שלוש סופרות דרומיות (קת'רין אן פורטר; קרסון מק'קלרס; פלנרי או'קונר) ואיובאמי אדבאיו אחת

רומן אחד, שני ספרים, שלוש נובלות, ארבע סופרות. וקשר אחד ארוך ומתמשך: ספרות נשית (שקראתי אחת אחרי השנייה בשבועיים האחרונים), פורה ומפרה.

שלוש סופרות דרומיות של עם עובד (בתרגומם של משה רון ודבורה שטיינהרט) מאגד שלוש נובלות (אולי שתיים ועוד רומן) של שלוש סופרות שחיו בדרום ארצות הברית והסיפורים שלהם מתרחשים באותם המקומות במחצית הראשונה של המאה הקודמת. שתיים מהן אפילו קשורות אחת לשנייה. לכל אחת מהנובלות יש אחרית דבר מאירה ומסכמת. תישארי איתי של איובאמי אדבאיו (בתרגומה של דנה טל) ממוצא ניגרי, מתרחש בחלקו במחצית השנייה של המאה הקודמת ובחלקו בתחילת המאה הנוכחית.

שלוש סופרות דרומית, עם עובד, 2019

תישארי איתי, איובאמי אדבאיו, אחוזת בית, 2019

להמשיך לקרוא שלוש סופרות דרומיות (קת'רין אן פורטר; קרסון מק'קלרס; פלנרי או'קונר) ואיובאמי אדבאיו אחת

אחכה לך במוזיאון  / אן יאנגסון

כותבת המאמר: אורנה ליברמן

זהו ספרה הראשון של גמלאית בת שבעים על ידידות, אהבה ושרידות, על משמעות החיים ועל חיי היומיום, על אומץ, מחויבות וחירות. זהו רומן מכתבים על אנשים שרוב חייהם כבר מאחוריהם ולא לפניהם אך מכיוון שכיום גיל שישים או שבעים מאפשר עדיין צפייה לעתיד ותכנונו, יש באפשרותם לשנות את המקובע. טינה ואנדרס לא מכירים זה את זה אך מתכתבים בקביעות, מנכסים זה את ידיעותיו ודעותיו של זה, שואבים אושר מהקשר ביניהם ומהרהרים ביחד. שניהם עברו איבוד אדם קרוב ואבל כואב וקשה: אנדרס איבד את אשתו בריגיט אתה חי שלושים שנה ואתה הביא לעולם שני ילדים, טינה איבדה את בלה, חברתה הטובה ביותר. אנדרס ממלא את מקום בלה, די מהר ברומן המכתבים, אך האם טינה תמלא את מקום בריגיט?

אן יאנגסון, אחכה לך במוזיאון, מאנגלית: שי סנדיק, ידיעות ספרים, תמיר סנדיק, 2019

להמשיך לקרוא אחכה לך במוזיאון  / אן יאנגסון

לימסול / ישי שריד

בספרו של ישי שריד לימסול, 2009, רוב הגיבורים הם גברים. מלבד אישה אחת ששמה דפנה. שמו של הגיבור הראשי אינו ידוע, אבל הוא יכול להיות כל אחד. הגיבור, הדמות הראשית, הוא חוקר בשב"כ עצורים בטחוניים, הוא נשוי ויש לו ילד.

אני תוהה אם חוקר השב"כ הוא הדמות הראשית, למרות שהוא טומן בחובו את מרכז הספר – יחסי אבות ובנים, מכיוון שדמותה של דפנה היא המניעה את העלילה.

ישי שריד לימסול, 2009, הוצאת עם עובד

להמשיך לקרוא לימסול / ישי שריד

ארמון הקרח / טאריי וסוס

לפני מספר ימים חיפשתי ספרים שיתאימו לתכנית הרדיו הקרובה שאני רוצה להקליט ושתעסוק בספרי חורף. ספרים שמזכירים את החורף, ספרים שעוסקים בחורף או סתם ספרים שהותירו רושם עז ושנקראו בחורף. הופניתי לספרים רבים, רובם כבר קראתי בעבר. אבל ספר אחד קטן וישן מאוד משך את תשומת ליבי, ספר שהמליצה לי חברתי הטובה רבקה קופלר, בעלת הבלוג: אוספת אוצרות

ניגשתי מיד לחנות הקרובה, רכשתי אותו ואפילו מיד התחתי לקרוא בו.

ארמון הקרח, טראיי וסוס, עם עובד, 1977(1963), תרגום: אידה צורית

להמשיך לקרוא ארמון הקרח / טאריי וסוס

האוסף הבלתי נראה / שטפן צוויג

סיפוריו הקצרים של שטפן צוויג יוצאים, כנראה משיקולים מסחריים, בספרים – ספרונים – קטנטנים, מספר עמודים מצומצם, ולא כמו פעם- אוסף סיפורים בספר אחד.

אני לא רוצה להיכנס לשיקולים המסחריים, שבוודאי מקוממים כל קורא ובטח שמקוממים את אוהדיו של שטפן צוויג בעצמו.

האמת, שגם אין לי כל כך מה לכתוב על הסיפור הנפלא הזה, מלא החמלה. הסיבה שאני כותבת עליו, היא יותר להנגיש את הספר לכם, הקוראים.

שטפן צוויג, האוסף הבלתי נראה, הוצאת מנגד, 2019. מגרמנית: גדי גולדברג

להמשיך לקרוא האוסף הבלתי נראה / שטפן צוויג

הצמה / לטישיה קולומבני

ההגדרה המילונית למונח צמה היא: שם עצם נקבה. מקלעת של שלוש קווצות שיער, שזורות זו בזו.

(אוגוסט רנואר, הצמה)

כך בנוי גם הרומן הצמה. מקלעת של שלושה סיפורים השזורים זה בזה ומאגדים אותם לכדי רומן אחד שלם, שקצותיו מתחברים בסופו של דבר.

הצמה, לטישיה קולומבני, מאנגלית: אביגיל בורשטיין, מחברות לספרות, כנרת זמורה ביתן, 2018

להמשיך לקרוא הצמה / לטישיה קולומבני

בית האושר / ניבה רטנר (מחברת: אורנה ליברמן)

מתוך שמונת סיפורי הקובץ "בית האושר" מאת ניבה רטנר מתבלטת ועולה, מאפילה במקצת על שאר גיבוריהם, דמות של בחורה ילדותית שנשארה תקועה אי שם בתקופת הצבא. אישה צעירה זו, על סף גיל הארבעים, חולמת על  חיים בוהמייניים (שסמלם הוא מוזיקת הג'ז) ופרסום פתאומי כסופרת  בינלאומית (נקמה על היותה תלמידה לא מקובלת ואף דחויה, אני אראה להם, לכולם), לא מתקשרת עם בן זוג מאכזב ולא מתפקדת כהלכה כאם.

ניבה רטנר, בית האושר, פרדס, 2018

להמשיך לקרוא בית האושר / ניבה רטנר (מחברת: אורנה ליברמן)

הרחק מעצי התרזה / יונתן ברג

לפני כחודש וחצי מעדתי ליד תחנת אוטובוס. מעדתי באופן כזה שלא הצלחתי להתרומם יד ימין וברך ימין שלי דאבו לאין ערוך.. גררתי עצמי לשפת המדרכה, מתיישבת לאט ומנסה להבין מה קרה. לאחר שבועיים יסתבר שיש לי שבר במרפק וחבלה בברך. מה שהפתיע אותי איך זה שאף אחד לא ניגש אליי, אף לא שאל אם אני בסדר ואולי צריכה משהו. לאן נעלמה החמלה שלנו? החמלה שכל כך מאחדת אותנו, הישראלים, מכל מקום אחר בעולם.

ההקדמה הזו היא הכנה לחמלה שאבדה והחיפוש אחריה בספרו החדש של יונתן ברג, שעל ספרו הקודם, עוד חמש דקות, כתבתי כאן

 

הרחק מעצי התרזה, יונתן ברג, עם עובד, 2018

 

להמשיך לקרוא הרחק מעצי התרזה / יונתן ברג

סצנות מברצלונה / מרסה רודורדה

הקריאה בקובץ הסצנות האלו מאפשרת לקורא לנוע במרחב העיר ברצלונה מבעד לעיניהם של דמויות לכאורה שונות, ממש כמו המשוטט של ולטר בנימין. סוף הדבר שכתב אוריאל קון בסוף הספר הקטן הזה, מתקשר גם לנקודה זו, מכיוון שהוא מתאר את חייה של מרסה רורורדה וחייה של ברצלונה תוך התפתחות העיר בראי ההיסטוריה המרקסיסטית

סצנות מברצלונה, מרסה רודורדה, תשע נשמות, 2018. מקטאלנית: יוסי טל

להמשיך לקרוא סצנות מברצלונה / מרסה רודורדה

Warlight / Michael Ondaatje (מייקל אונדטייה)

ספרו החדש של מייקל אונדטייה, הוא מאסטרפיס. סיפורו של גבר שמחבר מחדש את שנות התבגרותו שהתפרקו לו.

הזמן הנוכחי הוא 1957 כשנת'ניאל בן 27 והוא חוזר אחורה בזמן לשנת 1945, ימי שלהי מלחמת העולם השנייה, והוריו שנעלמו לו באותן שנים.

להמשיך לקרוא Warlight / Michael Ondaatje (מייקל אונדטייה)