מציאה, גרהם נורטון, לסה, 2020. תרגום: שי סנדיק
ספרות

מציאה A Keeper / גרהם נורטון Graham Norton

גרהם וויליאם ווקר, 1963, Graham William Walker, ידוע בשמו גרהם נורטון, Graham Norton, איש רדיו וטלויזיה ממוצא אירי, קומיקאי, שחקן וגם סופר, שחי בלונדון.

גרהם נורטון
גרהם נורטון, מקור: ויקיפדיה

ספרו, מציאה, שתורגם השנה בהוצאת לסה, הוא ספרו השני של נורטון, ואחרי הקריאה בו, אשמח מאוד לקרוא גם את ספרו הקודם. אעז ואכתוב כי כשקראתי את מציאה, עלה לנגד עיניי הסיפור הקצר של ש"י עגנון האדונית והרוכל.

מציאה, גרהם נורטון, הוצאת לסה – ספרות צפונית, 2020. תרגום: שי סנדיק

A Keepr, Graham Norton, Hodder & Stoughton, 2018

מבנה העלילה

העלילה של מציאה מתחילה ב"לפני" וממשיכה קדימה אחורה בזמנים בכותרות של "אז" ו"עכשיו" ולבסוף מגיע גם "אחרי". על פניו, טכניקה שמשתמשים בה בעידן שלנו רבות, טכניקה של הלוך וחזור בין הזמנים, טכניקה שמתחילה להימאס עליי.

אבל מה שיפה ומיוחד בטכניקה האמנותית של גרהם נורטון זה שההתרה, הפתרון והידיעה ידועה רק לקורא. אליזבת קין, הדמות הראשית, לא מקבלת את מלוא המידע. לא החלטתי עדיין, אם נוח לי עם זה לגמרי, אבל יש בזה קסם.

County Kilkenny, איזור עלילת מציאה
County Kilkenny, איזור עלילת מציאה

על הספר

"אז" מתחיל באדוארד פולי, בן ארבעים ואחת, הוא יושב על החוף, במקום מרוחק ומבודד באירלנד וכל מה שהוא רוצה זה "לשבת ולחבוק את ברכיו עד שהגאות תבוא ותיקח אותו" (שם, עמ' 7). סיטואציה שניתן אחר כך לשלב בכמה פרקים.

"עכשיו" עובר לדבר על אליזבת קין, מרצה באוניברסיטה לספרות רומנטית, מקצוע שהולך ונכחד, גרושה מזה שמונה שנים, מתגוררת בניו יורק עם בנה בן השבע עשרה. אימה, פטרישיה, הלכה לעולמה והיא נאלצת לחזור לכפר הולדתה באירלנד, כדי לסגור כמה קצוות אחרי עשרים שנות היעדרות.

אבל

חמש דקות בבנקרה וכל הרגשות שהבריחו אותה מהמקום הזה מלכתחילה שבו וצפו (שם, עמ' 14)

אליזבת גדלה ללא אבא, בצל אימא חרדתית, והיא מצפה לקבל תשובות לשאלות. אבל החזרה שלה מעלה שאלות נוספות, לאור סירובה של אימה לשפוך אור על זהותו של אביה. כשאליזבת עושה סדר בחפצים של אימה ופותחת את הארון, היא נתקלת בערימה דקיקה של מכתבים ומתחילה לקרוא בהם. היא מבינה שהם מאביה, כי את השם היא כן הכירה, אדוארד פולי. בסוף הערימה יש פיסת נייר עם חמש אותיות שמעוררת את סקרנותה.

בנוסף, עורך דין המשפחה יוצר עם אליזבת קשר ומספר לה שהורישו לה קוטג' נוסף על חוף הים, אז מתחיל החיפוש אחר האמת.

"לפני" מגולל את סיפור היוולדה של אליזבת, את סיפורה של אימה, פטרישיה, ושל אביה, חלקאי שתקן וטוב לב. אם אתאר עוד פרטים על מה שמתרחש בין פטרישיה לפולי יהיה עליי לקלקל סיפור בנוי היטב, מפותל ומסובך.

אומר רק שמציאה הוא סיפור ששוררים בו איום ומסתורין, המתמודד עם נושאים של אבל, צער ואובדן תקווה; הוא מתאר ניואנסים של מערכות יחסים; בידוד של הדמויות והתבודדותן על רקע אירלנד הכפרית והקהילתית, הן של שנות השבעים והן בהווה. מציאה מתרחש בכפר דימיוני בשם Buncarragh, איזור קליקני באירלנד.

אִמָּהוֹת וְאִמָּהוּת

מציאה גם בוחן את אימהותן של שלוש דמויות: אימו של אדוארד פולי, פטרישיה ואליזבת. שלוש דורות של אימהות שכל אחת נבחנת כשלעצמה ולקשר שלה עם האחרת. שוב, אמנע מלפרט, כיוון שכל פירוט יהווה ספויילר שיהרוס את חווית הקריאה.

דוגמא, שלא מהווה ספוילר: נורטון משקף בחוכמה את תהליך האבל בסיפוריהן של פטרישיה ואליזבת, כאשר שתי הנשים מבכות כל אחת על פטירת אמן. עבור פטרישיה, המתים לא נעלמים, אלא משאירים חותם שלילי על העולם. באשר לאליזבת, כשהיא חיה בניו יורק היא חשה אשמה על כך שלא הרגישה געגוע או החמצה אל אימה (אני מניחה שכמו כולנו, הילדים, כלפי הורינו) אבל כאן באירלנד, היא מרגישה את היעדרה כמו כאב פיזי.

מציאה מדבר על נשים שתפקידיהן כבנות ואמהות מבולגנים ומסובכים.

האדונית והרוכל, ש"י עגנון

אני חוששת שאם אספר לכם על ההקשר, אשתול כאן ספויילר רציני. אבל אנסה לעשות זאת "בעדינות": הסיפור הקצר של ש"י עגנון, האדונית והרוכל (סמוך ונראה), שנדפס לראשונה ב 1943, מספר את סיפורו של רוכל יהודי שמגיע לביתה של אדונית נוצריה. האדונית קונה ממנו סכין ציידים ומגרשת אותו. הרוכל מסתובב ביער אך חוזר אל ביתה של האדונית, שמשכנת אותו ברפת. הוא ממשיך לגור שם ומבצע תיקונים בבית. הוא שם לב שהאדונית לא אוכלת לעולם בנוכחותו ולשאלתו היא עונה שהיא אוכלת בשר אדם וסופו שתאכל גם אותו.

כשלמדתי בשנות בגרותי את הסיפור הזה, לימדו אותי שכלי נשק שמופיע במערכה הראשונה סופו להרוג. כשאחת הדמויות במציאה מבצעת מעשה אכזרי באחד מתרנגוליה, הבנתי שמעשה אכזרי צפוי לקרות גם כאן.

כותרת הספר והתרגום

את מציאה תרגם בשום לב ותבונה שי סנדיק. התרגומים של סנדיק הם קולחים, רהוטים ומעבירים את המסרים המדוייקים.

באנגלית הספר נקרא A Keeper, ושי סנדיק העביר לי את התרגום מתוך מילון קיימברידג': someone with good qualities, who you can have a long relationship with: If he introduces you to all his friends, he's a keeper

ובעברית, איך שהשדכניות אומרות: א גרויסע מציאה!

ואם תרצו להמשיך ולקשור את זה לעלילה עצמה, אז אולי מציאת האב, הבית, האם, העבר.

מציאה הוא סיפור מרתק ומהורהר על חיפוש הזהות, השייכות והרכוש העצמי, טבע האדם ופגמיו האפלים ביותר, אבל גם על חמלה. גרהם נורטון בהחלט יודע לתצפת על אנשים ומערכות יחסים.

Facebook Comments Box

אודותMeirav

סוכנת תרבות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *