגלדיאטורים הראשונה ברומא שהתקיימה בשנת 264 לפני הספירה כחלק מטקס הלוויה אריסטוקרטי.

האתר היה גם מרכז דתי שבו שוכן מקדש הרקולס ויקטור, מקדש פורטונוס (מקדש פורטונה ויריליס), והמזבח הגדול של הרקולס במאה ה-6 או החמישית לפני הספירה (ויקיפדיה)

Foro Boario
Foro Boario
Foro Boario
Foro Boario

Mouth of Truth

פי האמת, La Bocca della Verità, הוא פסל שככל הנראה היווה חלק ממזרקה מהתקופה הרומית או מכסה ביוב. בימי הביניים ייחסו לפסל יכולת לגלות את האמת – ולהוות למעין פוליגרף: על פי האמונה אם אדם היה משקר בעת שהיה מכניס את ידו לתוך פי האמת, ההפה היה נושך את ידו של השקרן. הפה הוצב בכניסה לכנסיית סנטה מריה קוסמדין במאה ה-17.

פסל פי האמת
פסל פי האמת

בקולנוע, פי האמת הופיע בסרטו של ויליאם ויילר, חופשה ברומא:

Circus Maximus

משמעותו, הזירה הגדולה ביותר. היה מיועד לבידור ההמונים ולמרוצי מרכבות וסוסים והיווה מקום מפגש המוני ברומא העתיקה. האצטדיון ממוקם בעמק שבין גבעת הפלטין לגבעת האבנטין והיה הראשון שנבנה ברומא העתיקה והגדול מכל האצטדיונים שנבנו בעקבותיו, הן מבחינת ממדיו והן מבחינת כמות הצופים חסרת התקדים שהכיל. כיום המקום משמש כפארק ציבורי. זהו מקום עצום, ומרהיב בעוצמתו
האתר מופיע גם בספרו של שטפן צוויג, המנורה הטמונה
פארק קירקוס מקסימוס
פארק קירקוס מקסימוס
קירקוס מקסימוס
קירקוס מקסימוס

קרית הוותיקן

לוותיקן צריך להקדיש חצי יום ואולי אפילו יום שלם (ולו כדי לראות את יופיו של המקום גם בלילה). גם כאן, כדאי לרכוש כרטיסים מראש (ולתקף אותם בעמדות), כיוון שהתורים ארוכים מאוד, ואני מזכירה לכם שהוותיקן הוא מדינה בפני עצמה. כשאתם מזמינים את הכרטיס שימו לב לאופציות השונות: סיור רק במוזיאון, או כולל הקפלה הסיסטנית, כולל הדרכה או ביקורים אחרים (לינק להזמנת כרטיסים)

קרית הוותיקן היא המדינה העצמאית הקטנה בעולם מבחינת שטחה, והיא נמצאת כמובן בשטחה של רומא. היא גם הקטנה בעולם מבחינת האוכלוסייה שלה (נכון ל 2021 כ 811 נפשות).

קרית הוותיקן היא למעשה הביטוי הטריטוריאלי לעצמאותו של הכס הקדוש והאפיפיור. היא התפתחה במאה הרביעית כ"נחלת פטרוס הקדוש" ועם השנים הורחבה עם הרחבת שליטת האפיפיורים באיזור. במאה השמינית כבר הפך השטח למדינת האפיפיור. בעיני רבים, תחילת קיומה של מדינת האפיפיור כמדינת הוותיקן החל ב 756 לספירה כאשר האפיפיור פנה לפפין שליט הפרנקים בעקבות איומים והוא זה שהעניק למדינת האפיפיור שטחים רבים. האישור של קרל הגדול, בנו של פפין, למחווה זו, היא זו שנתנה את הגושפנקה לקיומה של מדינת הוותיקן.

מאז, מדינת הוותיקן עברה תהפוכות רבות, בין ערעור מעמדה לבין ייצובה מחדש. אבל רק בשנת 1929 נוסדת קריית הוותיקן כריבונות עצמאית.

