דויד גרוסמן / אתי החיים משחק הרבה

שמעתי מהרבה מחבריי שהם מאוכזבים מספרו החדש של דויד גרוסמן, אתי החיים משחק הרבה. הסיבה העיקרית לאכזבה נבעה מכך שהדיבר בספר הוא אינו דויד גרוסמן, ספר שאינו אופייני לו, אין בו את הרבדים העמוקים שאנחנו רגילים בו, ועוד טרוניות..

בכל זאת קראתי את הספר וביני לביני החלטתי: זה בהחלט קולו וכתיבתו של דויד גרוסמן. אמנם אין בו את העומקים והרבדים שגורמים לקורא שלו לקרוא לאט, להבין, לעצור, לחשוב ולהרגיש. אבל הספר הזה, אתי החיים משחק הרבה, הוא ספר עוצמתי כשלעצמו, מרגש וסוחף ובעל ערך מוסף: הוא מספר לנו לא רק על נשים – שזה מושא ספריו של דויד גרוסמן – על המורכבות שבין נשות משפחה חזקות ועוצמתיות ואבא אחד שהוא לב אחד גדול. הוא מספר סיפור שעוד לא סיפרו לנו: השואה כפי שקרתה בסרביה-קרואטיה.

וכן, הקורא נסחף לכל דמות ודמות, כועס, חומל, מחבק, מתאכזב, מתרצה והכל חוזר חלילה.

דויד גרוסמן, אתי החיים משחק הרבה, הקיבוץ המאוחד, 2019

להמשיך לקרוא דויד גרוסמן / אתי החיים משחק הרבה

היTרבות – מגזין הרדיו: תכנית מספר 26

התכנית הוקלטה לפני ה 9.4, יום הבחירות הכלליות בישראל.

זה הזמן לדבר קצת על ספרים ומוזיקה שעוסקים באידיאולוגיות פוליטיות

להאזנה: כאן

להמשיך לקרוא היTרבות – מגזין הרדיו: תכנית מספר 26

הפאשיזם הנצחי / אומברטו אקו

אי אפשר היה להתעלם מהפרסומת של איילת שקד לבושם החדש שהיא מציגה. בסרטון שחור / לבן, שקד מוצגת כדוגמנית המפרסמת בושם חדש, כשהפתיח הוא

Fascism

By

Ayelet Shaked

להמשיך לקרוא הפאשיזם הנצחי / אומברטו אקו

היTרבות – מגזין הרדיו: תכנית מספר 24 ו 25

יומולדת שנה למגזין הרדיו שלי היTרבות, היא סיבה למסיבה כפולה !!

להאזנה: חלק ראשון ו חלק שני

להמשיך לקרוא היTרבות – מגזין הרדיו: תכנית מספר 24 ו 25

המעידה / הרמן קוך

מאז ספרו של הרמן קוך, הראשון שתורגם לעברית, ארוחת הערב, התמכרתי לסגנונו המיוחד, למרות שספרי מתח אינה הסוגה החביבה עליי.

על ספרו מר מ' היקר כתבתי כאן.

הרמן קוך לוקח את הקור האנושי השקט והשלווה ההולנדית ויוצק אותה לכדי ביקורת חריפה בדמותו של ספר מתח, בעל סממנים גותיים, בטכניקה הומוריסטית חריפה.

המעידה, הרמן קוך, הוצאת תכלת. תרגום: אירית באומן

להמשיך לקרוא המעידה / הרמן קוך

המשוטטת במרחב העירוני

(בצילום: רחוב בפראג. מירב גולן)

חברתי הבלוגרית רבקה קופלר, בעלת הבלוג אוספת אוצרות, פרסמה השבוע פוסט שגרם לי להרהר על שיטוטים במרחב בכלל ובעיר בפרט.

להמשיך לקרוא המשוטטת במרחב העירוני

שלוש סופרות דרומיות (קת'רין אן פורטר; קרסון מק'קלרס; פלנרי או'קונר) ואיובאמי אדבאיו אחת

רומן אחד, שני ספרים, שלוש נובלות, ארבע סופרות. וקשר אחד ארוך ומתמשך: ספרות נשית (שקראתי אחת אחרי השנייה בשבועיים האחרונים), פורה ומפרה.

שלוש סופרות דרומיות של עם עובד (בתרגומם של משה רון ודבורה שטיינהרט) מאגד שלוש נובלות (אולי שתיים ועוד רומן) של שלוש סופרות שחיו בדרום ארצות הברית והסיפורים שלהם מתרחשים באותם המקומות במחצית הראשונה של המאה הקודמת. שתיים מהן אפילו קשורות אחת לשנייה. לכל אחת מהנובלות יש אחרית דבר מאירה ומסכמת. תישארי איתי של איובאמי אדבאיו (בתרגומה של דנה טל) ממוצא ניגרי, מתרחש בחלקו במחצית השנייה של המאה הקודמת ובחלקו בתחילת המאה הנוכחית.

שלוש סופרות דרומית, עם עובד, 2019

תישארי איתי, איובאמי אדבאיו, אחוזת בית, 2019

להמשיך לקרוא שלוש סופרות דרומיות (קת'רין אן פורטר; קרסון מק'קלרס; פלנרי או'קונר) ואיובאמי אדבאיו אחת

היTרבות – מגזין הרדיו: תכנית מספר 23

אמנם אנחנו בשלהי החורף.. אבל חייבים תכנית על חורף!
ספרים ושירים שקשורים לחורף

להאזנה: כאן

להמשיך לקרוא היTרבות – מגזין הרדיו: תכנית מספר 23

לימסול / ישי שריד

בספרו של ישי שריד לימסול, 2009, רוב הגיבורים הם גברים. מלבד אישה אחת ששמה דפנה. שמו של הגיבור הראשי אינו ידוע, אבל הוא יכול להיות כל אחד. הגיבור, הדמות הראשית, הוא חוקר בשב"כ עצורים בטחוניים, הוא נשוי ויש לו ילד.

אני תוהה אם חוקר השב"כ הוא הדמות הראשית, למרות שהוא טומן בחובו את מרכז הספר – יחסי אבות ובנים, מכיוון שדמותה של דפנה היא המניעה את העלילה.

ישי שריד לימסול, 2009, הוצאת עם עובד

להמשיך לקרוא לימסול / ישי שריד