להתראות פליני / רירי סילביה מנור

לא, זאת לא מסה על סרטיו של במאי הקולנוע המיתולוגי, פרדריקו פליני, זוהי אוטוביוגרפיה של רופאת עיניים (עטורת פרסים) וכותבת (משוררת, מתרגמת וסופרת), פרופסור רירי סילביה מנור, הנעה בין שתי ארצות, רומניה וישראל, ישראל ורומניה. רירי סילביה מנור חזרה אל רומניה, ארץ הולדתה, אחרי שלושים שנה ומיהרה להביט בפח האשפה בחצר הבניין בו גרה כילדה. הזבל הניב יהלומים – מוטיב חוזר וחשוב בספרה ובחייה (וגם מיתוס אוניברסלי בתרבויות רבות).

מאת: אורנה ליברמן

 להתראות פליני / רירי סילביה מנור, הוצאת פרדס, 2020

להמשיך לקרוא  להתראות פליני / רירי סילביה מנור

ברהמס פנטזיה / מקס קלינגר

מאת: אורנה ליברמן

מקס קלינגר (1857-1920) היה אמן גרמני אדיר, פורה ומגוון, גרפיקאי, מדפיס, מאייר, צייר, פסל, מעצב, תיאורטיקן, ממייסדי הסימבוליזם של ארצו.  מקס קלינגר היה אחד האמנים המפתיעים ביותר בדורו ואי אפשר לכולאו בהגדרה אחת בלבד. סימבוליסט, כן, אך הרבה יותר מכך.  קלינגר היה חוליה מקשרת בין הרומנטיזם לאקספרסיוניזם, בין הסימבוליזם לסוריאליזם. בין מעריציו, לאחר מותו, נמנו, לא פחות ולא יותר, מאשר ג'ורג'ו דה קיריקו, מקס ארנסט וסלבדור דאלי, רשימה חלקית בלבד.קלינגר חיבר בין קלסיציזם למודרניזם, בין מסורת למהפכנות, בין לאומיות לקוסמופוליטיות. בגרמניה ואף מחוצה לה סגדו לו בחייו כמו למיכלאנג'לו ולליאונרדו דה וינצ'י, כמו לווגנר ולבטהובן.

קלינגר היה חסיד של בטהובן, ברהמס, מאהלר, שומאן, ליסט ווגנר. הוא עצמו היה מוזיקולוג ופסנתרן. משאת נפשו הייתה לאחד אמנויות שונות – מוזיקה, שירה, הדפס, ציור, פיסול, אדריכלות, תיאטרון – ב"יצירה טוטלית". קלינגר העריץ את ריכרד וגנר, שבאופרות שלו ראה מודל של הגשמת איחוד האמנויות, ותכנן לפסל את דמותו אך המיזם לא יצא לפועל. לעומת זאת, פיסל את ליסט ובטהובן והקדיש סדרת תחריטים ליצירות של ברהמס.

להמשיך לקרוא ברהמס פנטזיה / מקס קלינגר

מר ואלכה / גדעון הרן

מאת: אורנה ליברמן

הרומן הקצר "מר ואלכה" של גדעון הרן הוא השלישי בטרילוגיה, אחרי "מר עכבר" ו-"מר למפל". כל אחד מהרומנים ניתן לקריאה כיחידה עצמאית, אף על פי שמר עכבר ומר למפל נוכחים כדמויות חשובות בביוגרפיה של מר ואלכה.

גדעון הרן, מר ואלכה, פרדס, 2020

להמשיך לקרוא מר ואלכה / גדעון הרן

כשנגמרו לה המילים / חנה קלדרון

מאת: אורנה ליברמן

רות תלפיות, יקית, פוליגלוטית, מלומנית, אשת תרבות וספרות, בשלנית מעולה, אישה פעלתנית ודעתנית, בעלת אמצעים, מצליחנית, לקתה בשבץ קצת לפני יום הולדתה השמונים. ההתקף השאיר אותה צלולה לחלוטין אך נטולת כושר דיבור ראוי. רות מתבטאת בתנועות ובהעוויות ומתקשה לכתוב ולקרוא. שנתיים לאחר מכן עשתה נסיון התאבדות שלא צלח. ילדיה עומדים בפני סוגיית המתת חסד כיוון שרות דורשת מהם לסייע לה להסתלק מן העולם.

כשנגמרו לה המילים/ חנה קלדרון, הוצאה עצמית. 2019

להמשיך לקרוא כשנגמרו לה המילים / חנה קלדרון

לצאת זקופה כעץ ונאהבת כילדה

אחר הצהריים של החיים / טלי נתיב עירוני

מאת: אורנה ליברמן

כותר המשנה של הספר נותן את הטון:

המבוגרים הצעירים במסעם אל הגיל השלישי, הרביעי, החמישי, השישי, השביעי…

ומשלימות את התמונה ההקדשה וההקדמה:

להוריי, שליוו אותי בצעדיי הראשונים,

ושזכיתי ללוותם בצעדיהם האחרונים

ולילדיי האהובים, הרצף ההיסטורי שלי.

