Irène Frain, Marie Curie prend un amant, Seuil, 2015

מארי קירי לוקחת מאהב / אירן פְרָן

מארי קירי מוכרת לעולם בזכות גילוי הרדיום והפולוניום ושני פרסי נובל. את הראשון קיבלה יחד עם בעלה פייר קירי. סיפור אהבתם וזוגיותם ידוע מאוד וכבר נכתב עליו הרבה.

מעטים יודעים, לעומת זאת, על התשוקה המטורפת שסחפה את מארי אל בין זרועותיו של פול לנז'בן, מדען גדול גם הוא, תלמיד וחבר קרוב של פייר, כשנתיים וחצי אחרי התאונה שבה קיפח זה את חייו. סיפור אהבה נוסף ושונה בחייה של מארי עם פול לנז'בן, גבר נשוי ואב לארבעה ילדים, סיפור שעורר שערוריה תקשורתית עזה בצרפת ומחוצה לה, עמד לגרום למעין פרשת דרייפוס שנייה וכמעט עלה למארי בחייה.

מארי קירי, בסביבות 1898 (מקור: ויקיפדיה)
מארי קירי, בסביבות 1898 (מקור: ויקיפדיה)

Irène Frain, Marie Curie prend un amant, Seuil, 2015

מאת: אורנה ליברמן

דעת הציבור התחלקה לשניים: תמיכה במארי קירי מצד אחד, הכפשתה מצד שני. המחנה הנאור, זה שהגן עשרים שנה קודם על אלפרד דרייפוס, לעומת מחנה הימין הקיצוני, אלה שלא הסכינו עם טיהור שמו של הקפיטן, שונאי הזרים, שונאי הנשים, שהתקוממו נגד "הבוגדת הזרה שגזלה בכישופים מאם צרפתיה מהוגנת את בעלה, אבי ילדיה".

ב-8 בדצמבר 1911, יומיים לפני שעמדה מארי קירי לקבל את הנובל השני שלה, היה עליה להתייצב לשימוע בבית המשפט. ז'אן, אשתו של פול לנז'בן, הגישה תביעה נגד בעלה ונגד מארי. ניאוף היה עבירה פלילית בצרפת של אותם ימים. מארי הייתה צפויה לקנס ואף לעונש מאסר. לחצים כבדים הופעלו על המדענית הגאונית כדי להניא אותה מלהגיע לשטוקהולם לקבל את הפרס. מגבוה נרמז לה בתקיפות שמוטב יהיה אם תעזוב את גבולות צרפת ותמשיך את מחקריה בארץ מולדתה, פולין. מארי החזיקה מעמד, נתמכת על ידי חבורת ידידי נפש, ברובם מדענים חתני נובל לעתיד. אחרי כשבוע דעכה השערוריה.

על הספר

הסופרת וההיסטוריונית הצרפתיה אירן פְרָן פרסמה מחקר מקיף ומדוקדק על תקופה עלומה זו בחייה של מארי קירי, תחת הכותר "מארי קירי לוקחת מאהב" (נכון להיום, לא תורגם לעברית או לשפות אחרות). קראתי את ספרה עב הכרס בנשימה עצורה, שכחתי מהסביבה, מהתקופה, ממגבלות המקום, הגוף והזמן והפכתי לחלק מחבורת אביריה של המדענית הגאונית. ומסתבר גם אישה רומנטית, סוערת לעתים, בשר ודם.

ספרה של אירן פְרָן מהווה שילוב של עבודה רצינית וכשרון כתיבה אדיר. האם זאת ביוגרפיה, האם זה רומן? לא זו ולא זה. זהו "שחזור ספרותי של אפיזודה בחייה של מארי קירי", כדבריה של אירן פְרָן. השחזור נשען על מסמכים, מכתבים, יומנים, מאמרים, תמונות, ספרים. החוקרת הקדישה מאמץ ניכר לפענוח פנקסי ההוצאות שמארי קירי ניהלה והוציאה מהם מסקנות מאלפות.

אירן פְרָן לא נמנעת פה ושם מלהעלות השערות אך כל פעם שהיא משלימה פערים על דעת עצמה, בלי הוכחות של ממש, היא פונה אל הקורא, מציינת, מבהירה ומזהירה. הספר נכתב מתוך כבוד, הערצה ואהבה אל מארי קירי.

בהרצאה, זמינה ברשת, שנתנה הסופרת על מחקרה, היא מספרת על פרטים והשערות שלא כללה בספר. האזנתי לה בעניין רב וניסיתי להבין מדוע דבר זה לא הכניסה לספר בעוד שדברים אחרים כן החליטה לשבץ בו. כל מה שאמרה בהרצאה נשמע לי חשוב ומרתק. למי (מבין דוברי הצרפתית) שרוצים להבין לעומק את פרשת מארי קירי-פול לנז'בן על רקע ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה, כדאי גם לקרוא את הספר וגם להאזין להרצאה. שניהם משלימים זה את זה כדי ליצור תמונה שלמה.

