אמנות בגרמניה הנאצית: צבעים נמלטים (ליסה בר) והאישה ששמעה צבעים (קלי ג'ונס)

כבר מזמן הפסקתי להאמין בצירופי מקרים. אני מאמינה שדברים לא קורים סתם. ובכל זאת, באורח מוזר הגיעו לידיי שני ספרים העוסקים באמנות בגרמניה הנאצית. הנושא המשותף: אותם אמנים, ציירים, ציורים שגרמניה הנאצית "העלימה" מהעולם: השמידה או איכסנה במחסנים סגורים. היו אלה בעיקר אמני האמנות האקספסיוניסטית, אמנות שכונתה בפיהם "אמנות מנוונת".

ספרה של ליסה בר, צבעים נמלטים, הטוב מבין השניים, מספר את סיפור חברותם של שלושה בחורים שחוברים יחד בשם האמנות. ביניהם יש גם שתי נשים שהם אוהבים מאוד.

ג'וליאן קליין, נולד בשם יעקב קליין, יהודי חרדי מברוקלין, שהלימודים בחדר לא מעניינים אותו כהוא זה. הדבר היחידי שמעניין אותו זה לצייר והוא מתגלה ככישרון עילוי. הוא מצייר בסתר כדי לא לפגוע באף אחד מהוריו, אבל אימו מגלה את הסוד. אימו אוהבת את מה שהיא רואה ובהסכמה הם ממשיכים לשמור על הסוד. כשיעקב בן 18 אביו מגלה ושורף את כל ציוריו. הוא לוקח את כל חסכונותיה של אימו, משנה את שמו לג'וליאן, וטס לצרפת, בירת האמנים והאמנות באותה תקופה.

עם הגעתו לפריז, יעקב חובר לרנה לוי היהודי, ופליקס פון ברדוב בן לאצולה הגרמנית. השלושה הופכים לחברים בלתי נפרדים, עד שפליקס נדרש על ידי אביו לחזור לגרמניה. פליקס מנסה לשכנע את שני חבריו לבוא איתו, ועל אף האזהרות הרבות שלא כדאי להם להגיע לגרמניה בתקופה זו, ג'וליאן ורנה מצטרפים לפליקס. שוב, בשם האמנות.

בברלין נפתחת חזית של הנאצים בראשותו של פון ברדוב, אביו של פליקס,כנגד האוונגרד באמנות ובעיקר נגד האקספרסיוניזם הגרמני. כאן, מסתבכים חיי השלושה ברגשות של בגידה, אהבה, שנאה, קנאה ונקמנות ומעל הכל – האמנות. האם היא מעל כל אלה? מה צריך להקריב בשבילה? למה?

תרגום מצויין של אינגה מיכאלי.

בספרה של קלי ג'ונס, האישה ששמעה צבעים, העלילה פחות נפתלת ומתארת את חיי האמנים והאמנות בתקופת שלטון הנאצים מכיוון אחר.

לורן או'פארל היא חוקרת אמנות שמגיעה אל אישה עשירה מאוד ואוספת אמנות בשם איזבלה פלטשר. לורן היא בעצם בלשית שלוקחת על עצמה את האחריות למציאת אותם יצירות אמנות שהמשטר הנאצי תפס והחרים.

סיפורה של איזבלה פלטשר הוא בעצם סיפורה המרגש של אימא שלה, מי שנטען נגדה שפעלה בשירות הנאצים ועזרה להם להשמיד יצירות חשובות. זהו סיפור אכזבתו האמנותית של היטלר, הנקמה שלו, הכחדתם של יצירות מופת של יוצרים גדולים. ובעיקר זהו סיפורה של אישה

תרגום: עידית שורר

Facebook Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *