ספרו החדש של מייקל אונדטייה, הוא מאסטרפיס. סיפורו של גבר שמחבר מחדש את שנות התבגרותו שהתפרקו לו.
הזמן הנוכחי הוא 1957 כשנת'ניאל בן 27 והוא חוזר אחורה בזמן לשנת 1945, ימי שלהי מלחמת העולם השנייה, והוריו שנעלמו לו באותן שנים.
קטגוריה: ספרות
ג'ים הילד / טוני ארלי
ג'ים הוא בנה היחידי של אליזבת', סיסי. הוא נולד שבוע אחרי שאביו ג'ים מת כנראה מדום לב, כשהוא בן 23 בלבד.
הנרטיב מתמשך שנה אחת בלבד בחייו של ג'ים, כשהוא קם בבוקר יום הולדתו כשהוא מחליף את הקידומת הראשונה שלו: מעתה יהיו שתי ספרות בימי הולדתו. כך הסיפור מגולל את שנתו העשירית של ג'ים, ספק רומן חניכה, רומן התבגרות. הוא מתחולל בשנת 1934 בצפון קרוליינה.
וגם אם זה נראה לכם רחוק מדי, ולא ממש קשור אליכם, אל תפספסו – זהו ספר שמחמם את הלב
ג'ים הילד / טוני ארלי, תרגום: אמיר צוקרמן, עם עובד, 2018
בגנו של עוג / לילה סלימאני
על ספרה של לילה סלימאני, שיר ענוג, כתבתי כבר בעבר (כאן). זהו אינו ספרה הראשון של סלימאני, אבל לאור הצלחתו וההתעניינות בכתיבתה גם ספרה הראשון, בגנו של עוג, פורסם עתה. עם פרסומו, מתעוררת התהייה בהתעניינותה של לילה סלימאני בדמויות הראשיות הנשיות כדמויות חריגות ומוקצנות. באופן אישי, אמתין גם לתרגום ספריה האחרים של הסופרת הצעירה (1981) ממוצא צרפתי-מרוקני, שספריה עוסקים בביקורת על היחס של הצרפתים למרוקו.
בגנו של עוג, לילה סלימאני, הוצאת מודן, 2018. תרגום: רמה איילון
צבע החלב / נל ליישון
כשקוראים את קורות חייה של נל ליישון, שבדש הספר ואת הספר היפהפה הזה, מבינים שיש דימיון באורח חייהן הן של ליישון והן של גיבורת הספר שלה, צבע החלב, מרי.
נל ליישון נולדה ב 1962 באנגליה ובגיל 11 משפחתה עברה לכפר נידח, שם, היא מספרת גדלה פרא. יחד עם זאת, היא הצליחה לכתוב תסריטים ולהפיק, מרביתם שרפה בעצמה. בהמשך קריאת רשימה זו, הקורא יגלה דמיון בין שתי הדמויות.
זהו ספרה השלישי של נל ליישון, והוא יצא לאור בשנת 2012 וזכה בפרסים רבים. בארץ הוא תורגם על ידי רותם עטר, ויצא לאור ביולי 2018.
מילה על התרגום: כדי לתרגם ספר שכתוב מנקודת מבט של נערה בת חמש עשרה, בת למשפחת איכרים שאינה יודעת קרוא וכתוב וכשהיא לומדת וכותבת היא כותבת באופן עילג – צריך כישרון מיוחד. צריך גם כישרון מיוחד לעמוד בקו זה לכל אורך הספר.
צבע החלב, נל ליישון, הוצאת תשע נשמות, 2018. תרגום: רותם עטר
אמנות בגרמניה הנאצית: צבעים נמלטים (ליסה בר) והאישה ששמעה צבעים (קלי ג'ונס)
כבר מזמן הפסקתי להאמין בצירופי מקרים. אני מאמינה שדברים לא קורים סתם. ובכל זאת, באורח מוזר הגיעו לידיי שני ספרים העוסקים באמנות בגרמניה הנאצית. הנושא המשותף: אותם אמנים, ציירים, ציורים שגרמניה הנאצית "העלימה" מהעולם: השמידה או איכסנה במחסנים סגורים. היו אלה בעיקר אמני האמנות האקספסיוניסטית, אמנות שכונתה בפיהם "אמנות מנוונת".
להמשיך לקרוא אמנות בגרמניה הנאצית: צבעים נמלטים (ליסה בר) והאישה ששמעה צבעים (קלי ג'ונס)
חוף מנהטן / ג'ניפר איגן
ספרה החדש של ג'ניפר איגן, חוף מנהטן, הוא רומן היסטורי המתרחש בשלהי מלחמת העולם השנייה, אחרי הפגזת פרל הרבור, וכנראה התכוננותם של האמריקאים לפעולת תגמול גדולה ביותר, וגם אחרי השפל הגדול שהשפיע על כל בית ברחבי ארצות הברית.
זהו סיפורה של מנהטן שהיא פאזל של גזעים שונים, דתות ומעמדות שונות, המתעשרים המהירים והחדשים, מה שנמצא בחוק ומה שנמצא מעבר לו, אבל יש לו ערך מוסף נוסף: מעמדן של הנשים והיחס אליהן בתקופה כזו.
וכבר כאן ועכשיו אני רוצה לשבח את התרגום הפואטי של יואב כ"ץ, שבין היתר, תרגם diver כאמודאי ולא צוללן. וכמובן את הוצאת תכלת, שאני לא יודעת איך זה קרה שהצליחו לעקוף את עם עובד, שם התפרסם ספרה הראשון של ג'ניפר איגן, והן שהצליחו לתרגם אותו מהר ומשובח.
חוף מנהטן, ג'ניפר איגן, הוצאת תכלת, 2018. תרגום: יואב כ"ץ
היTרבות – מגזין הרדיו: תכנית מספר 18
פתחתי את חודש אלול בתכנית מיוחדת, אחר כך דיברתי על חיבוטי הנפש ומקומו של השטן בחיינו, ועכשיו נותר לדבר על עוד דברים איזוטריים שמניעים אותנו – מיסטיקה
להאזנה: כאן
העוזבים / ליסה קו (The Leavers / Lisa Ko)
את הספר העוזבים קראתי בשפת המקור, אנגלית. תוך כדי קריאה גיליתי שהוצאת סנדיק ספרים מיהרה לתרגם אותו, וטוב שכך.
העוזבים / ליסה קו, הוצאת סנדיק ספרים, 2018. תרגום: אינגה מיכאלי
היTרבות – מגזין הרדיו: תכנית מספר 17
ימי אלול, שעליו דיברתי בתכנית הקודמת, מזכירים את ההתחבטויות בין טוב ורע ובין אלוהים לשטן. לכן, התכנית הפעם עוסקת בדמותו של השטן
להאזנה: כאן
שניים שמוכרים את נשמתם לשטן: השטן ודניאל וובסטר, הצל (או: המעשה המופלא בפטר שלמיאל)
מעשי השטן סקרנו את האדם והאנושות מאז ומתמיד. השטן מוזכר בפעם הראשונה בתנ"ך בספר במדבר, והוא מתואר שם כמכשול "ויתיצב מלאך ה' בדרך, לשטן לו"
השאלה הגדולה היא איך ממכשול הופך השטן לדמות ממשית שמסיתה מדרך הישר כפי שהוא מתואר באיוב, למשל?
הפער נוצר בתקופה של כתיבת הספרים. הוא אמנם בהתחלה היה מכשול, אך כתיבת ספר איוב, ששם הוא מוגדר לראשונה כדמות של ממש, היתה אחרי ההגעה של העם מגלות בבל בחזרה לירושלים. הם היו מושפעים מדת הזרתוסתרה, הדת הפרסית העתיקה, והם האמינו בדואליות שבין טוב ורע, והאמינו שעל כל צד שולט אל שונה
מאז, הספרות העולמית עסקה רבות בדמות השטן, האמן ומרגריטה של בולגקוב, האחים קרמזוב של דוסטייבסקי, הסרט לפגוש את ג'ו בלאק, ד"ר פאוסטוס של תומאס מאן, פאוסט של גתה ועוד..
ברשימה זו אתמקד בשני סיפורים קצרים. השטן ודניאל וובסטר של סטיב וינסנט בנה והצל או הסיפור המופלא בפטר שלמיאל של אדלברט פון שאמיסו
להמשיך לקרוא שניים שמוכרים את נשמתם לשטן: השטן ודניאל וובסטר, הצל (או: המעשה המופלא בפטר שלמיאל)