ליסבון ופורטו – מוזיאונים, כנסיות ובית כנסת אחד

מכיוון שהפוסט ליסבון ופורטו Like a Rainbow ארוך, חילקתי אותו למספר חלקים והפרדתי בין האתרים "הרגילים" לאתרים שקשורים למוזיאונים, כנסיות ובית כנסת אחד – כיוון שהם רבים. ראוי להקדיש להם תשומת לב מיוחדת (יש עוד חלקים לטיול הצבעוני שלי: סאראמגו ופסואה בליסבון, ומוזיאונים, כנסיות ובית כנסת אחד בליסבון ופורטו).

• רוב המוזיאונים והכנסיות סגורים בימי שני

• ברוב הכנסיות בליסבון יש תצפיות מרהיבות

פורטו

בעליות והירידות התלולות במרכז ההיסטורי של פורטו נגלית לפניי קתדרלת פורטו (Sé do Porto). בנייתה של הקתדרלה המרשימה הזו החלה במאה ה 13 והסתיימה במאה ה 16, כך שסגנון הבנייה שלה משולב: בארוקי ורומנסקי. הקתדרלה מוקפת בשני מגדלים מרובעים כשמעליהם כיפה, יש לה מרפסת בארוקית וחלון ורדים רומנסקי יפהפה מתחת לקשת מעוקלת. כדאי להיכנס פנימה כיוון שגם כאן ניתן למצוא אריחי אזולז'ו.

לא רחוק משם נמצאת כנסיית קלריגוש (Igreja dos Clérigos), עם מגדל שעון מפואר שנראה מכל מקום. טיפוס של 225 מדרגות עתיקות וצרות יוביל לנוף פנורמי של העיר (כרטיסים באתר הכנסייה).

ומן הצד השני נמצאת כנסיית כרמו (Igreja do Carmo) של פורטו (כי יש אחת בשם דומה גם בליסבון). היא יפהפייה מבחוץ ומחופה אריחי אזולז'ו. היא נבנתה במאה ה 18 בסגנון מעורב של בארוק ורוקוקו, וניתן גם לסייר בפנים (אתר הכנסייה).

ליד רחוב הקניות Rua de Santa Catarina נמצאת קפלת הנשמות על שמה נקרא הרחוב, Capela das Almas de Santa Catarina, עם אריחי אזולז'ו כחול-לבן יפהפיים.

בפורטו יש כמה וכמה מוזיאונים. ביקרתי באחד מהם, אולי החשוב מביניהם: המוזיאון הלאומי סוארס דוס רייס (Museu Nacional Soares dos Reis). המוזיאון נוסד ב 1833 והוא המוזיאון הפורטוגזי הראשון המציג אוסף של אמנות פורטוגזית כולל אוסף של הפסל הפורטוגלי אנטוניו סוארס דוס רייס, על שמו המוזיאון.

הוא החל את דרכו כמנזר סנטו אנטוניו ואחר כך העתיק למקומו הנוכחי. כאמור, הוא מציג בעיקר אמנות פורטוגזית (אתר המוזיאון).

ליסבון

בהמשך לפוסט המקורי על ליסבון ופורטו, מזכירה שבמסגרת Lisbon Card שכולל את התחבורה הציבורית, ניתן גם להיכנס לחלק מהמוזיאונים חינם או בהנחה

מוזיאונים

מוזיאון בורדלו Museu Bordalo Pinheiro

את המוזיאון הזה גיליתי במקרה, בדרכי בכלל לספריה הלאומית. ראיתי שלט בדרך והחלטתי להיכנס מבלי לדעת דבר על האמן. הופתעתי שנהניתי מאוד – הסתובבתי מחוייכת בין האיורים ההומוריסטיים ועבודות הקרמיקה המפוארות והצבעוניות. אחר כך גיגלתי קצת וקראתי מי היה האיש.

רפאל בורדלו פיניירו (1849-1905) היה מעצב, צייר מים, מאייר, מעצב, קרמיקאי, קריקטוריסט ומחברו של הדמות הסאטירית Zé Povinho שהפכה למבקרת החברתית הפורטוגלית, ושאומצה כהאנשה לעם הפורטוגלי.

המוזיאון ממוקם ברובע קמפו גראנדה (Campo Grande) המרוחק מהעיר ומוקדש לחייו ויצירתו של האמן (אתר המוזיאון)

 

מוזיאון גלובנקיאן Calouste Gulbenkian Museum

המוזיאון מכיל את אחד מאוספי האמנות הפרטיים החשובים בעולם. הוא כולל יצירות ממצרים העתיקה ועד תחילת המאה ה-20, המשתרעות על אמנויות העולם האסלאמי, סין ויפן, כמו גם את האמנויות הדקורטיביות הצרפתיות, התכשיטים של רנה לאליק וכמה מהציירים החשובים ביותר בכל הזמנים יצירות כגון רמברנדט, מונה, רובנס, מאנה, רנואר, דגה וטרנר.

המוזיאון יחסית חדש (מ 1957. חדש יחסית למוזיאונים באירופה שממוקמים בארמונות-לשעבר), ומסביבו יש פארק ירוק רחב ידיים ויפהפה (אתר המוזיאון).

• לא בוצעה שום מניפולציה של הצבע

אי אפשר להישאר אדישים לעבודות של בנקסי, אפילו לאלו שכתוב עליהם בלם. בלם, היא שכונה בליסבון והיא כמובן קיצור של בית לחם. אבל בית לחם בישראל, אינה בלם…

המוזיאון הלאומי לאריחים (Museu Nacional do Azulejo)

המוזיאון נמצא בשכונת Graça, קצת רחוק מהעיר אבל שווה ביקור. השכונה עצמה יפהפייה וכדאי לערוך בה סיור גרפיטי.

האזולז'ו הם עבודת האריחים המסורתית של פורטוגל, והם שריד של התיישבות מורית (אפריקה) בחצי האי האיברי בין המאות ה 8 וה 12. במאה ה 15 הם הגיעו גם לפורטוגל כחלק מעידן התגליות, כך שהם התמקמו גם מבחינת הסגנון הלוקלי.

המוזיאון, שבעבר היה מנזר מדה דה דאוס שניזוק ברעידת האדמה של 1755, הוא אוסף הקרמיקה הגדול בעולם. המוזיאון הוסב ב 1965 למוזיאון האריחים. אי אפשר להתעלם מהאריחים שמעטרים כמעט כל בית ושהפכו לאבן יסוד בתרבות הפורטוגזית, ומי שרוצה להתרשם מהדוגמאות, הטכניקות וההיסטוריה מתקופות ומקומות שונים כדאי לבקר במוזיאון (אתר המוזיאון).

ברובע בלם שני מוזיאונים חשובים: Museum of Contemporary Art – MAC/CCB ו Museum of Art, Architecture and Technology | MAAT. לא היה לי זמן לשניהם, אז בחרתי באחד מהם ב MAAT. לא יודעת למה בחרתי דווקא בו, בדיעבד, לא בטוחה בהמלצה שלי. המוזיאון, כשמו, משלב אמנות, ארכיטקטורה, וטכנולוגיה.

המוזיאון הוא יחסית חדש, הוא נפתח לעולם ב 2016. הוא שוכן על גדות נהר הטז'ו ונאמר עליו שהוא "אחד המוזיאונים החדשים הליריים ביותר באירופה". הוא קושר בין אמנות – כשהכוונה להציג תערוכות מקומיות ובינלאומיות, אדריכלות – המבנה שלו הוא הבניין החדש של תחנת הכוח ומבחוץ הוא נראה מיוחד, המשלב בין ישן לחדש, וטכנולוגיה – התפתחות הטכנולוגיה בבניין המשופץ של תחנת הכוח (אתר המוזיאון).

המוזיאון הלאומי לאמנות עתיקה Museu Nacional de Arte Antiga (MNAA)

המוזיאון נמצא לא רחוק מרובע שיאדו, והוא מכיל למעלה מ 40000 פריטים של ציור, פיסול, כלי זהב, רהיטים, טקסטיל, קרמיקה, הדפסים. הוא נוסד בשנת 1884 והוא למעשה שוכן בארמון Palacio Alvor-Pombal, בית מגוריו של המרקיז מפומבאל. אוסף המוזיאון משתרע על פני יותר מאלף שנה של אמנות מאירופה, אסיה, אפריקה ואמריקה וכולל יצירות אמנות בולטות של הירונימוס בוש, רפאל, הנס הולביין האב, פרנסיסקו דה זורבאראן, אלברכט דירר, דומינגוס סקווירה, טייפולו ורבים אחרים (אתר המוזיאון).

בחוץ יש גן מקסים עם תצפית.

אגב, פרננדו פסואה ממליץ עליו במדריך לתייר שלו.

המוזיאון הלאומי לאמנות עכשווית Museu Nacional de Arte Contemporânea do Chiado: MNAC

המוזיאון נוצר ב 1911 על מבנה מנזר ישן של סאו פרנציסקו (בניין מימי הביניים) ונחנך מחדש ב 1994 (על ידי האדריכל הצרפתי ז'אן מישל וילמוטה). הוא מציג פרטי אמנות (ציור ופיסול) בתקופות שבין 1850 ל 1950 של אמנים לאומיים ובינלאומיים.

בין האמנים המיוצגים ניתן למנות את אנטוניו סילבה פורטו, אנטוניו קרניירו, אנטוניו סוארס דוס רייס, מיגל אנג'לו לופי, קולומבאנו בורדאלו פינהיירו, אמדאו דה סוזה קרדוסו, אבל מנטה, דורדיו גומס, אדריאנו סוזה לופס, חוסה דה אלמדה נגרירוס, נאדיר אפונסו, מריו אלורי, פרנסיסקו אוגוסטו מטראס, מוניקה דה מירנדה, אוגוסט רודן, ועוד רבים אחרים.

התיאטרון הרומאי בליסבון Museo de Lisboa Teatro romano

המוזיאון ממוקם ברובע ההיסטורי של ליסבון, אלפמה. הוא חושף שרידים ארכיאולוגיים של תיאטרון העיר העתיק מהמאה הראשונה לספירה (אתר המוזיאון).

מוזיאון הטבע Museu Nacional de História Natural e da Ciência

ליד המוזיאון יש גן בוטני מדהים על כל גווני הירוק שלו. קחו את הזמן בגן, טיילו, נוחו על הספסלים, צבעי הסתיו יסדרו כבר את התפאורה.

• גם כאן לא בוצעה שום מניפולציה של צבע

בית אמליה רודריגז Fundação Amália Rodrigues

אמליה רודריגז, 1920- 1999, הייתה זמרת ושחקנית פורטוגלית. היא נחשבת למלכת הפאדו ואחת מגדולי האמנים הפורטוגליים וסמל תרבות. הבית שבו גרה הפך ב 1999 לקרן ולמוסד תרבותי וחברתי שנועד לשימור, לימוד והפצה של חייה ויצירתה. הוא ממוקם ברחוב São Bento מס' 193 (אתר הקרן והבית).

ב 2008 הוא שופץ שוב והפך למוזיאון המסקר את ההיסטוריה של הפאדו (כולל כלים, תווים, סרטונים, מוסיקה, ביוגרפיות וציורים). עבורי זו הייתה חוויה מרתקת וחגיגית, סיום נהדר לטיול צבעוני (אתר המוזיאון). בפוסט המרכזי על ליסבון ופורטו כתבתי עוד כמה מילים על המוסיקה וכמה לינקים לשמיעה.

מוזיאון העיצוב באלפמה

מוזיאונים נוספים בליסבון

האושינריום – האקווריום של ליסבון (Oceanário de Lisboa) (האקווריום הגדול ביותר באירופה)

מוזיאון אוסף ברארדו (Museu Coleção Berardo)

מוזיאון לעיצוב ואופנה (MUDE) – אזור באישה (Baixa)

מוזיאון המריונטות (Museu da Marioneta)

מוזיאון B-MAD (מוזיאון ארט נובו וארט דקו)

מוזיאון המזרח (Museu do Oriente)

מוזיאון הכרכרות (Museu dos Coches)

המוזיאון ימי (Museu de Marinha)

בית כנסת שערי תקווה

היהודים היוו קהילה גדולה בליסבון מאז ימי הביניים. בזמן גירוש ספרד ב 1492, פורטוגל פתחה שעריה בפני המגורשים. בשנת 1497 הקהילה שפרחה ספגה מכה, כשהיהודים נתבקשו לנצרות. בתי הכנסת הוחרמו והפכו למסדר דתי נוצרי. היהודים שהתנצרו נקראו הנוצרים החדשים ובכל זאת המשיכו לרדוף אותם.

בהמשך גם האינקוויזיציה הפורטוגזית רדפה אותם, ועד המאה ה 19 לא היו יהודים "גלויים" בפורטוגל. כשהאינקוויזיציה בוטלה במאה ה 19 היהודים חזרו לנדוד לליסבון.

הקמתו של בית הכנסת התרחשה בתחילת המאה העשרים, והוא הפך להיות בית הכנסת הראשון שהוקם בפורטוגל מאז המאה ה 15. הוא בנוי בסגנון נאו-ביזנטי ונאו מורי. הוא מלבני ומכוון מערבה – לכיוון ירושלים.

בית הכנסת ממוקם בתוך העיר וכמעט אפשר לדלג עליו, כיוון שהוא מוסתר. החזית המרכזית של בית הכנסת פונה בכלל לרחוב האחורי, כיוון שחוק פורטוגלי אסר על מקדשים דתיים שאינם קתולים לפנות לרחוב.

כנסיות ומנזרים

מנזר כרמו  Convento da Ordem do Carmo (מנזר גבירתנו מהר הכרמל) ברובע שיאדו בליסבון, הוא מנזר מימי הביניים שנהרס ברעידת האדמה בשנת 1755. מה שנותר ממנו הוא גולת הכותרת של הביקור במקום: מבנה חסר גג. הייחודיות של המנזר הוא גם ההיסטוריה שלו אגם העובדה שהוא הפך למוזיאון ארכיאולוגי מרשים מאוד. אל אתר המנזר.

המנזר נוסד ב 1389 על ידי המפקד הצבאי של המלך דאז והפך למנזר כרמליתי. כאמור, בשנת 1755 רעידת האדמה הרסה את המנזר ואף גרמה לשריפה. הספריה, שכללה כ 5000 כרכים נהרסה לחלוטין.

הוא בנוי בסגנון גותי וכיום משמשת הכנסייה כמוזיאון ארכיאולוגי. כל אחד מחמשת האולמות מוקדש לתקופה אחרת בהיסטוריה: אולם המציג שרידים קאמאיים לקיומה של חברה אנושית בפורטוגל, אולם המוקדש לתקופה הרומית, אולם המוקדש לתקופת ימי הביניים ועידן התגליות, שרידים לקיומה של קהילה יהודית בפורטוגל ומצבות של אנשי הקהילה.

במוזיאון המספר את סיפורה של ליסבון מוקרן סרט המתאר את רעידת האדמה הגדולה של 1755, המנזר "מככב" בו.

הפנתאון Panteão Nacional, או Igreja de Santa Engrácia – אנדרטה מהמאה ה 17. במקור הייתה כנסייה והיא הוסבר לפתנאון הלאומי שבו קבורים אישים פורטוגזיים חשובים. נמצא בשכונת אלפמה היפהפייה (אתר הפנתיאון).

בחלק מהכנסיות והמנזרים יש תצפית מדהימה על רחבי העיר ליסבון ועל השכונות היפות שלה. אחד מהם הוא הכנסייה והמנזר סאו ויסנטה דה פורה (Church and Monastery of São Vicente de Fora, מנזר סנט וינסנט שמחוץ לחומות). המנזר מכיל גם את הפנתיאון המלכותי של מלכי בראגנזה של פורטוגל. המנזר נבנה במאה ה 12 מחוץ לחומות העיר והוקדש לסנט וינסנט מסרגוסה, הפטרון של ליסבון. הכנסייה בנויה בצורת צלב ודי מדהים להביט בכיפת התקרה בדיוק מעל המקום שבו הקווים נפגשים.

בתוך הכנסייה ניתן למצוא אזולז'ו מהמאה ה 18, שמצויירים בהם אירועים היסטוריים ומלכותיים. גולת הכותרת של הכנסייה היא סדרה של אריחים המאיירים סצנות מן המשלים המפורסמים של מישל לה פונטן

יש בכנסייה פנתאון, מקום קבורתם של בני שושלת ברגנסה. עוד גולת כותרת של הכנסייה – התצפית המרהיבה.

מנזר ז'רונימוש Mosteiro dos Jerónimos שנמצא מול אנדרטת התגליות בשכונת בלם, הוא מנזר הבנוי בסגנון גותי. הוא הוקם בתחילת המאה ה 15 די קרוב לזמן שבו ואשקו דה גאמה יצא למסע הראשון שלו בעולם. הוא הפך להיות נקרופילוס, שבו קבורים שרידיו של דה גאמה, של המשורר לואיש דה קמואש וגם של.. פרננדו פסואה.

בשנת 1983 המנזר סווג כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו יחד עם מגדל בלם (אתר המנזר).

ממש רציתי להיכנס. גם הגנים היפהפיים מושכים את העין. אבל התור הארוך, שהשומר בכניסה אמר שכל יום זה כך וכל יום זה בערך שעתיים המתנה (גם אם רוכשים כרטיסים מראש) – ייאש אותי.

כנסיית הזיכרון Igreja da Memória נמצאת לא רחוק מבלם, באג'ודה. הוא מכיל את המאוזוליאום של סבסטיאו חוסה דה קרוואלו ומלו, המרקיז הראשון של פומבל. הוא מסווג כאנדרטה לאומית.

בזיליקת אשטרלה Basílica da Estrela

הבזיליקה היא מנזר כרמליטי מהמאה ה 18, שנמצא ברובע אשטרלה. הוא נבנה בהוראתה של המלכה מריה מיד לאחר נישואיה לדודה משושלת ברגנזה. היא בנויה בסגנון בארוק וניאו קלאסי. יש לה כיפה ענקית, מגדלי פעמונים וכמה פסלים. היא ממוקמת על גבעה ויש ממנה תצפית.

בכנסייה הזו התחיל הכחול והלבן של האריחים המסורתיים

Church of Saint Roch, איגרה דה סאו רוקה היא כנסייה קתולית ישועית הקדומה ביותר בעולם הפורטוגזי, ואחת הכנסיות הישועיות הראשונות בעולם. בין הבניינים הבודדים בליסבון ששרדו את רעידת האדמה של 1755 ללא פגע כמעט.

כאן נמצא האריח העתיק ביותר מהמאה ה 16‎.