בין העולם וביני / טא-נהסי קואטס

הקריאה בספרו של טא-נהסי קואטס בין העולם וביני דורשת חשיבה רציונלית מעמיקה אך גם מכאיבה את הנפש. טוב עשו הוצאת הקיבוץ המאוחד, בסדרה קטנה וחשובה – אדום דק, שתרגמו את הספר החשוב הזה. הספר בין העולם וביני חשוב מכמה בחינות: ראשית, הוא ממלא ואקום אידיאולוגי הגותי לגבי האדם השחור והגוף השחור ומקומו בתרבות ובחברה. שנית, הוא מנכיח את קיומו של קולוניאליזם בעולם פוסט קולוניאליזם, ובכך את בעיית הגזע והגזענות שלא נעלמת ואולי אף מתרחבת. שלישית, הוא חוזר לבעיית הגוף השחור של פרנץ פאנון. ובכך ההכרה כי הגוף האנושי אינו רק נתון ביולוגי אלא גם תוצר חברתי-תרבותי והיסטורי. רביעית, הוא מעלה בעיה מורכבת יותר: היכולת של הורה שחור להגן על בנו (השחור). כשאתם קוראים את הספר הזה, נסו לקרוא אותו בעיניים של "שחור", "מזרחי", "פלשתיני" או אפילו בעיני אישה.

את הספר תרגמה בשום שכל, זהר אלמקייס, שלקחה לעצמה לא רק את עבודת התרגום, אלא גם את עבודת הביאור, ופתיחה נהדרת של "לפני הספר". כל תרגום נוסף של טא-נהסי קואטס – הרי זה מבורך.

להמשיך לקרוא בין העולם וביני / טא-נהסי קואטס

סולה / טוני מוריסון

סולה יצא לאור בשנת 1973. זהו ספרה השני של הסופרת זוכת פרס נובל לספרות (בשנת 1993) טוני מוריסון, שיצא אחרי העין הכי כחולה, בשנת 1970. אני קוראת אותה לראשונה עכשיו.

הערה אנקדוטלית: בשלוש השנים האחרונות, יוצא לי, בלי משים, שאני כותבת על אחד מספריה של טוני מוריסון ביום הולדת שחל בשמונה עשר לפברואר. השנה, שוב בלי משים, באותו תאריך נטלתי לידיי את ספרה סולה והתחלתי לקרוא בו. היום, שבוע אחרי יום הולדתה אני כותבת את הרשימה.

הספר מספר את סיפורן של נל וסולה, שתי חברות ממשפחות שונות, בעיירה קטנה באוהיו (מדינת הולדתה של טוני מוריסון). קראתי את הספר בשפת המקור, ו "תחתית", שמה או כינוייה של העיירה כתוב כך: Bottom. היא נקראת כך כיוון שעבד שחור רצה לקבל את שחרורו וביקש לעצמו את האדמה השייכת לאיכר שלמענו עבד. האיכר נתן לו את האדמה והעבד לא הבין למה הוא נותן לו את ה bottom. האיכר ניסה לסבר את אזניו ואמר לו שהאדמה הזו פורה ועשירה מספיק.שמה האמיתי: מדליון.

להמשיך לקרוא סולה / טוני מוריסון