שיחות עם חברים, סאלי רוני, 2020

שיחות עם חברים / סאלי רוני

שיחות עם חברים הוא רומן הביכורים של הסופרת, המשוררת והמסאית האירית המבטיחה סאלי רוני, שיצא לאור בשנת 2017. בשנת 2018 יצא לאור ספרה אנשים נורמלים, (שעובד לסדרת טלויזיה). את הספר שיחות עם חברים השלימה עוד כשהייתה סטודנטית (במקרה נודע לי שגם הספר הזה מעובד לסדרת טלויזיה).

כמו שמו, שיחות עם חברים, עוסק בשיחות בעיקר בין שתי חברות, פרנסס ובובי. השיחות, הן שיחות שבחלקן מתקיימות בעידן הטכנולוגי החדשני והוירטואלי: סמס, מייל, פייסבוק.

שיחות עם חברים, סאלי רוני, מודן, 2020. תרגום: קטיה בנוביץ'

Conversations with Friends, Sally Rooney, 2017, Faber and Faber

דבלין, אירלנד. מיקום עלילת שיחות עם חברים
דבלין, אירלנד. מיקום עלילת שיחות עם חברים

פרנסס ובובי הן בנות עשרים ואחת, חברות נפש עוד מחטיבת הביניים, שבעברן הן היו זוג. אבל גם אחרי שנפרדו ממערכת היחסים שלהן בת השנתיים, הן ממשיכות להיות יחד. פרנסס אומרת שבובי היא לסבית ואילו היא, קומוניסטית, שהשיחות ביניהן עמוקות וארוכות ופרנסס העלתה אותן לכתב בצורת ספוקן וורד.

ספוקן וורד

ספוקן וורד, היא סוג של הופעה המבוססת על שירה מדוברת, כלומר שירה שכתובה במשלב לשוני נמוך יחסית ותוך הימנעות מצורות לשון קשות. בניגוד למחברי השירה האמנותית, כותבי השירה המדוברת לא מכוונים את מילותיהם לדפוס אלא להקראה בפני קהל, על פי רוב בשילוב שפת גוף או מוזיקה (ויקיפדיה).

כרטיס כניסה לעולם המבוגרים

הרומן, שיחות עם חברים, נפתח כשעיתונאית, צלמת וסופרת מוכרת בשם מליסה רוצה לעשות על השתיים כתבת פרופיל בעקבות המופע המצליח שלהן, ומזמינה את שתי הבנות לארוחת ערב. בובי ופרנסס מכירות את העבודה של מליסה, הן עקבו אחריה ברשתות החברתיות והתרשמו ממנה מאוד. מליסה נשואה לשחקן הידוע המוכר, ויפה התואר ניק, והערב ממשיך כשמליסה מזמינה את שתי הבנות לביתה ברובע העשירים בדבלין. שתי בנות צעירות נקלעות לעולמם של מבוגרים, עם בעיות של מבוגרים. בבית, בובי מחפשת את תשומת ליבה של מליסה ואילו פרנסס מחפשת את תשומת ליבו של ניק. פרנסס מסתכלת על הבית בעיניים של "גנב", היא מעריכה את הזוג כלכלית, ואומרת אחר כך לבובי ש"למליסה יש כסף".

לפרנסס יש כישורים אינטלקטואליים יוצאי דופן, היא זו שכותבת את השירים למופעים, היא גם קוראת להנאתה את דלז, ספיבק, ז'יז'ק מנתחת אותם לעצמה וזה מאפשר לה עומק חשיבה פנומנלי. כך שניתן למצוא ברומן שיחות עם חברים, דיונים בנושאים פוליטיים, רב תרבותיים ונושא הפליטים והמהגרים. ניק היה האדם הראשון מאז בובי שגרם לפרנסס להינות משיחה באופן חושני ולא רק שכלתני, והיא אומרת לו שהיתה רוצה להרוס את הקפיטליזם ושהגבריות נתפסת בעיניה כדכאנית (שם, עמ' 70). במקום אחר היא אומרת שבובי והיא סלדו מאז ומתמיד מהפולחן הגברי של המרדף אחרי עליונות גברית (שם, עמ' 78). אבל כל זה לא מפריע לפרנסס לפצוח ברומן עם ניק.

לפרנסס יש "בעיה": היא מתקשה להפתח רגשית. היא מכריזה על עצמה כ"קרה רגשית", שהצד השכלתני והרציונלי חזק ומפותח יותר, והיא צינית מאוד לגבי רגשות ואהבה. איכשהו היא נסחפת לרומן באופן הכי קיטשי שיכול להיות, ולא מצליחה לעשות סדר בצונאמי הרגשות שבאים עליה: קנאה, אהבה, תשוקה, והיא אומרת לניק: "אנחנו יכולים לישון ביחד אם אתה רוצה, אבל אתה צריך לדעת שאני עושה את זה רק באירוניה".

