בפברואר 1959 נקלעו מספר כמרות איסלנדיות בסופה עזה בשדות הדיג של ניופאונדלנדר. זהו מקרה אמיתי שעליו מבוסס הסיפור שחפים בסופה של הסופר ממוצא איסלנדי, אינר קאורסון, ומצטרף לשורת תרגומים "צפוניים" של הוצאת הספרים לסה.
שחפים בסופה יצא לאור ב 2018, והוא ספרו הארבעה עשר של הסופר והמשורר קאורסון. ספר קטן (110 עמודים) אך מהיר, הלוכד סיפור אמיתי של מאבק באלמנטים.
שחפים בסופה, אינר קאורסון, הוצאת לסה, 2021 (2018). תרגום: משה ארלנדור
באנגלית: Einar Karoson, Storm Birds
זיכרונות
שחפים בסופה מסופר מנקודת מבטו של אחד משלושים ושניים אנשי הכמרת שחף, איש שרק בסוף הקורא יתוודע לשמו. הוא מביא איתו זכרונות מהמסע הזה תוך השוואה לזכרונות ממסעות אחרים, שמחזקים את המציאות של דיג באיזור מסוכן, של דייגים שרוצים להביא את לחמם הביתה, בצורת סחר בדגים נדירים שהבריטים אוהבים באופן מיוחד, אך גם ההנאה מהחברותא על סיפונה של הכמרת.
סערה קפואה
במשך שבעים ושתיים שעות נקלעו הכמרת שחף לסערה בשדות הדיג של ניופאונדלנדר. בדרך כלל הסופות הללו מתרחשות מספר שעות, אך הסערה הזו נמשכה יותר מדי זמן. אוניות איסלנדיות ובינלאומיות אחרות באותה סיטואציה העבירו אותות מצוקה, אולם איש לא יכול היה להגיש עזרה מעשית, משום ששטחי הדיג הפכו לגיהינום קפוא ואלים.
באיזור צפוני זה – איזור הקצה הדרומי של גרינלנד – כל טיפת מים הופכת מיד לקרח. כל טיפת לחות יכולה לגרום למוות מהיר של אחד מאנשי הכמרת. ולכן, כל אחד מאנשיה ממהרים לשבור את הקרח שנוצר, כיוון שמשקל הקרח שמתאסף עליה עלול לגרום לטביעתה המיידי של הכמרת, ולהחליף צוותים: עובדים עשרים ושתיים שעות, נחים שעתיים.
לעבוד כימאי באיסלנד הרי זה כמו לשרת בצבא בעיתות מלחמה (שם, עמ' 33)
ברגעים של שעת חירום זו, עובר אינר קאורסון לספר את סיפורם של האנשים שעל הכמרת: האחד סובל מחיי אהבה בעייתיים, אחד עם אהבה לספרים. וגם סיפורו של איש הסיפון הצעיר ביותר, לארוס, בן השמונה העשרה, אך החזק והאמיץ.
אינר קאורסון נכנס לא רק לנבכי נפשן של הדמויות שלו, אלא נכנס לפרטי הפרטים כיצד בכלל מתפקדים בשעת סערה עזה, כמו איך מדליקים סיגריה, או כיצד ניתן לחזות את מזג האויר באמצעות עופות הים. כמו שירה, תיאורי הטבע הנשכניים מפורטים עד כדי תחושה נשכנית ודוקרת.
מתח?
תיאורי הטבע האימתניים גורמים לקורא להרגיש שהוא-עצמו נמצא בעין הסערה מנסה לעזור לאנשי הצוות להיחלץ, לנסות לא לקפוא למוות. מזג אויר אלים שמוחץ לא רק את הכמרת אלא גם את כל אנשי הצוות, מזג אויר בלתי נתפס לאלו שמעולם לא חוו מצבים קיצוניים כאלו: הים היה חם יותר מהאויר על הספינה במעט מעלות. כמו ספר מתח מתואר המאבק בין מזג אויר בלתי נסלח ונבכי נפשו של האדם שאפילו האדם החזק ביותר רוצה לוותר.
איתני הטבע במדיה
ספרים וסרטים שעוסקים במזג האויר ואיתני הטבע מלחיצים אותי וגורמים לי חוסר נשימה. ובכל זאת, מסתבר שאני צופה וקוראת אותם באופן קבוע: נקודת פריצה, הגלישה הגדולה במאווירקס, הסערה, לצוד את האויב, המרדף אחר אוקטובר האדום, צוללת U-571, רכבת הקרח, היום שאחרי, הבלתי אפשרי, פומפיי, חיי פאיי, קפטן פיליפס ועוד רבים טובים וטובים פחות. אבל סרט אחד ממש שבה את ליבי: הכל אבוד בכיכובו של רוברט רדפורד, סרט של שחקן אחד שמודיע כבר בהתחלה ש:
"אני מצטער. אני יודע שזה בעל משמעות מועטה כרגע, אבל אני באמת מצטער. ניסיתי. אני חושב שתסכימו שניסיתי. ניסיתי להיות אמיתי, להיות חזק, להיות אדיב, לאהוב ולהיות צודק. אבל לא הצלחתי. הכל אבוד".
סרט עם שחקן אחד, שיוצא לשוט ביאכטה שלו, נקלע לסערה ומנסה לשרוד.
וכמובן אפוקליפסה עכשיו, שמבוסס על ספרו של ג'וזף קונרד לב המאפלייה.
עוד ספרים שעוסקים באיתני הטבע: משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם, לויתן, סיפורו של ניצול, והביוגרפיה מגלן.
שחפים בסופה הוא סיפור מהיר וקצבי. הוא תורגם באלגנטיות על ידי משה ארלנדור, ששמר על מושגים ימיים ומטאורולוגיים לא פשוטים לקורא בעברית ויחד עם זאת שמר גם על המתח והמיוחדות של אינר קאורסון.
