רעב (הסיפור של הגוף שלי) / רוקסן גיי
רעב הוא ספר על רעב פיזי, חומרי, לאוכל, להזנה ורעב נפשי לאהבה ולהתקבלות. זהו ספר על היחס של הממסד והחברה לגוף שלה ולגוף של אוביסים
רעב הוא ספר על רעב פיזי, חומרי, לאוכל, להזנה ורעב נפשי לאהבה ולהתקבלות. זהו ספר על היחס של הממסד והחברה לגוף שלה ולגוף של אוביסים
סיפור אהבה ומיסתורין, שחושף את התקבלותו של הגוף מול כאבי העולם ומתרכז בשמחת החיים המסובכת של ויווק, שחי במרחבים לימינליים: בין העיר לכפר, בין הרוח לפיזי, בין מחלת נפש ל ogbanje, בין סבתו לבין גופו שלו, בין גבר לאישה
Ten Minutes 38 Seconds in This Strange World מהווה מבט נוקב על הטראומה שנשים נתונות בהן, במערכת חברתית המוגדרת על ידי קודים פטריארכליים. זהו ספר אכזרי, עגום וחסר רחמים בהצגת האלימות, שברון הלב ואבל, אך בסופו של דבר הוא יותר מלא חיים
זהו שיר הלל לקונסטנטין, לאלג'יר, שיר פרוזאי, או פרוזה פואטית. לא האמנתי שמישהו/י יצליח לכתוב את העיר שלו, את זיכרון גופה, את זיכרון אהבתו, באופן שאורחאן פאמוק עשה זאת לעיר איסטנבול (מוזיאון התמימות, סתירות בתוך ראשי – טרם תורגם). פואטיקה של מרחב וזיכרון, של הגירה, של שחרור ואהבה, שיר שאחרי שמניחים אותו מהידיים, נושמים לרווחה את כל הכאב, המועקה והיופי.