בספרו החדש של ג'ון גרין, צבים כל הדרך למטה, נתקלתי בחנות ספרים. הכריכה ריתקה אותי. אבל כשראיתי שהוא מקוטלג ספרות נוער, משום מה בחרתי שלא לרכוש אותו. לאחר שבועיים קיבלתי אותו מתנה וכשקראתי הבנתי שזה ספר שמיועד לכל בני המשפחה. צבים כל הדרך למטה מספר את סיפורה של אייזה, נערה בת שש עשרה והתמודדותה עם מחלת ה OCD.
צבים כל הדרך למטה, ג'ון גרין, הוצאת הכורסא, 2018, 270 עמודים, תירגום: ניצן לפידות
Turtles All the Way Down , John Green, Dutton, 2017
כותרת הספר
אז בואו נתחיל מהכותרת וכיצד היא קשורה לספר: צבים כל הדרך למטה, היא מעין סברה או אנקדוטה הנובעת מתוך ההנחה כי העולם הוא שטוח, הוא עומד על צב, שעומד על צב גדול יותר, שעומד על צב גדול יותר וכן הלאה. כך שהשאלה על מה עומד הצב האחרון נענית שיש צבים כל הדרך למטה.
ג'ון גרין שואל את הסברה הזו ומשתמש בה כמטאפורה לנפשו של האדם. יותר נכון, לנפשם של בני הנוער, כיוון שברוב ספריו זהו עיסוקו העיקרי של ג'ון גרין – בני נוער והמורכבות הנפשית שלהם, היכולת שלהם להתמודד עם הפרעות ומחלות.
על הספר
הפעם, בצבים כל הדרך למטה, ג'ון גרין מספר לנו את סיפורה של אייזה (אביה קרא לכך כיוון ששמה מסמל את ההתחלה A ואת הסוף Z וכך היא תהיה אינסופית), נערה בת שש עשרה שסובלת מ OCD. המחלה שלה מתבטאת בכך שהיא סובלת ממחשבות פולשות. לא פולשניות, היא מדגישה, אלא פולשות. הן תוקפות אותה בלי שתרצה ובלי הכוונה. המחשבות שלה מכאיבות לה וגורמות לה לפצוע את עצמה – היא מחטטת כל הזמן בפצע שיש לה באצבע, מחטאת אותו, מדביקה עליו פלסטר ואז שוב חוזר חלילה. היא כל הזמן חוששת שהפצע יזדהם ..
אייזה וחברתה, דייזי, נתקלות במודעה שיש פרס של מאה אלף דולר על איתור הימצאותו של אביו של חברה הטוב מילדותה, דיוויס. דייזי משכנעת את אייזה לחפש את האב כדי שיוכלו להתעשר וללמוד בקולג'. דיוויס מקווה שאייזה לא מגיעה אליו בגלל הפרס אז הוא מעניק לה את מאה אלף הדולרים ומקווה שתפסיק לחפש את האב. אבל זהו לא רק סיפור בלשי.
בינתיים אייזה ודיוויס מגלים שהם אוהבים אחד את השני וסיפור אהבתם הוא עדין, רגיש, מתחשב ופואטי. דיוויס רגיש להפרעה של אייזה ומוכן לאהוב אותה כמות שהיא, הוא מוכן גם לעמוד בקצב שלה ומתי שנוח לה, אייזה לא מאמינה שמישהו יכול להתמודד עם זה ובכלל היא לא מאמינה שהיא ראויה לזה. אבל דיוויס, בדרכו המעודנת מצליח לשבור את הקרח ולהתקרב אליה אט אט.
חברות
אבל הקשר בין אייזה לדיוויס הוא לא הקשר היחידי שמככב כאן. יש כאן סיפור מורכב של חברות בין שתי נערות בנות העשרה – אייזה ודייזי. לטעמי זו מערכת היחסים העיקרית בספר, אם כבר הז'אנר שלו ספרות ילדים ונוער. דייזי שמכורה לסדרה מסע בין כוכבים, בין שהיא סדרת טלויזיה, קולנוע או ספרים והיא כותבת בלוג של פאן פיקשן על שתי דמוית מהסדרה ובודקת את הקשר האפשרי או לא ביניהן. תוך כך היא מוסיפה דמות שמבוססת על דמותה של אייזה. אבל אייזה לא מודעת לזה, עד שדיוויס מציין זאת בפניה ואומר לה שכדאי לה לקרוא את זה. אייזה משתכנעת ולומדת דרך הבלוג מה דייזי חושבת עליה.
נראה כי לספר יש מספר צירים מרכזיים: הסיפור הבלשי, מערכת היחסים הרומנטית בין אייזה לדיוויס ומערכת היחסים בין שתי הבנות אייזה ודייזי. לדעתי, עיקר הסיפור הוא עולמה הפנימי של דייזי ומורכבותה הנפשית שבנויה צבים צבים כל הדרך למטה. ג'ון גרין משתמש בהרבה מטאפורות ובעיקר בשירים של משוררים ידועים מאוד כדי להעביר את המסרים שהוא רוצה להעביר, מה שמעצים את חווית הקריאה.