במשך השנים האפיפיורים גילו חיבה עזה ליצירות אמנות או גילויים רבים בעולם האמנות (כמו פסלים שנתגלו) ורכשו אותם. לכן, קרית הוותיקן היא מקום משכנן של כמה מיצירות האמנות המפורסמות בעולם. בין מעצבי בזיליקת פטרוס הקדוש נמנו: ברמנטה, מיכלאנג'לו, מדרנו, ברניני. הקפלה הסיסטינית מפורסמת בזכות הפרסקאות הרבות בה, כולל תקרת הקפלה של מיכלאנג'לו ועבודותיהם של בוטיצ'לי, רוסלי, רפאל ואחרים.

כדי שיוכל לצייר את הקפלה הסיסטינית ביקש מיכלאנג'לו שיביאו לו צבעים מפירנצה, כיון שהצבעים ברומא לא היו שווים כלום. בספרו, חיי מיכלאנג'לו, מתאר אירווינג סטון את מושא הציור של מיכלאנג'לו:

אמן נפלא היה אלוהים בבראו את היקום: פסל, אדריכל, צייר: הוא שטבע ראשון את המושג "מרחב". .. מיכלאנג'לו ידע בוודאות גמורה שאין דבר בעולם שיאמר בו די בשביל קמרונו, אלא מעשה בראשית לבדו: בריאה חדשה של היקום … הוא גמר בליבו לברוא את העולם באותה תקרה סיכסטינית כאילו זו בריאתו הראשונה. אכן הנה נושא שבכוחו לנצח את הקמרון ההוא! האחד והיחיד המסוגל להכריעו עד כדי כך, שכל כיעורו וכל אדריכלותו העלובה ייעלמו כלא לא היו, ובמקומם תבוא תפארת אדריכלותו של הבורא … וכשיתאר את אדם, הבן, כצאצא אמיתי של אביו שבשמים: הוא נאדר בגוף, נשגב במחשבה, מעודן ברוח, יפה מראה ויפה תואר, ארכיטיפוס של כל הנעלה וכל המעולה שבשמים בארץ, יהיה בבואתו של אלוהים, האב. אלוהים, הלבוש אדרת לבנה אדוקה, התואמת את זקנו הלבן והגברי, די לו להושיט את ימינו לאדם, ולהפיחו בו משב זערורי אחד נוסף של נשמת חיים, כדי שיקומו האדם והעולם (עמ' 586-587)

בשנת 1984 אונסקו הכריזה על הוותקין כאתר מורשת עולמית. המדינה היחידה בעולם שהוכרזה כאתר מורשת עולמית, והאתר היחידי בעולם שמופיע ברשימת אונסקו כאתר המכיל מונומנטים בהתאם לאמנת האג, להגנת נכסי תרבות בעת עימות מזויין (ויקיפדיה).

קריית הוותיקן מכילה ספרים מתקופות שונות בהיסטוריה האנושית, וכן ספרים, קלפים וציורים נדירים.

בין האתרים של הוותיקן: כיכר פטרוס הקדוש (שהאדריכל שלה הוא אדריכל רומא – ברניני), בזיליקת פטרוס הקדוש (שבין מעצביה הוא מיכלאנג'לו, רוסליני, ברניני) שם נמצאת גם הפייטה של מיכלאנג'לו הידועה והיפה מבין הפייטות שלו, בזיליקת סנטה מריה מג'ורה, הקפלה הסיסטינית (אסור לצלם שם!!), מוזיאוני הוותיקן, ארמון האפיפיור, ספריית הוותיקן.

אני ממליצה לקרוא את ספרו של רוברט האריס, עד שיצא עשן לבן (כפי שציינתי לעיל), כיוון שהוא מתאר באופן מפורט ומעניין מאוד את תהליך בחירת האפיפיור (הקונקלווה). זהו תהליך מאוד מורכב, מאוד טקסי, ומתנהל על פי כללים מדוייקים.

אל קרית הוותיקן הלכתי ברגל (חצי שעת הליכה), כי גם הדרך לשם יפהפייה. ההליכה עד גשר Ponte Umberto I היא על גדות נהר הטיבר, וברגע שהולכים על הגשר מתגלה בניין יפהפה, The Palace of Justice. הבניין תוכנן על ידי האדריכל פרוג'יה ונבנה בין 1888 ל 1910, והוא נחשב לאחד המבנים המפוארים לאחר הכרזת רומא כעיר הבירה של איטליה.

אגב, בחפירות של יסודות הבניין נחשפו כמה ממצאים ארכיאולוגיים, ביניהם כמה סרקופגים. באחד מהם נמצא שלד של אישה צעירה, Crepereia Tryphaena, יחד עם בובת שנהב.

orte Suprema di Cassazione
Corte Suprema di Cassazione
הקוורדיגה בראש הבניין
הקוורדיגה בראש הבניין

Castel Sant'Angelo, טירת סנטאג'לו

כשפונים שמאלה לכיוון הוותיקן מגלים בהמשך את הטירה העצומה (אם תרצו גם אליה ניתן לרכוש כרטיסים ולבקר בה). הטירה היא מבנה מעגלי, במקור היה מאוזולאום (מבנה קבורה) שבנה הקיסר הרומי אדריאנוס לעצמו. הוא שימש מצודה וטירה, כיום הוא מוזיאון.

טירת סנטאנג'לו
טירת סנטאנג'לו

Via della Conciliazione

המשך הדרך אל הוותיקן נקראת Via della Conciliazione, דרך הפיוס. זו הדרך המחברת בין טירת סנטאנג'לו לכיכר פטרוס הקדוש, לאורך גדת נהר הטיבר.
Via della Conciliazione
Via della Conciliazione וכיפת בזיליקת פטרוס הקדוש
כיכר פטרוס הקדוש, שעוצבה על ידי ברניני והאובליסק
כיכר פטרוס הקדוש, שעוצבה על ידי ברניני והאובליסק שהוצב ב 1585
אסכולת אתונה, רפאל סנציו
אסכולת אתונה, רפאל סנציו
המדרגות הספירליות בוותיקן
המדרגות הספירליות בוותיקן

אוכל ומסעדות

בכל רגע נתון תוכלו למצוא מסביבכם פיצות וגלידות מדהימות בכלום כסף (אני לא חובבת פיצות וגלידות אז לא תמצאו כאן המלצות ספציפיות). כשכתוב על שלט Pizzeria, זוהי לאו דווקא פיצריה אלא ממש מסעדה (וכמובן שיש בה פיצות)

בתי קפה: יש מחיר לקפה לשבת ויש מחיר שונה וזול יותר לקפה לעמוד (אפילו אם תשתו בעמידה בתוך בית הקפה)

ברוב המסעדות שאלו אותי אם הזמנתי מקום מראש, לטובתכם כדאי ורצוי להזמין מקום מראש, אחרת יש סיכוי שלא יכניסו אתכם.

ברגע שמתיישבים המלצר שם על השולחן סלסילת לחם (אם אתם לא מעוניינים – סרבו מראש, בחלק מהמקומות מחייבים בסוף החשבון) שמן זית, בלסמי ומלח, המלצר שואל אם תרצו מים (מוגז או רגיל) כמובן בתשלום. ראיתי באחת המסעדות שעל הצלחת שמים שמן זית, בלסמי ומלח ואת הלחם טובלים בתערובת.

שימו לב, שלסעוד במסעדה איטלקית צריך סבלנות – האוכל מגיע לאט מאוד, לעיתים קרובות המנה העיקרית מגיעה לפני הסלט, האנטיפסטי, הארטישוק הרומאי או תפוחי האדמה האפוייים שהזמנתם (הפסטה היא לא המנה העיקרית במטבח האיטלקי).

אל תשכחו להזמין יין (יין הבית של רוב המסעדות הוא קיאנטי). בסוף, כשתקבלו את החשבון תגלו תוספת 2.5 יורו עבור copereto – סידור שולחן, ובחלק מהמקומות גם 2 יורו עבור covid charge (למרות שבמשך עשרה ימים באיטליה רק במסעדה אחת בדקו קורונה)

אם תהיו נחמדים תקבלו בסוף צ'ופר – שאט של לימונצ'לו

המלצות למסעדות:

Angie's – נמצאת ליד המדרגות הספרדיות בבניין ישן מאוד, שולנטינו (כן, כן, השם והמותג האופנתי) היה שייך לו, ולא רחוק משם – החנות שלו. המסעדה שימרה את הפרסקו והשנדלייר המיוחד. האוכל טעים מאוד והשירות אדיב.