להמשיך לקרוא לצאת זקופה כעץ ונאהבת כילדה

מיכל שטייניץ / שיעור בפרספקטיבה

מאת: אורנה ליברמן

ספרה של מיכל שטייניץ, שיעור בפרספקטיבה, מוציא מהארון את תופעת הדיכאון בזמן ההיריון, מצלם אותה מכל הזוויות ומאיר אותה לעומק. באחרית הדבר מביעה המחברת את תקוותה שהספר יעורר מודעות לתופעה, יסייע לנשים לעבור את מסע ההיריון באופן טוב יותר, יעודד אותן לפנות לקבלת עזרה במידת הצורך ויפקח גם עיני אבות, בני משפחה וחברים. נסיונה של גיבורת הספר, אלמה, שחוותה את תקופת ההיריון לא כפי שהחברה מצפה ממנה ומנשים במצבה, עשוי אכן להיות לעזר לנשים רבות, כמו גם לפסיכולוגים ולאנשי מקצוע. אלמה פגשה במקרה מכרה ותיקה, אסתר, בהיריון שני, שסיפרה לה בגילוי לב על קשיי היריונה הראשון. אסתר שמה מילה על הסבל, "דיכאון", שפקחה את עיני אלמה והובילה אותה לגאולה. בפעם הראשונה פגשה אלמה מישהו, במקרה זה מישהי, שהבינה אותה והזדהתה אתה לאחר שחוותה ניסיון דומה. נשים במצוקה, שלא התמזל מזלן ולא פגשו ברגע הנכון אחות תאומה, תשמחנה ללא ספק לקרוא את הספר ולהיפגש דרכו עם אלמה, חברתה, אמה ושאר דמויותיו.

מיכל שטייניץ, שיעור בפרספקטיבה, הוצאת מטר, 2018

להמשיך לקרוא מיכל שטייניץ / שיעור בפרספקטיבה

ילדות של נסיכה / דנית בר

מאת: אורנה ליברמן

(דנית בר, ילדות של נסיכה, סיפורי חיים של ילדים להורים מרעילים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2019, THE SILENT ABUSE)

יש התעללויות במשפחות מרעילות שקשה מאוד לשים עליהן אצבע, לבטאן במילים, להסביר את נזקיהן, לחשוף את הצלקות הבלתי נראות לעין שהן משאירות בקורבנותיהן לכל החיים.

להמשיך לקרוא ילדות של נסיכה / דנית בר

אחכה לך במוזיאון  / אן יאנגסון

כותבת המאמר: אורנה ליברמן

זהו ספרה הראשון של גמלאית בת שבעים על ידידות, אהבה ושרידות, על משמעות החיים ועל חיי היומיום, על אומץ, מחויבות וחירות. זהו רומן מכתבים על אנשים שרוב חייהם כבר מאחוריהם ולא לפניהם אך מכיוון שכיום גיל שישים או שבעים מאפשר עדיין צפייה לעתיד ותכנונו, יש באפשרותם לשנות את המקובע. טינה ואנדרס לא מכירים זה את זה אך מתכתבים בקביעות, מנכסים זה את ידיעותיו ודעותיו של זה, שואבים אושר מהקשר ביניהם ומהרהרים ביחד. שניהם עברו איבוד אדם קרוב ואבל כואב וקשה: אנדרס איבד את אשתו בריגיט אתה חי שלושים שנה ואתה הביא לעולם שני ילדים, טינה איבדה את בלה, חברתה הטובה ביותר. אנדרס ממלא את מקום בלה, די מהר ברומן המכתבים, אך האם טינה תמלא את מקום בריגיט?

אן יאנגסון, אחכה לך במוזיאון, מאנגלית: שי סנדיק, ידיעות ספרים, תמיר סנדיק, 2019

להמשיך לקרוא אחכה לך במוזיאון  / אן יאנגסון

בית האושר / ניבה רטנר (מחברת: אורנה ליברמן)

מתוך שמונת סיפורי הקובץ "בית האושר" מאת ניבה רטנר מתבלטת ועולה, מאפילה במקצת על שאר גיבוריהם, דמות של בחורה ילדותית שנשארה תקועה אי שם בתקופת הצבא. אישה צעירה זו, על סף גיל הארבעים, חולמת על  חיים בוהמייניים (שסמלם הוא מוזיקת הג'ז) ופרסום פתאומי כסופרת  בינלאומית (נקמה על היותה תלמידה לא מקובלת ואף דחויה, אני אראה להם, לכולם), לא מתקשרת עם בן זוג מאכזב ולא מתפקדת כהלכה כאם.

ניבה רטנר, בית האושר, פרדס, 2018

להמשיך לקרוא בית האושר / ניבה רטנר (מחברת: אורנה ליברמן)