אביבה פלקסר פרסמה השנה ספר על בנה ארז שהתרסק אל מותו ב-12.3.2013 יחד עם חברו לאותו אימון, נעם רון. שני הטייסים, ארז פלקסר בן השלושים ואחת וחצי ונעם רון בן הארבעים ותשע, לא נפלו בקרב, לא נהרגו בפיגוע או בתאונת דרכים, לא נפטרו ממחלה. הם איבדו את חייהם בטיסת אימון בהיותם במילואים כשהרוטור האחורי של מסוק קרב קוברה שהטיסו נשבר וניתק בגלל בורג משוחרר שיצר סדק שלא אותר על ידי כלל הגורמים. ארז פלקסר ונעם רון, שהיו אמורים לחזור בשלום הביתה אחרי אימון מילואים שגרתי, נהרגו בגלל כשל תחזוקתי וניהולי ולא בגלל כשל טכני בלתי צפוי. כרוניקה של מוות ידוע מראש.
מדוע ספר?
מאז קרות האסון ביקשה אביבה פלקסר לצקת משמעות למוות המיותר של בנה ארז וחברו נעם. במשך שש וחצי שנים עמדה אביבה פלקסר בנחישות מול חיל האוויר כדי להניע בו תהליכי שיפור בהכשרות, במיומנויות ובנוהלי עבודה שהתגלו לה כלקויים כדי למנוע את קרבן השווא הבא בתאונות אימונים.
בתום המסע הזה שנשא פרי התפנתה אביבה פלקסר להפקת ספר למען נכדה אורי שהיה בן ארבעה וחצי חודשים בעת האסון.
דרך ארז לגעת באדם. לגעת בשמים. ארז פלקסר אדם. חוקר. טייס. אבא.
כותבת המאמר: אורנה ליברמן