איל קיאנטי – לא רחוק ממזרקת טרווי בין הרבה מסעדות ובתי קפה.

Il Chianti
Il Chianti

איל קיאנטי. חצר המסעדה
איל קיאנטי. חצר המסעדה

ליד מזרקת הצבעים בגטו היהודי ברומא יש בית קפה קטן וחמוד, שמגישים בו עוגות נפלאות (סליחה שאיני זוכרת את שמו)

עוגת גלידה בבית הקפה שמול מזרקת הצבים
עוגת גלידה בבית הקפה שמול מזרקת הצבים

Santa Lucia Ristorante – לא רחוק מהפנתאון, נמצאת בחלקה בחצר חלקה בתוך מבנה. מומלצת בחום! אווירה טובה, שירות מקצועי אוכל מצויין

מסעדת סנטה לוצ'יה מראה מהחצר
מסעדת סנטה לוצ'יה מראה מהחצר
טירמיסו בסנטה לוצ'יה
טירמיסו בסנטה לוצ'יה

Il Margutta – מסעדה צמחונית מצויינת וערבה לחך (גם לאלו שאינם צמחוניים), כדאי להזמין מקום מראש

איל מרגוטה
איל מרגוטה
קינוח באיל מרגוטה
קינוח באיל מרגוטה

Ristorante Re Degli Amici – בין הרבה מסעדות קטנות ברחובות ובסמטאות הקטנות שבין המדרגות הספרדיות לויה דל קורסו מצאתי איכשהו את המקום הותיק והטעים הזה.

Ristorante Re Degli Amici
Ristorante Re Degli Amici

אל תשכחו להזמין יין בכל ארוחה – זה חובה יותר ממים או כל משקה אחר, זה חלק מהארוחה (קיאנטי זה יין הבית כל השאר – בונוס)

יין זה חובה
יין זה חובה

ארטישוק רומאי
ארטישוק רומאי

כאן, שם ובכל מקום..

  • בכל מקום ניתן למצוא את ברזי המים הציבוריים. אלו מי שתייה זורמים תדיר וטובים לשתייה
ברזי שתייה ציבוריים
ברזי שתייה ציבוריים

 

  • פנס בודד הוא הלב – אי אפשר שלא להשתאות אל מול פנסי התאורה היפהפיים הפזורים בעיר

 

  • ללב יכולת לפתוח דלתות נעולות – ואי אפשר שלא לשים לב לידיות של הדלתות

 

  • וברור שכל בית צריך מרפסת – שימו לב למרפסות המעוצבות, הפתוחות והפורחות

  • בכל מקום ניתן גם למצוא חנויות שמוכרות מוצרי פינוקיו (Pincchio), בובת העץ השובבה והמוכרת של קרלו קולודי (שם העט של  קרלו לורנציני), שיצא לאור כספר לראשונה ב 1883
חנות בובות פינוקיו
חנות בובות פינוקיו

טיפים

נעלי הליכה נוחות – חובה!! (המדרך לא נוח להליכה)

קורונה: הורידו את אפליקצית Green Pass וסירקו את תעודת הקורונה שלכם. בחלק מהמקומות (רכבות, מסעדות, ותיקן) מבקשים לסרוק את התעודה, וזה קל ונוח. באיטליה נוהגים לחבוש מסיכת N95. לא בכל המקומות החמירו אבל כדאי שיהיה לכם (למרות שהיא לא נוחה בעליל)

כדי להיכנס לאיטליה: שימו לב, אין צורך בטופס יוצא מישראל, טופס PLF, כדי לחזור לארץ: טופס נכנס לישראל ובדיקת קורונה בנתב"ג כדאי להזמין מראש

עריכה*: ב 1.5 השתנו הוראות הקורונה. כדאי להתעדכן

טסתי עם אל על, ומשדה התעופה ברומא, Rome Fiumicino Airport, לקחתי שאטל של רומיו (מחכים בשדה עם שלט והשם של הנוסע, כנראה יחד עם עוד נוסעים, חצי שעה-ארבעים דקות ותגיעו לבית המלון שסגרתם מראש במייל מול החברה. המייל מתנהל בעברית, הנהגים – באנגלית). שירות אדיב ומקצועי!

