אמזלג / יוסי סוכרי

ספרו החדש של יוסי סוכרי, אמזלג, הוא לא רומן במובן הטהרני שלו. אמזלג הוא מסה. מסה על זהות, זרות, על מקומו של הגבר המזרחי במרחב הישראלי ומעל הכל – זוהי מסה מבית מדרשו של אלבר קאמי: אקזיסטנציאליזם (אולי פוסט מודרני) שמעוגן בהטרוטופיה. ההטרוטופיה, מושג שטבע פוקו בספרו המילים והדברים, לתיאור האופן שבו מרחבים מוגדרים המקיפים את הסובייקט (האדם בתוך החברה, לדוגמה) מביאים לפגיעה בכוחו של הפרט, לשלילת כוחו ולעיתים גם זהותו.

זוהי מסה פילוסופית מבריקה, יצירה בשלה ובוגרת של סופר שהוא בעצם פילוסוף. אמזלג הוא מסוג הספרים שחיכיתי לקרוא בעברית ובישראל.

אמזלג, יוסי סוכרי, עם עובד, 2019

להמשיך לקרוא אמזלג / יוסי סוכרי

הצמה / לטישיה קולומבני

ההגדרה המילונית למונח צמה היא: שם עצם נקבה. מקלעת של שלוש קווצות שיער, שזורות זו בזו.

(אוגוסט רנואר, הצמה)

כך בנוי גם הרומן הצמה. מקלעת של שלושה סיפורים השזורים זה בזה ומאגדים אותם לכדי רומן אחד שלם, שקצותיו מתחברים בסופו של דבר.

הצמה, לטישיה קולומבני, מאנגלית: אביגיל בורשטיין, מחברות לספרות, כנרת זמורה ביתן, 2018

להמשיך לקרוא הצמה / לטישיה קולומבני