הנערה בציור / כריסטינה בייקר קליין

הספר, הנערה בציור, מצטרף לשורה של ספרים שנכתבו בעקבות ציורים, כמו: אי סבירות האהבה / האנה רוטשילד, הציור האחרון של שרה דה ווס / דומיניק סמית, החוחית / דונה טארט, נערה עם עגיל פנינה / טרייסי שבלייה, כשניפגש שנית / כריסטין הרמל, צבעים נמלטים / ליסה בר, האישה ששמעה צבעים / קלי ג'ונס ועוד..

כריכת הספר מתהדרת בציורו המפורסם של אנדרו וואיט', עולמה של כריסטינה (Christina's World), ציורו המפורסם ביותר משנת 1948, המוצג ב MOMA. בקידמת הציור נערה בשמלה ורודה מרימה עצמה אך בקושי ומביטה אל בית בקצהו המרוחק של הציור. הצופה חש במוגבלותה של הנערה: משהו בחצי-ישיבה וההתכווננות שלה אל הבית מטריד את הצופה ומעורר את סקרנותו. ברור שהנערה בציור היא המרכז וכל השאלות נסבות אל אותה נערה: מי היא אותה נערה? למה היא לבד? מה קרה לה? למה אינה יכולה להגיע אל אותו בית שהיא מביטה אליו? האם זהו ביתה?

כריסטינה בייקר קליין הבינה שיש סיפור גדול ומעניין מאחורי הציור הזה והיא מספרת לנו אותו כרומן היסטורי שמספר את סיפורה של הנערה בציור ואת עולמה תוך עיניה של אותה נערה: עולמה של כריסטינה. ניכר בהחלט שבוצעה עבודת תחקיר מקיפה ורגישה המציירת את דמותה של כריסטינה האישה החזקה והעקשנית.

הנערה בציור / כריסטינה בייקר קליין, ידיעות אחרונות, 2019. תרגום: דלית כהן

(בציור: אנה כריסטינה אולסון, אנדו וואיט': מתוך)

כריסטינה אולסון היתה בת 55 כשאנדו וואיט' צייר את עולמה של כריסטינה, הוא בחר לצייר אותה כנערה בת שתים עשרה, כשיום אחד הוא ראה אותה זוחלת כדי להגיע ממקום למקום: כדי להגיע מביתה לשכניה, למרכז העיר – היא התעקשה לזחול ולא באמצעות כיסא גלגלים.

העלילה מתחילה כשאנדרו ובטסי, אישתו וחברתה של כריסטינה, נכנסים לבית משפחת אולסון שם גרים ביחד כריסטינה ואחיה אלווארו. אנדרו מבקש מהם לבוא לבית ולצייר בו. אנדרו מצטייר כצייר מפוזר שבכל מקום מפוזרים קליפות ביצים כיוון שנהג לצייר בטמפרה, וגם בגדיו ונעליו היו תמיד מלוכלכים בצבע. הוא יצא ונכנס כאילו זה ביתו, עזר לכריסטינה כשהיה קשה לה מאוד בעבודות הבית ובעיקר היה לנפש התאומה שלה.

אבל אנדרו וואיט' אינו מרכז הספר, כי אם כריסטינה אולסון, שנולדה בשנת 1893 והלכה לעולמה בשנת 1968. היא נולדה עם מחלה ניוונית, כנראה, שארקו-מארי-טות – מחלה הפוגעת ביכולת ההפעלה של שרירים בגפיים ובפגיעה בתחושה באזורים אלה. כריסטינה היא בת בכורה לאב הולנדי שהגיע לקושינג, מיין, שם הכיר את אימה, קייט, בת למשפחת הות'ורן, שהיתה שושלת של שופטי המכשפות בסיילם, מסצ'וסטס. אחריה נולד אלווארו, אל, שלא יעזוב אותה עד למותה, ואחים נוספים.

כריסטינה למדה בבית הספר עד גיל 12 היא גילתה חריצות ונבונות ורצתה להמשיך וללמוד, אך אביה התעקש שהיא צריכה לעזור בבית. כשסיפרה למורה שלה שהיא צריכה לעזוב היא מקבלת מהמורה של ספר שירים של אמילי דיקנסון (ילידת מסצ'וסטס בעצמה). כריסטינה גילתה הרבה קווים משותפים בינה לבין המשוררת הנערצת עליה והיא עקבה בדריכות כל חייה אחרי הדימויים בשירים שלה.

מאז, כריסטינה, הסופת, עוקבת אחרי חייה של כריסטינה, הדמות מהציור, ומספרת את חייה ברגישות אין קץ, עוקבת אחרי התפשטות המחלה בגפיה והנוקשות בהן שגוררת לנוקשותה של כריסטינה עצמה, גאוותה והתעקשותה, אחרי אהבותיה, אכזבותיה, הקשר המיוחד עם אל, אחיה, ושאר אחיה, הקשר עם חברותיה, ועם הצייר אנדרו וואייט', הקשר לים, לציד המכשפות בסיילם, ובעיקר: המרחב המצומצם שבו מתגוללים חייה של כריסטינה.

ניכר בהחלט שבוצעה עבודת תחקיר נרחבת, שכמעט ולא נותרו פרטים שצריך להמשיך ולבחון אותם, אלא נותרת הסקרנות ללכת ולראות את ביתם של אל וכריסטינה.

ספר נפלא, שמאחד שני נושאים שאהובים עליי מאוד: ספרות ואמנות

ביתם של כריסטינה ואחיה, אל, נשמר עד היום ומשמש מוזיאון למבקרים בו בקושינג שבמיין:

הבית (ויקימדיה):

לפני מספר חודשים הקלטתי תכנית רדיו שהנושא שלה ספרים שעוסקים בציורים (חלקם מוזכרים כאן): להאזנה.

Facebook Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *