הפאשיזם הנצחי / אומברטו אקו

אי אפשר היה להתעלם מהפרסומת של איילת שקד לבושם החדש שהיא מציגה. בסרטון שחור / לבן, שקד מוצגת כדוגמנית המפרסמת בושם חדש, כשהפתיח הוא

Fascism

By

Ayelet Shaked

בהמשך מוצגים דעותיה של איילת שקד כמצגת נעה, כשהיא, כדוגמנית, עוטה את הג'קט/גלימה שלה: מהפכה שיפוטית, צמצום אקטיביזם, מינוי שופטים, משילות (כשהיא מתקדמת מול ציור תלוי על קיר אך מיד מסתובבת ונשענת על הקיר לצד הציור), הפרדת רשויות, ריסון בג"צ (כשעיניה מורמות באיטיות ובפיתוי). אז היא מרימה את הבושם שעליו הכיתוב Fascism וברקע – ובגדול – פאשיזם (בעברית), מתיזה לכיוון שלה אך ממרחק רב, מגלגלת עיניים בלעג ואומרת: "לי זה מריח כמו דמוקרטיה", ומשאירה את ידה הרחק הרחק מגופה. הכיתוב המופיע הוא: המהפכה הבאה בדרך ואז הסמל של מפלגת הימין החדש בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד – בכל זאת, אחרי מצגת כזו, היא ממשיכה להיות שניה (לינק לסרטון:  כאן)

מה שמעניין אותי בסרטון הזה זו הפרשנות של איילת שקד לדמוקרטיה, או פאשיזם. נכון, הפרדת רשויות היא ערך עליון בדמוקרטיה, אבל מה שאיילת שקד רוצה להסתיר הוא: תתקיים הפרדת רשויות – לא יהיה קשר ממשי בין הרשויות מלבדי ומלבד גלימתי – אני אמשול ברשות השופטת (בג"צ, מהפכה שיפוטית), אני אמשול ברשות המחוקקת (משילות) ואני אמשול ברשות המבצעת (צמצום אקטיביזם). אני היא המשילות.

אז אני רוצה לעשות סדר לאיילת שקד ולהבהיר מהי דמוקרטיה ומהו פאשיזם, ואשתמש בספרו של אומברטו אקו שיצא לאחרונה בהוצאת תשע נשמות, הפשיזם הנצחי (תרגום: יונתן פיין). אך לפני כן, אתן דעתי על כותרת הספר.

כותרת הספר, הפשיזם הנצחי, שהוא בעצם מאמר של אומברטו אקו שכתב זמן קצר לפני מותו בשנת 2016, היא למעשה פראפראזה למאמרו של עמנואל קאנט השלום הנצחי. על הספר כתבתי כאן, ובמילים פשוטות ניתן לומר שהתיזה המרכזית של קאנט היא שהשלום ישלוט בעולם כאשר המדינות הדמוקרטיות ישלימו את מעגל הלחימה, והמדינות הלא-דמוקרטיות יהפכו למדינות דמוקרטיות. וזאת, כיוון שמדינות דמוקרטיות לא נלחמות אחת בשנייה. רעיון זה מושתת על הרעיון כי הטבע מוביל לשותפות או לשלום בין בני האדם. במצב הטבע בני האדם אינם מסוגלים להשאיר אושר עלי אדמות, והאדם על פי טבעו נוטה להמיט אסונות. המלחמה, שהיא גילוי עיוות של בני האדם הוא אמצעי לכונן חוקיות של מדינות שתתקיים יחד עם החירות שלהם ועל ידי כך לכונן מערכת המכוננת על מוסר. רעיון זה מושתת על רעיון הצו הקטגורי: "עֲשֵׂה מַעֲשֶׂיךָ רַק עַל פִּי אוֹתוֹ הַכְּלָל הַמַּעֲשִׂי אֲשֶׁר, בְּקַבֶּלְךָ אוֹתוֹ, תּוּכַל לִרְצוֹת גַּם כֵּן כִּי יִהְיֶה לְחֹק כְּלָלִי."

כילד שנחשף לפאשיזם, אומברטו אקו, כותב בפשיזם הנצחי, היה לו מוזר שהמלחמה נגמרה, כיוון שלילד איטלקי מלחמה היא מצב טבעי. השאלה המרכזית שאקו מנסה לענות עליה היא האם רוח הרפאים של הפשיזם עדיין מרחפת מעל אירופה? אבל אני רוצה לקחת כמה מהסממנים הפשיסטים שאקו מצביע עליהם במאמר שלו ולנסות להבין מה בדיוק איילת שקד מוכרת לנו.

זאב שטרנהל טען כי הפשיזם הוא פרי "משבר הדמוקרטיה הליברלית ושל משבר הסוציאליזם" (זאב שטרנהל, לא ימין ולא שמאל, עמ' 30-29).

לדידו של אקו הפאשיזם של מוסוליני התבטא ב: מנהיג כריזמטי, משילה ארגונית באמצעות איגודים, אוטופיה של ייעודה הנצחי של רומא, שאיפות אימפריאליסטיות לכבוש שטחים, לאומנות קיצונית, דחייה של דמוקרטיה פרלמנטרית. בהמשך כותב אקו, כי הפשיזם הוא משטר דיקטטורי אבל לא טוטליטרי לחלוטין, כיוון שבעצם, אין לו פילוסופיה ממשית, ואין הוא משמש כאבטיפוס לשום דבר.

המאפיינים של הקדם-פשיזם כפי שאומברטו אקו מציג אותם הם: פולחן המסורת, דחייה של המודרנה, פעולה לשם פעולה (כלומר, הפעולה היא פעולה ללא מחשבה קודמת), אי הסכמה פירושה בגידה, הפחד הטבעי מן השונה, פנייה למעמד ביניים מתוסכל – שנמצא במשבר כלכלי או השפלה פוליטית כלשהי, שנאת זרים שפונה לרגש הלאומני, היריב הוא עשיר יותר אבל הפשיסט בטוח שהוא יכול להביס אותו, מלחמה היא חלק מהותי מאורח חייו – "חי למען המאבק", בוז כלפי החלשים, פולחן המוות, פטריארכליזם, פופוליזם שמוביל אותו לצאת נגד ממשלות פרלמנטריות ונוהגים ב"שיחדש".

אומברטו אקו לא טוען שכל התסמינים האלו צריכים להופיע כולם בפשיזם החדש, אלא צרוף רק של כמה מהם. אם נחזור לפרסומת של הדוגמנית איילת שקד ולתהליכים שקורים אותנו בחברה הישראלית נוכל לזהות כמה מהתסמינים האלו.

אומברטו אקו מסיים את מאמרו הפשיזם הנצחי במילים אלו: "עלינו לעמוד על המשמר ולוודא שמשמעותן של המילים האלו לא תישכח שוב. הקדם-פשיזם עודו עמנו, לעיתים בכסות של תרבות … הקדם פשיזם עלול לחזור באיצטלה תמימה ביותר" (שם, עמ' 39)

ראו הוזהרתם!

 

 

 

Facebook Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *