ד.ה. לורנס / האיש שאהב איים
ד"ה לורנס מבקש להעביר את המסר, במשל קדורני, כי האיזון קיים והאדם זקוק אחרי הכל הן להתבודדות והן לתרבות וציביליזציה.
האן קאנג / הצמחונית
הספר הצמחונית זכה בפרס מאן בוקר בשנה הקודמת, 2016, תוך שהוא גובר על אלנה פרנטה ואורחן פאמוק. זהו ספר יוצא דופן, קצר יחסית באורכו, 169 עמודים, אך רווי באלימות שמעלה תהיות רבות, מה שבטוח שאין זה ספר על צמחונות. הספר מחולק לשלוש נובלות קצרות שהן קשורות מאוד, אך נפרדות.
עבד אל לטיף קשיש / ונוס השחורה
אך קשה שלא להתלהב מהאופן שבו מביים קשיש, ברבדים הרבים הסמויים והגלויים המסרים הדו-משמעיים, הצביעות של החברה לגבי שחרור האישה בפרט והאדם בכלל (כאדם שחור-אפריקאי) והרצון של האדם והאישה להיות חופשי ובעל חירות
מוריס מרלו-פונטי / העין והרוח
מרלו-פונטי מתמקד בתורת האונטולוגית על מנת להסביר את קיומן של הישויות והקשר ביניהם שנעשה באמצעות העין, כמטאפורה לתהליך פנומנולוגי
גוף האישה, אונס וזנות: איסטנבול כמבע טקסטואלי אצל אליף שאפאק
ברשימה זו אני מבקשת לבחון את המבע הטקסטואלי של גוף האישה תוך התמקדות באונס וזנות ברומנים של אליף שאפאק
רעב (הסיפור של הגוף שלי) / רוקסן גיי
רעב הוא ספר על רעב פיזי, חומרי, לאוכל, להזנה ורעב נפשי לאהבה ולהתקבלות. זהו ספר על היחס של הממסד והחברה לגוף שלה ולגוף של אוביסים
The Death of Vivek Oji / Akwaeke Emezi
סיפור אהבה ומיסתורין, שחושף את התקבלותו של הגוף מול כאבי העולם ומתרכז בשמחת החיים המסובכת של ויווק, שחי במרחבים לימינליים: בין העיר לכפר, בין הרוח לפיזי, בין מחלת נפש ל ogbanje, בין סבתו לבין גופו שלו, בין גבר לאישה
Ten Minutes 38 Seconds in This Strange World / Elif Shafak (אליף שאפאק 10 דקות 38 שניות בעולם המוזר הזה)
Ten Minutes 38 Seconds in This Strange World מהווה מבט נוקב על הטראומה שנשים נתונות בהן, במערכת חברתית המוגדרת על ידי קודים פטריארכליים. זהו ספר אכזרי, עגום וחסר רחמים בהצגת האלימות, שברון הלב ואבל, אך בסופו של דבר הוא יותר מלא חיים
זיכרון הגוף / אחלאם מסתע'אנמי
זהו שיר הלל לקונסטנטין, לאלג'יר, שיר פרוזאי, או פרוזה פואטית. לא האמנתי שמישהו/י יצליח לכתוב את העיר שלו, את זיכרון גופה, את זיכרון אהבתו, באופן שאורחאן פאמוק עשה זאת לעיר איסטנבול (מוזיאון התמימות, סתירות בתוך ראשי – טרם תורגם). פואטיקה של מרחב וזיכרון, של הגירה, של שחרור ואהבה, שיר שאחרי שמניחים אותו מהידיים, נושמים לרווחה את כל הכאב, המועקה והיופי.