מיזם המחקר התחיל כשאירן פְרָן נתקלה בכתב נאצה נגד מארי קירי בחנות לספרים משומשים שהיא נוהגת לפקוד. סקרנותה התעוררה. ב-23 בנובמבר 1911 פרסם בדפיו גוסטב טרי ,Gustave Téry עיתונאי לאומני ואנטישמי, מייסד כתב העת "לֵבְר" ,L’Œuvre מאמר גידופים ברמה נמוכה, בצירוף מכתביה הפרטיים של מארי אל פול. בכתבת השנאה והזעם תיאר גוסטב טרי את פול לנז'בן כג'גולו בעוד שאת מארי קירי תיאר כקוגר. "הזרה שבאה מפולין כדי לחזות בגילוי הרדיום, גנבת מושחתת, חסידה נלהבת של ניטשה ואיבסן, פורקת כל עול, משולחת יצרים. וכי לא עשקה את פייר קירי?". כאן פנה גוסטב טרי ישירות אל מארי: "לא תצליחי לכסות בחצאיתך על פול לנז'בן, אמנם פרופסור בקולז' דה פראנס אך גס רוח ומוג לב".

סיפור אהבה

אירן פְרָן הבינה עד מהרה שסיפור האהבה בין מארי, אלמנה פנויה לבין פול, גבר מוכה, אומלל בנישואיו שעמד להתגרש, נוצל למטרות אישיות ופוליטיות על ידי אויביה של המדענית כדי לנסות להפוך אותה לקרבן מנודה ולהרוס את חייה. סיפור אהבה, שהיה צריך להישאר ברשות הפרט, נחשף לעיני כול משום שנאת נשים ושנאת זרים. וגם אנטישמיות נכנסה לתמונה. מארי קירי נולדה קתולית ומעולם לא המירה דתה אך אויביה הפיצו את השמועה לפיה הייתה יהודיה מומרת. מארי נאלצה בעל כורחה להכחיש את הדברים.

הספר נקרא כמותחן: התפתחות הידידות בין מארי לפול לאהבה (1908), דירת המסתור ששכרו הנאהבים ברובע ה-13 בפריז (1910), דירה שנפרצה על ידי אנשי שלומה של ז'אן, אשתו של פול, התקיפה הפיזית שתקפה ז'אן את מארי (1910), סקילת הווילה של מארי על ידי פורעים (1911), הקנוניה הפוליטית שנרקמה על ידי גיסה של ז'אן, עיתונאי ימני קיצוני, דו קרב בחמש מערכות בין מגיני מארי ליריביה, הזכיה בפרס הנובל בלב השערוריה, מחלתה של מארי, הניתוח וההחלמה.

הרגשתי מוזמנת לפגישות המדענים בווילה של פייר ומארי בבולבאר קלרמן, אכלתי איתם נקניקים טבולים בתה, שמעתי את שיחותיהם. אלה היו השנים המאושרות של מארי. הבנתי את כוחה של העיתונות הנמוכה ושוחרת הרע זמן רב עוד לפני הרשתות החברתיות, את מורכבות אישיותה של מארי קירי, את גדולתה, אנושיותה וטוב לבה, את הסבל התהומי שסבלה, על גבול הטירוף והמוות, את ההתמוטטות ואת התחיה.

ספרה של אירן פְרָן השאיר עליי רושם חזק, גם בזמן הקריאה וגם אחריה. איזה מחקר עמוק, חכם, מרתק, מהפך דפים, כתוב בשפה עשירה, בסגנון מוקפד ומהוקצע. המשפטים מתארכים לעתים אך לעולם לא מייגעים. הסופרת נכנסת לעורן של הדמויות, מעלה באוב תקופה שלמה. הספר מתמקד בפרשת לנז'בן אך הולך אחורה ומאיר תקופות אחרות בחייה של מארי קירי, ילדותה ונערותה בפולין, נישואיה עם פייר, הזמן שבילתה בברטאן, חבל ארץ אותנטי שבו בנתה גם בית קיט. מבטה של אירן פְרָן על מארי קירי ותקופתה מוסיף, מחדש ומעשיר, טווה חוטים וקורים בין אז לעכשיו.

הערות:

בסקירה זו התמקדתי בביקורת ספרותית. מי שמעוניינים להרחיב את הידע על השתלשלות פרשת קירי-לנז'בן, מוזמנים לקרוא את הכתבה הבאה:

ד"ר אורנה ליברמן, מארי קירי ופול לנז'בן – אהבה חשאית אסורה

קישור להרצאתה (בצרפתית) של אירן פְרָן על אחורי הקלעים של ספרה: כאן

Facebook Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *