שם שם / טומי אורנג'

שם שם היה בין המועמדים הסופיים לפרס פוליצר לשנת 2019 ולא בכדי. מחברו, טומי אורנג' בן ה 38, נחשב לכוכב העולה החדש בשמי הספרות האמריקאית. אורנג', בן לאב יליד אמריקה ואם לבנה, נולד באוקלנד שבקליפורניה, שם מתחוללת גם עלילת הספר.

שם שם / טומי אורנג', הוצאת ידיעות ספרים, 2019. תרגום: שרון פרמינגר

להמשיך לקרוא שם שם / טומי אורנג'

שלג / רונית מטלון

שלג, הוא ספרה הבהחלט האחרון של הסופרת האהובה עליי, רונית מטלון. מטלון כתבה את ספריה בקפידה, כל מילה, כל משפט, כל סימבול מונח במקומו. לכל דמות מטרה, לכל עלילה מבנה מיוחד שלה. אפילו המרחב שבו פעלה העלילה שבו נעו הדמויות נבחר בקפידה. את שלג, כך נכתב גם בפרולוג וגם באפילוג, רונית מטלון התחילה לכתוב בשנת 2002. היא כתבה, הניחה, כתבה שוב והניחה. כתבה עוד טיוטא ועוד שתיים. ארבע טיוטות לרומן שלא סגור עד הסוף. הנובלה שהתפרסמה היא אחת מהטיוטות שנבחרה על ידי העורך וחברה הקרוב של מטלון, דרור משעני.

ניגשתי אל קריאתו בחרדת קודש. למעשה לקח לי זמן לגשת אליו. זהו, רונית מטלון לא תכתוב יותר. אז מה רצתה מטלון להגיד לנו בנובלה שלא השלימה?

שלג (נובלה לא גמורה מן העזבון) / רונית מטלון, הוצאת עם עובד, 2019

להמשיך לקרוא שלג / רונית מטלון

תשעה ירחי לידה: ניעות במרחב כביטוי מסטיסיאני אינטרטקסטואלי בספריה של אליף שאפאק

אם כל זה היה בבחינת מנהרת ייסורים שאלוהים אילץ אותה לזחול בתוכה,

מי שתגיח מתוכה לא תהיה האישה החלשה שהיתה פעם

(הממזרה מאיסנבול, 2008, עמ' 42)

מבוא

במאמר זה אני מבקשת לצאת למסע אינטרדיסציפלינרי אחרי מרחבי הקיום הנשי, האישי והתרבותי, המאפיינים את ספריה של הסופרת אליף שאפאק. את הדיון בספריה של אליף שפאק, ובעיקר את הדיון בנושא הניעות במרחבים, אבחן באמצעות מאמרה החשוב של גלוריה אנזלדואה (Anzaldúa )  "המסטיסה החדשה", תוך התמקדות בשלושה מספריה של הסופרת אליף שאפאק: הממזרה מאיסטנבול[i] (2007), כבוד (2012) ו Three Daughters of Eve (2016)[ii]. בספריה, אליף שאפאק מערערת על המסע הבינארי-ליניארי של הדמות ההגמונית הפטריארכלית ומציגה מסע נשי מעגלי שיוצר דמות מסטיסטית חדשה, היברידית[iii], כפי שאציג בעבודתי, שמכילה בתוכה מרחבים שונים ללא הגדרות מכריעות ומגבילות.

להמשיך לקרוא תשעה ירחי לידה: ניעות במרחב כביטוי מסטיסיאני אינטרטקסטואלי בספריה של אליף שאפאק

אמריקנה / צ'יממננדה נגוזי אדיצ'ה

את הספר המקסים והמרגש הזה, אמריקנה, קראתי בשפת המקור (אנגלית) כשיצא לאור בשנת 2013. בשנת 2015 הוא תורגם לעברית לעילא ולעילא על ידי גיל שמר. ולמה נזכרתי לכתוב עליו עכשיו?

אני לומדת תואר שני בלימודי תרבות באוניברסיטה הפתוחה. נרשמתי לקורס "סוגיות במעברים ובמגעים בין תרבויות" וכשקיבלתי את חומר הלימוד בדואר שמחתי לראות את הספר בין חומרי הקריאה לקורס. כשנשאלתי מה הספר הזה קשור לקורס – צהלתי וקראתי שאין כמוהו להיות קשור לקורס שמדבר על מעברים ומגעים בין תרבויות. כמה כיף שמתקיימים הקשרים תרבותיים ומממשים תיאוריות יחד עם מוצרים תרבותיים, כמו ספרים וסרטים.

אז כשאתה קורא בפעם השנייה ספר, ולאחר פרספקטיבה של זמן לא מועט, ולאחר לימודי תרבות – הקריאה בספר הנהדר הזה היא קריאה שונה, אתה מבין אחרת ומיישם תיאוריות שלמדת.

זהו ספרה השלישי של הסופרת והפמיניסטית, צ'יממנדה נגוזי אדיצ'ה, שכותבת באנגלית.

אמריקנה, צ'יממנדה נגוזי אדיצ'ה, מחברות לספרות, שוהם, 2015. תרגום: גיל שמר

להמשיך לקרוא אמריקנה / צ'יממננדה נגוזי אדיצ'ה

מנצ'סטר-לידס-ליברפול: ספריות וחנויות ספרים

שוטטתי במנצ'סטר, לידס וליברפול וכתבתי על האתרים האלו בפירוט רב. אבל עדיין לא כתבתי על מה שאני אוהבת באמת לעקוב אחריהן בעולם: ספריות וחנויות ספרים באותם אתרים.

להמשיך לקרוא מנצ'סטר-לידס-ליברפול: ספריות וחנויות ספרים

ארצנו הירוקה והנעימה / עאישה מאליק

אני רוצה להתחיל דווקא בשאלה שמצוטטת כמוטו של הספר, מפיו של מקס פריש: "האם תהיו מסוגלים להבין את בני ארצכם אם רובם ינשלו אתכם יום אחד מזכויותיכם, במטרה להגן על זכויותיכם?"

שאלה קשה, כמה שלא הפכתי בה לא הצלחתי לענות עליה. גם כשסיימתי את הספר. וגם אחרי ששאלתי את עצמי את השאלה, שכמעט מובנת מאליה: מה תעשו אם יום אחד מישהו ירצה לבנות מסגד במקומו של בית הכנסת במקום מגוריכם?

לא משנה כמה ליברליים תהיו, לא משנה כמה אנושיים ולא גזעניים תהיו, כמה חסרי דעות קדומות אתם – בואו נהיה כנים בינינו לבין עצמנו: האם באמת ובתמים, עמוק בתוך ליבכם, אתכם מוכנים שהמורשת שלכם תמחק לטובת מורשת אחרת?

מודה. קשה לי לענות על השאלה הזו.

בכך עוסק הספר הנפלא של עאישה מאליק, ארצנו הירוקה והנעימה. כותרת אירונית. ולא רק. האם "ארצנו" היא באמת ארצנו – של כולנו? והאם ארצנו היא הבית שלנו? מה זה בכלל בית?

ארצנו הירוקה והנעימה, עאישה מאליק, הוצאת ידיעות ספרים. תרגום: תומר בן אהרון

להמשיך לקרוא ארצנו הירוקה והנעימה / עאישה מאליק

מדרגות איסטנבול / טיאגו סלזר

על הספר המליצה לי חברה. אבל לא צריך לשכנע אותי יותר מידי כיוון שמי שמכיר אותי יודע שיש לי חולשה מיוחדת לאיסטנבול בפרט וכל מה שקשור לטורקיה בכלל. על דבר אחד קטן אני מצרה, שלא הכרתי את הספר מדרגות לאיסטנבול לפני הנסיעה שלי לאיסטנבול ממש לפני כשלושה חודשים (ועליה כתבתי פוסט: כאן). כי אז הייתי מחפשת את המדרגות האלו בגלאטה, או את הארמון (שעליו לא כתוב בספר, אגב), שגם אותו לא קל למצוא בחיפוש בגוגל כי הוא כבר לא נקרא ארמון קמונדו אלא הבניין המשמש את חיל הים הטורקי.

מדרגות איסטנבול פתח בפניי צוהר לאחת המשפחות הנדבניות הגדולות באימפריה העות'ומאנית, שלא הכרתי. שהקריאה על משפחה בשם קמונדו, רפררה לי למשפחה אחרת בעיר מקודנו (של גבריאל גרסיה מרקס, במאה שנים של בדידות). סתם סיכול אותיות. כי המשפחה הזו היא משפחה אמיתית שהטביעה את חותמה על ההיסטוריה.

מדרגות איסנבול, טיאגו סלזר, כנרת זמורה, מודיעין. תרגום: ארז וולק

להמשיך לקרוא מדרגות איסטנבול / טיאגו סלזר

המשוטטת בעולם: ליברפול (מנצ'סטר ולידס) חלק ג'

אחרי כמה ימים מפנקים ממש במנצ'סטר ובלידס, נסעתי ברכבת, כמעט שעתיים, אל עיר החיפושית, ליברפול. ליבפרול היא עיר נמל השנייה (נהר המרזי) בגודלה בבריטניה. ליברפול נוסדה בשנת 1190 כיישוב קטן.

שוב קיבלה את פניי שמש נעימה (יחסית), אז מיהרתי למלון שהזמנתי מראש כדי להניח חפציי ולשוטט. הפעם התפנקתי במלון ארבעה כוכבים, ברחוב שקט אך קרוב למרכזי הקניות, מלון The Richmond Apart

ליבפרול. נהר החיים. פרוש שמה: אגם עם מים בוציים
שוב מקבלת אותי צבעוניות מרהיבה. ליברפול

להמשיך לקרוא המשוטטת בעולם: ליברפול (מנצ'סטר ולידס) חלק ג'

Nine Lunar Months of Birth – Spatial Mobility as Intertextual Mestizaian Expression in Shafak's Honor

My Lecture in Leed Gender Conference 

In this presentation, I would like to discuss Elif Shafak's books through Gloria Anzaldúa's important article "The New Mastisa", focusing on one book by Elif Shafak that will be a case study: Honor (2012). In her books, Elif Shafak challenges the binary-linear journey of the patriarchal hegemonic figure and presents a journey that creates a new, hybrid, mystical figure, as I will present, which contains various spaces without decisive and restrictive definitions.

I would like to claim that the main protagonists of Elif Shafak books live in the border areas, live in all cultures and blend into many worlds, and maintains a dialogue between spaces that are seemingly dichotomous.

להמשיך לקרוא Nine Lunar Months of Birth – Spatial Mobility as Intertextual Mestizaian Expression in Shafak's Honor

המשוטטת בעולם: לידס (מנצ'סטר וליברפול) חלק ב'

אחרי יומיים במנצ'סטר שהיתה טובה אליי מאוד (כאן), אני נוסעת ברכבת צפונה אל לידס, העיר שבה מתקיים הכנס. לידס שוכנת בחבל יורקשייר והיא נקראה בהתחלה לאודיס, כנראה חלק מהממלכה הקלטית. גם לידס היתה והינה מרכז סחר ותעשייה גדול, באנגליה ולעולם כולו.

להמשיך לקרוא המשוטטת בעולם: לידס (מנצ'סטר וליברפול) חלק ב'