פרנסס מבינה שהיא נכנסת לחוג חברתי חדש, שהיא עוברת חינוך מחדש. היא מבינה את פער הגילים בינה לבין ניק, בינה לבין מליסה ומבינה שנוצר מין ריבוע כזה של פרנסס-בובי ניק-מליסה שמובחן לא רק בפער כלכלי אלא גם בפער חברתי. זוג צעיר מול זוג מבוגר. היא מבינה שנוצר מצב שניק ומליסה הם סוג של הורים שהביאו אותה לעולם וכנראה שנאו ואהבו אותה עוד יותר מהוריה המקוריים.

קפיטליזם

הרומן שיחות עם חברים, מעלה את ה"בעיה" הקפיטליסטית. לפרנסס יש בוז כלפי הקפיטליזם, ולכן היא מסתכלת ובוחנת את הבית של מליסה כשהיא נכנסת אליו, וחשה כמי שרוצה לגנוב משם משהו. היא כל כך סולדת מהקפיטליזם שהיא מחפשת נתונים ברשתות החברתיות ובויקיפדיה ומעלה את הנתון שאם התוצר הגולמי היה מחולק באופן שווה בין כל האנשים, אז כל אדם היה מקבל 16000 דולר לשנה. היא עצמה לא רואה שום משמעות פוליטית, או פיננסית, להרוויח יותר מזה. לבובי יש בוז דומה בנוגע לכסף, אבל היא יכולה להרשות את הגישה הזו לעצמה – היא מגיעה ממשפחה עשירה. בניגוד אליה, הוריה של פרנסס בני המעמד הבינוני ומטה. היא נתמכת כלכלית בהוריה, שלא תמיד מצליחים להעביר לה כסף בזמן.

כשהיא נקלעת למצוקה כלכלית קשה היא אפילו מתקשה לקבל תמיכה מניק. בסופו של דבר, היא מקבלת ממנו תמיכה. אבל זה לא העיקרון היחידי ש"נשבר" ברומן.

גבריות ופטריארכיה גברית

כאמור, פרנסס בזה לקפיטליזם, ונכנעת לו. היא גם בזה לפטריארכליזם הגברי, אבל בסוף נכנעת גם לו. היא בזה למרדף אחרי הגבר היפה והשרירי, אבל מוצאת את עצמה ברומן סוער עם ניק. היא מתייחסת באירוניה לאהבה ולרגשות וחוששת מפגיעה מצידו של ניק – שברגע שישתעמם ממנה הוא יזרוק אותה (כמו תפוח בלי קליפה, כך תכתוב באחד השירים שלה). אבל ניק שובר את כל הסטיגמות לגבי גבר יפה תואר, שרירי ומפורסם. ניק הוא רך, נוגע ללב, שברירי, מאושפז בגלל דיכאון, מליסה היא זו שמטפלת בו, הוא גבר מתחשב שמתעניין בה ודואג לה. הוא ההיפך ממה שפרנסס סולדת ממנו. ולכן היא ממשיכה לדבוק בו, בלי להחליט החלטה ממשית. או שבעצם כן. היא נוקטת עמדה בכך שהיא מאפשרת להנות מכל העולמות.

שיחות עם חברים

הרומן שיחות עם חברים דן במהות של שיחה בדור המיליניום, דור ה Y, מהות החברות, או מהות ההגדרה. האם שיחה באמצעות סמס או אימייל נחשבת שיחה? למה לא, בעצם? האם ההגדרה חשובה כל כך בדור המיליניום? מהי אהבה? מהי מיניות? מהו מגדר? האם חייבים לחיות רק על פי מגדר אחד, הגדרה אחת? האם אפשר וצריך לאהוב רק בנאדם אחד? האם זו בגידה? מהי דת? האם חייבת להיות הפרדה בין דת למדינה?

נושא הבגידה חוזר על עצמו גם בוריאציה אחרת, בחברות בין בובי לפרנסס. אני לא רוצה לעשות עוד ספויילרים, מספיק שאכתוב כאן שפרנסס אומרת שהרגיש לה טוב לטעות לפעמים, כי הסיפור שלה היה סיפור של שליטה.

לחיות את כל הגבולות

אם דור ה X יצר סדקים באמיתות ובערכים מוסריים, הרי שסאלי רוני, באמצעות פרנסס האינטילגנטית והאינטלקטואלית, ממלאה את הסדקים הללו באותן שאלות שנוצרו: הצורך בהגדרות, בתיחומים ובפערים הם אלו שיצרו את הסדקים – האם כלום אותן דיכוטומיות אינן יכולות לדור תחת קורת גג אחת?

הרומן שיחות עם חברים מתחיל במשפט בובי ואני. הוא גם נגמר כך, בואריציות אחרות. הוא מאפשר לדמויות לחיות את כל ההגדרות בכפיפה אחת, לחיות את כל הגבולות

Facebook Comments

מאת

Meirav

סוכנת תרבות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *