לואיז ארדריץ', ילידת 1954, מינסוטה, אימה חצי אינדיאנית. סופרת ומשוררת, זהו ספרה השישה עשר שפורסם לראשונה ב-2017. רבים מספריה זכו לפרסים, וברבים מהם היא כותבת על התרבות הילידית. על ספרה הבית העגול (השני מתוך טרילוגיה שלצערי לא תורגמה במלואה), כתבתי כאן.
Louise Erdrich, Future Home of the Living God, Harper Collins, 2017
רומן מכתבים
Future Home of the Living God כתוב כרומן מכתבים, לתינוק שטרם נולד. התינוק אמור להיוולד בתאריך סימבולי 25 בדצמבר. הרומן מתחיל ב 7.8, השנה לא ידועה (כאמור, בעתיד הקרוב).
Cedar Hawk Songmaker, זה שמה ה"לבן", בת עשרים ושש, אומצה על ידי הורים לבנים ממיניאפוליס, Sera ו Glenn. לא מזמן היא גילתה ששמה הוא Mary Potts והיא בת להורים ילידים אמריקאיים משבט ה Ojibwa. היא בחודש הרביעי להריונה. הוריה המאמצרים הם מאנגליה והם forgiving people, בודהיסטים, צמחוניים, נשואים באושר וליברליים. הם אנשים יקרים, אבל סידר (=ארז) לא הבינה מעולם איך אומצה, מכיוון שזה כמעט בלתי אפשרי שילד ילידי אומץ על ידי משפחה לא ילידית. אבל תמיד הרגישה מיוחדת, royalty.
לפני כשנה Sera נותנת לה מכתב שקיבלה מאימה המאמצת. אז היא מגלה שהיא נולדה למשפחה רגילה, שאין לה כוחות מיוחדים, או קשרים עם רוחות או חיות קדושות. הם אפילו לא היו עניים. היא לא הרגישה רגש מיוחד, אבל לתינוק שטרם נולד מגיע לדעת את השורשים שלו. לכן, היא מחליטה לחפש את אימה.
חייה של סידר היו שמחים למדי, עד שתי הבשורות מפתיעות מגיעות אליה: ההיריון ושאמריקה בדרך במהירות להפוך לדיסטופיה של סיוט וגיהנום, כאשר האבולוציה הביולוגית מתחילה להפוך את עצמה ותנועה טוטליטרית דתית משתלטת על הממשלה.
Future Home of the Living God
כשהיא מודיעה לאימה המאמצת Sera שהיא החליטה לחפש את שורשיה, וSera מזהירה אותה מפני מחלה שמתפשטת ומבקשת ממנה לחטא את ידיה כל הזמן. רמזים לדיסטופיה מתחילים להתגלות. במסעה אל השמורה שבה גרות אימה ואחותה, הכל נראה לה מאוזן ולא נראה כי העתיד לא ברור, ושום דבר לא נראה חריג באופן מיוחד. ומכאן מגיע כותרת הספר Future Home of the Living God
In one enormous, empty field a sign is planted that reads Future Home of the Living God (p. 16
סידר שמחה לראות שרשתות המזון המהיר עדיין קיימות.
היא פוגשת את אימה, שנקראת Sweetie, אחותה למחצה שנקראת ליטל מארי, את אדי, בן זוגה, בחור מוזר שיש לו כתב יד בן 3000 עמודים, ואת הסבתא העתיקה והחכמה, מארי
לאחר שהיא פוגשת את משפחתה הביולוגית סידר חוזרת הביתה אל אביו של התינוק שטרם נולד, פיל. זהו זמן לא טוב ללדת תינוקות. תינוקות החלו להיוולד עם מאפיינים חריגים, וחוליות ממשלתיות מחתרתיות כולאות נשים בהיריון, כדי להבין את השינויים האימתניים. פיל, מזהיר אותה ש
They're offering rewards now for anyone who turns in a pregnant neighbor, acquaintance, family member, whatever.
בהתבוננות באולטרסאונד של סידר, ה- OB-GYN שלה הרופא מציין שכל חלקי העובר מושלמים. הוא רומז לסידר שעליה לעזוב, היא מבולבלת בתחילה מהאזהרה, אך מסתתרת בביתה ומשתדלת לא לצאת ממנו. בהמשך סידר נתפסת, נכלאת, אך גם מנסה לברוח מספר פעמים.
בעוד סידר מחפשת את המורשת הביולוגית שלה, החברה סובלת מקטסטרופה גנטית: האבולוציה הפסיקה להתקדם ונראה שהיא מתהפכת: חתולים סוסים וכלבים מפסיקים להתרבות. משבר ההתרבות הזה מתפשט במהירות לבני אדם והבהלה בעקבותיו מנוצלת על ידי ממשלה סמכותית עם גוונים תאוקרטיים. המצב מסלים במהירות: הכרזת דיני מלחמה, האינטרנט הופך לאמצעי מעקב, תחנות הטלוויזיה ממומנות ומופעלת מדיניות של “gravid female detention”, המחייבת את כל הנשים ההרות להעביר את עצמן למעקב.
ברטולט ברכט
בחלקו האחרון של הספר Future Home of the Living God, רומזת לואיז ארדריץ' על ציטוט של המשורר ברטולט ברכט, על ידי אדי:
In the dark times, will there also be singing? Yes, there will also be singing. About the dark times... Humans have always been superfluous troublemakers […] But at least we’ve got good songs
Future Home of the Living God כתוב ומתפקד כמו שיר, הוא כתוב באופן לירי, פואטי, מרומז. שיר על תקופות חשוכות, המנון בלוז כיצד ממשיכים החיים הסוריאליסטיים תחת ממשל טראמפ.
כאמור, הספר יצא לאור בשנת 2017, אבל לואיז ארדריץ החלה לכתוב אותו ב 2002, ובאמצע כתבה ספרים אחרים.
אי אפשר שלא להשוות אותו לסיפורה של שפחה של מרגרט אטווד (על עדויות, ההמשך של הספר). סיפורה של שפחה הוא רומן פאסימי שבסופו (או לפחות על פי הסדרה) יש נקודת אור. גם הוא עוסק בתפקוד של האישה כמקור התרבות, אבל השפחה מצליחה להשתחרר (גם בספר באופן מרומז וגם בסדרת הטלויזיה). בשניהם יש חשש משלטון דיקטטורי-תיאוקרטי, אבל בסיפורה של שפחה, אחת ממייסדות גלעד היא אישה, סרינה. Future Home of the Living God, ספרה השישה עשר של לואיז ארדריץ, מתרחש בעתיד הקרוב בעולם דיסטופי שבו, בדומה לסיפורה של שפחה, המשטר רודף אחר נשים הרות ומכניס אותן למתקני כליאה.
Future Home of the Living God הוא ספר טוב, אם כי לא מהטובים ביותר של לואיז ארדריץ.