לבוש: אפריל ידוע כ"קרייזי אפריל", לכן אל תאמינו למה שכתוב באפליקציות מזג האויר. לפעמים כתוב 90 אחוזים שירד גשם, ולמעשה זה רק טפטוף… קחו מטריה ליתר ביטחון. כדאי ללבוש חולצה דקה או קצרה ומעל ז'קט קליל. בערבים קר.

מלונות: החדרים במלונות ברומא הם קטנים יחסית. אני בחרתי במלון Hotel Fellini. ברגע שהזמנתי קיבלתי הודעה מהמלון שהחדר שבחרתי קטן מאוד ואם ארצה לעשות שידרוג. בחרתי שלא, אבל לא ידעתי כמה החדר קטן וצפוף, המיטה קצרה אפילו לרגליים שלי (ואני קטנה). אבל, המלון נקי מאוד, ארוחת בוקר קטנה אך מדוייקת, צוות שירותי מאוד, ועיקר העיקרים – קרוב להכל! (4 דקות ממזרקת טרווי, 7 דקות מהמדרגות הספרדיות, רבע שעה מהקולוסיאום וכו')

מוניות: הורידו את אפליקציית Free Now, משמשת את האיטלקים כמו גט טקסי או אובר.

כרטיסים מראש: ממלימה בחום לרכוש כרטיסים מראש לאתרים. זה חוסך זמן המתנה ארוך מאוד (בחלק מהמקומות צריך לתקף אותם בקופה)

אתרים צפופים: אם אתם רוצים לראות את האתרים עם כמה שפחות תיירים צאו כמה שיותר מוקדם (מוקדם מוקדם!)

כדאי ורצוי מאוד להזמין כרטיסים מראש לאתרים שאתם רוצים לבקר בהם, תוכלו להימנע מהמתנה ארוכה מאוד בתור

השפה האיטלקית: היא כמו שיר מתנגן ומענג וכיף לשמוע אותם אומרים פנה קוטה או מיכלאנג'לו.

רשימת הספרים:

ספרי אלברטו מוראביה | תולדות מלחמת היהודים ברומאים של יוסף בן מתיתיהו | מבוא קצר לתולדות רומא של מעין מזור | אלה תולדות של אלזה מורנטה | חיים אלימים של פייר פאולו פאזוליני | המנורה הטמונה של שטפן צוויג | אני קלאודיוס רוברט גרייבס | טרילוגיה של קייט קווין | אימפריום של רוברט האריס | דיקטטור של רוברט האריס | עד שיצא עשן לבן של רוברט האריס | הפרינצ'יפסה של פיטר פרנגה | אוגוסטוס של ג'ון ויליאמס | יוליוס קיסר של ויליאם שייקספיר | אנטוניו וקליאופטרה של ויליאם שייקספיר | שדים ומלאכים של דן בראון | רומא, סיפור אהבה של ראובן מירן | ראשיתה של רומא של טיטוס ליוויוס | הקיץ האחרון בעיר של ג'אנפרנקו קליגריץ' | המלאך הנופל של דניאל סילבה | קלאופטרה הולכת לכלא של קלאודיה דורסטנטי | איטלקית למתחילים של קריסטין הרמל | יומן השטן של לאוניד אנדרייב | (סיפור בתוך הטבוע היפה ביותר בעולם של גבריאל גרסיה מרקס), האפיפיורית יוהנה של דונה וולפולק קרוס |  שרוכים של דומינקו סטרנונה

Lindsey Davis The Silver Pigs | Tennessee Williams, The Roman Spring of Mrs Stone | The First Man in Rome, Colleen McCullough | Caesar, Colleen McCullough | Antony and Cleopatra Colleen McCullough | The Gates of Rome, Conn Iggulden (טרילוגיה) Henry James, Italian Hours | Anthony Doerr, Four Seasons in Rome | Rome Tales by Hugh Shankland and Helen Constantine | Pleasure by Gabriele D’Annunzio |   ~  The Agony and the Ecstasy / Irving Stone | Lucrezia Borgia by Maria Bellonci | The Public Image by Muriel Spark | The Marble Faun by Nathaniel Hawthorne |

Facebook Comments Box

אודותMeirav

סוכנת תרבות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

%d בלוגרים אהבו את זה: