Ten Minutes 38 Seconds in This Strange World / Elif Shafak (אליף שאפאק 10 דקות 38 שניות בעולם המוזר הזה)

זה לא סוד שאני מעריצה מושבעת של אליף שאפאק והכתיבה שלה. אפילו כתבתי עבודה סמינריונית על ספריה ועל האינטרטקסטואליות בספריה, הרציתי בסמינר מגדר בלידס (אנגליה), וכמובן כתבתי המון על ספריה המורכבים: כבוד (2012 ,Honour), שלוש בנות חווה (Three Daughters of 2016, Eve), ארבעים החוקים של האהבה (2010, The Forty Rules of Love) ושוליית הארכיטקסט (2014, The Architect's Apprentice). אז מה שנותר זה להמשיך לכתוב על הספרים של הסופרת ממוצא טורקי, שהפעם לוקחת אותנו לנבכי האשפתות של איסטנבול בטורקיה.

הספר Ten Minutes 38 Seconds in This Strange World, יצא לאור לאחרונה לסופרת שמותקפת תדיר על ידי ממשלת טורקיה (ואף הואשמה בהעלבת הזהות הטורקית, אך זוכתה), והוא עוסק באלימות מינית. הספר מוקדש על ידי שאפאק לנשות טורקיה ואיסטנבול. הוא היה מועמד ברשימה הקצרה לפרס בוקר לשנת 2019.

Ten Minutes 38 Seconds in This Strange World, Elif Shafak, Viking, 2019

10 דקות 38 שניות בעולם המוזר הזה, אליף שאפאק (טרם תורגם)

להמשיך לקרוא Ten Minutes 38 Seconds in This Strange World / Elif Shafak (אליף שאפאק 10 דקות 38 שניות בעולם המוזר הזה)

איך לצייר איש מת / שרה הול

שרה הול היא סופרת ומשוררת אנגליה. הרומן השני שלה, The Electric Michelangelo, קיבל את פרס מאן בוקר לשנת 2004. יש לה תואר באמנות והיסטוריה אנגלית ותואר שני בכתיבה יוצרת. בשנת 2013 היא נכללה ברשימת גרנטה של 20 הסופרים הצעירים הטובים ביותר, משנת 2016 היא חברה בחברה המלכותית לספרות.

איך לצייר איש מת, הרומן הרביעי של שרה הול, בוחן את חייהם של ארבעה אמנים – שני בריטים ושניים איטלקים – המופיעים בפרקים שונים עם מצבים סיפוריים ותקופות זמן משלהם, משנות השישים ועד ימינו במיזוג אינטליגנטי של אמנות, מרחב, חלל וזמן, ארוס ותנטוס.

איך לצייר איש מת, שרה הול, הוצאת מחברות לספרות 2011 (2009). תרגום: אביעד שטיר

How to Paint a Dead Man, Sarah Hall, Faber Faber, 2009

להמשיך לקרוא איך לצייר איש מת / שרה הול

ברהמס פנטזיה / מקס קלינגר

מאת: אורנה ליברמן

מקס קלינגר (1857-1920) היה אמן גרמני אדיר, פורה ומגוון, גרפיקאי, מדפיס, מאייר, צייר, פסל, מעצב, תיאורטיקן, ממייסדי הסימבוליזם של ארצו.  מקס קלינגר היה אחד האמנים המפתיעים ביותר בדורו ואי אפשר לכולאו בהגדרה אחת בלבד. סימבוליסט, כן, אך הרבה יותר מכך.  קלינגר היה חוליה מקשרת בין הרומנטיזם לאקספרסיוניזם, בין הסימבוליזם לסוריאליזם. בין מעריציו, לאחר מותו, נמנו, לא פחות ולא יותר, מאשר ג'ורג'ו דה קיריקו, מקס ארנסט וסלבדור דאלי, רשימה חלקית בלבד.קלינגר חיבר בין קלסיציזם למודרניזם, בין מסורת למהפכנות, בין לאומיות לקוסמופוליטיות. בגרמניה ואף מחוצה לה סגדו לו בחייו כמו למיכלאנג'לו ולליאונרדו דה וינצ'י, כמו לווגנר ולבטהובן.

קלינגר היה חסיד של בטהובן, ברהמס, מאהלר, שומאן, ליסט ווגנר. הוא עצמו היה מוזיקולוג ופסנתרן. משאת נפשו הייתה לאחד אמנויות שונות – מוזיקה, שירה, הדפס, ציור, פיסול, אדריכלות, תיאטרון – ב"יצירה טוטלית". קלינגר העריץ את ריכרד וגנר, שבאופרות שלו ראה מודל של הגשמת איחוד האמנויות, ותכנן לפסל את דמותו אך המיזם לא יצא לפועל. לעומת זאת, פיסל את ליסט ובטהובן והקדיש סדרת תחריטים ליצירות של ברהמס.

להמשיך לקרוא ברהמס פנטזיה / מקס קלינגר

Killing Commendatore (הרג הקומנדטורה) / הרוקי מורקמי

לפורלו משקיף על בית הקומנדטורה בזמן שאדונו, דון ג'ובאני, מתגנב פנימה במטרה לפתות את דונה אנה. דונה אנה מופיעה רודפת אחרי דון ג'ובאני המחופש, והיא זועקת לעזרה. אביה, הקומנדטורה, מופיע ומזמין את ג'ובאני לדו קרב,תוך כדי שדונה אנה ממהרת להזעיק עזרה. ג'ובאני דוקר את הקומנדטורה למוות, ובורח ללא שתיוודע זהות. זוהי סצינת הפתיחה, גינת בית הקומנדטורה, של האופרה הידועה דון גובאני, של וולפגנג אמדאוס מוצרט. הסצינה הזו היא המוטו של ספרו החדש של הסופר היפני הרוקי מורקמי, Killing Commendarore.
הרוקי מורקמי שקצת התקשינו לעכל בצוקורו טזאקי חסר הצבע חוזר ובגדול. הסופר היפני -שהנרטיבים בספריו נעים בין מודע לתת מודע, בין העולם בהווה ליקום אחר, בין זיכרון לריאליזם, הניעות בגבולות הללו, ובגבולות ממשיים אחרים – מתרגל את הקוראים הפעם במושגים השאולים מהספרות בתוך הסיפר עצמו: רעיון, מטאפורה ודאבל מטאפורה.
כשהספר יצא לאור בסין הוא סווג כ"מגונה", ואסור היה להפיץ אותו מתחת לגיל שמונה עשרה. אחרי עתירה של ציבור הקוראים, הספר חזר למדפים לאחר שהורד ממנו לקראת יריד הספרים בהונג קונג. הרוקי מורקמי כונה כ"עוכר יפן" בשל ההתייחסות לטבח ננקינג מנקודת מבט סינית.

הרג הקומנדטורה (Killing Commendatore) / הרוקי מורקמי, 2019

להמשיך לקרוא Killing Commendatore (הרג הקומנדטורה) / הרוקי מורקמי

היTרבות – מגזין הרדיו: תכנית מספר 20

התכנית העשרים עוסקת בספרים שעוסקים באמנות: ציורים, ציירים וזרמים באמנות

להאזנה: כאן

להמשיך לקרוא היTרבות – מגזין הרדיו: תכנית מספר 20

אמנות בגרמניה הנאצית: צבעים נמלטים (ליסה בר) והאישה ששמעה צבעים (קלי ג'ונס)

כבר מזמן הפסקתי להאמין בצירופי מקרים. אני מאמינה שדברים לא קורים סתם. ובכל זאת, באורח מוזר הגיעו לידיי שני ספרים העוסקים באמנות בגרמניה הנאצית. הנושא המשותף: אותם אמנים, ציירים, ציורים שגרמניה הנאצית "העלימה" מהעולם: השמידה או איכסנה במחסנים סגורים. היו אלה בעיקר אמני האמנות האקספסיוניסטית, אמנות שכונתה בפיהם "אמנות מנוונת".

להמשיך לקרוא אמנות בגרמניה הנאצית: צבעים נמלטים (ליסה בר) והאישה ששמעה צבעים (קלי ג'ונס)