קריאה בג'יימס בולדווין: החדר של ג'ובאני, ארץ אחרת, הולכים לפגוש את האיש

בשנת 2019 תורגמו שלושה ספרים של ג'יימס בולדווין לעברית: שני רומנים וקובץ סיפורים. זה הזמן להכיר לעומק את האיש ופועלו ואת הכתיבה חסרת הרחמים שלו.

ג'יימס בולדווין, החדר של ג'ובאני, הוצאת כתר, 2019 (1956). תרגום: עדה פלדור

ג'יימס בולדווין, ארץ אחרת, הוצאת עם עובד, 2019 (1960). תרגום: גיא הרלינג

ג'יימס בולדווין, הולכים לפגוש את האיש, הוצאת ספריית פועלים, 2019. תרגום: זהר אלמקייס ויואב רוזן

להמשיך לקרוא קריאה בג'יימס בולדווין: החדר של ג'ובאני, ארץ אחרת, הולכים לפגוש את האיש

היTרבות – תכנית מספר 31

המגזין מצטרף היום למחאת Black Lives Matter,

תכנית מיוחדת עם מוזיקה וספרות שחורה

להאזנה:

להמשיך לקרוא היTרבות – תכנית מספר 31

אמריקנה / צ'יממננדה נגוזי אדיצ'ה

את הספר המקסים והמרגש הזה, אמריקנה, קראתי בשפת המקור (אנגלית) כשיצא לאור בשנת 2013. בשנת 2015 הוא תורגם לעברית לעילא ולעילא על ידי גיל שמר. ולמה נזכרתי לכתוב עליו עכשיו?

אני לומדת תואר שני בלימודי תרבות באוניברסיטה הפתוחה. נרשמתי לקורס "סוגיות במעברים ובמגעים בין תרבויות" וכשקיבלתי את חומר הלימוד בדואר שמחתי לראות את הספר בין חומרי הקריאה לקורס. כשנשאלתי מה הספר הזה קשור לקורס – צהלתי וקראתי שאין כמוהו להיות קשור לקורס שמדבר על מעברים ומגעים בין תרבויות. כמה כיף שמתקיימים הקשרים תרבותיים ומממשים תיאוריות יחד עם מוצרים תרבותיים, כמו ספרים וסרטים.

אז כשאתה קורא בפעם השנייה ספר, ולאחר פרספקטיבה של זמן לא מועט, ולאחר לימודי תרבות – הקריאה בספר הנהדר הזה היא קריאה שונה, אתה מבין אחרת ומיישם תיאוריות שלמדת.

זהו ספרה השלישי של הסופרת והפמיניסטית, צ'יממנדה נגוזי אדיצ'ה, שכותבת באנגלית.

אמריקנה, צ'יממנדה נגוזי אדיצ'ה, מחברות לספרות, שוהם, 2015. תרגום: גיל שמר

Americana,  Chimamanda Ngozi Adichie, Alfred A. Knopf, 2013

להמשיך לקרוא אמריקנה / צ'יממננדה נגוזי אדיצ'ה

בין העולם וביני / טא-נהסי קואטס

הקריאה בספרו של טא-נהסי קואטס בין העולם וביני דורשת חשיבה רציונלית מעמיקה אך גם מכאיבה את הנפש. טוב עשו הוצאת הקיבוץ המאוחד, בסדרה קטנה וחשובה – אדום דק, שתרגמו את הספר החשוב הזה. הספר בין העולם וביני חשוב מכמה בחינות: ראשית, הוא ממלא ואקום אידיאולוגי הגותי לגבי האדם השחור והגוף השחור ומקומו בתרבות ובחברה. שנית, הוא מנכיח את קיומו של קולוניאליזם בעולם פוסט קולוניאליזם, ובכך את בעיית הגזע והגזענות שלא נעלמת ואולי אף מתרחבת. שלישית, הוא חוזר לבעיית הגוף השחור של פרנץ פאנון. ובכך ההכרה כי הגוף האנושי אינו רק נתון ביולוגי אלא גם תוצר חברתי-תרבותי והיסטורי. רביעית, הוא מעלה בעיה מורכבת יותר: היכולת של הורה שחור להגן על בנו (השחור). כשאתם קוראים את הספר הזה, נסו לקרוא אותו בעיניים של "שחור", "מזרחי", "פלשתיני" או אפילו בעיני אישה.

את הספר תרגמה בשום שכל, זהר אלמקייס, שלקחה לעצמה לא רק את עבודת התרגום, אלא גם את עבודת הביאור, ופתיחה נהדרת של "לפני הספר". כל תרגום נוסף של טא-נהסי קואטס – הרי זה מבורך.

בין העולם וביני, טא-נהסי קואטס, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018. תרגום: זהר אלמקייס

Between the World and Me, Ta-Nehisi Coates, Spiegel & Grau , 2015

להמשיך לקרוא בין העולם וביני / טא-נהסי קואטס

סולה / טוני מוריסון

סולה יצא לאור בשנת 1973. זהו ספרה השני של הסופרת זוכת פרס נובל לספרות (בשנת 1993) טוני מוריסון, שיצא אחרי העין הכי כחולה, בשנת 1970. אני קוראת אותה לראשונה עכשיו.

הערה אנקדוטלית: בשלוש השנים האחרונות, יוצא לי, בלי משים, שאני כותבת על אחד מספריה של טוני מוריסון ביום הולדת שחל בשמונה עשר לפברואר. השנה, שוב בלי משים, באותו תאריך נטלתי לידיי את ספרה סולה והתחלתי לקרוא בו. היום, שבוע אחרי יום הולדתה אני כותבת את הרשימה.

הספר מספר את סיפורן של נל וסולה, שתי חברות ממשפחות שונות, בעיירה קטנה באוהיו (מדינת הולדתה של טוני מוריסון). קראתי את הספר בשפת המקור, ו "תחתית", שמה או כינוייה של העיירה כתוב כך: Bottom. היא נקראת כך כיוון שעבד שחור רצה לקבל את שחרורו וביקש לעצמו את האדמה השייכת לאיכר שלמענו עבד. האיכר נתן לו את האדמה והעבד לא הבין למה הוא נותן לו את ה bottom. האיכר ניסה לסבר את אזניו ואמר לו שהאדמה הזו פורה ועשירה מספיק.שמה האמיתי: מדליון.

Sula, Toni Morrison, Alfred A. Knopf, 1973

להמשיך לקרוא סולה / טוני מוריסון