סוכר שרוף הוא רומן הביכורים של אבני דושי, סופרת ממוצא הודי. הוא יצא לאור באוגוסט 2019 ותורגם בספרית אריה ניר ומודן על ידי נעה בן פורת. סוכר שורף עוסק בטראומה דורית, הורות רעילה והתוצאות המורכבות שלה.
סוכר שרוף היה מועמד ברשימה הסופית של פרס בוקר 2020, ומועמד ברשימה הארוכה לפרס לסיפורת נשים 2021. הוא נמצא בתהליכי עיבוד לקולנוע.
סוכר שרוף, אבני דושי, אריה ניר ומודן, 2021
Burnt Sugar, Avni Doshi, Hamish Hamilton, 2019
עניינים אנושיים של קארין טואיל יוצא לאור בטיימינג מאתגר: ב 19.8.2020 נפל (עוד) דבר בישראל: נערה בת שש עשרה נאנסה בחדר מלון באילת על ידי שלושים גברים (כאן). הרשתות החברתיות גועשות, הפגנות בכל הארץ (אחד מרגעי השיא, Ynet). בדיוק אז סיימתי לקרוא את הרומן המטלטל של קארין טואיל. הוא הותיר אותי מבולבלת, מזדהה עם כל הדמויות, תוהה איך זה אפשרי ומנסה להבין איך מעדתי. כי עניינים אנושיים מעצבן באנושיותו הרב מימדית.
עניינים אנושיים, קארין טואיל, הוצאת אריה ניר-מודן, 2020 (2019). תרגום: שי סנדיק
Karine Tuil, choses humaines
באין משפחה/בלי משפחה/רמי – ילד של אף אחד, הוא ספר מאת הסופר הצרפתי הקטור מאלו, שיצא לאור לראשונה בשנת 1878. הוא כתוב בגוף ראשון – מפי דמותו של ילד אסופי בשם רמי, שנודד בצרפת, אנגליה ושוויץ. הספר תורגם לראשונה לעברית בשנת 1923 ופורסם בשני כרכים. הספר עובד לכמה סרטי קולנוע ואף לסדרת טלויזיה. בשנת 2018 הספר עובד שוב לסרט בכיכובו של דניאל אוטיי. כעת הוא מתורגם שוב לקורא הישראלי.
רמי – ילד של אף אחד, הקטור מאלו, אריה ניר, 2020. תרגום: מריאנה קאן, איורים: א' ביאר
שלום מאזינות ומאזינים יקרים,
התכנית שתשודר מחר, ערב יום השואה, תוקדש ליום השואה.
הפעם אני משיקה שתי פינות חדשות: מה היTרבות קראה מאז פגישתנו (ספרים שקראתי לאחרונה) האחרונה והיTרבות זוכרת – פינת תזכרות של אנשים או אירועים מיוחדים בשבוע שבו אני משדרת.
למי שהתגעגע לרב מכר מסוג רודף העפיפונים, הגיע לספר הנכון!
אך הפעם: ספר עם מסר!
אמיטה טראסי (תרגום: רחלי לביא) ברומן מרשים, מטלטל, סוחף ומרגש על תעשיית מסורת הדוואדאסי – מסורת זונות המקדש. צבע השמיים שלנו הוא סיפורן של בנות-ילדות שנאנסות בשם המסורת והקסטות למסחר בזונות ילדות, לא במאה התשעה עשרה, גם לא במאה שעברה, אלא כאן ועכשיו – המאה העשרים ואחת, שמקומות כמו הודו לא קיבלו על עצמם את חוק זכויות האדם, חוק הסחר בנשים, זכויות נשים או זכויות הפרט. עולם של קסטות שאין בו התניידות.
צבע השמיים שלנו, אמיטה טראסי, הוצאת אריה ניר
The Color of Our Sky, Amita Trasi
במאמר זה אני מבקשת לבחון את ספרה של חווה עציוני-הלוי, כחוט השני, כספרות מינורית, תוך בחינת מעשיהן של בנות צלפחד כאקט פמיניסטי, עוד לפני שנושא הפמיניזם עלה לדיון. כדי לבחון את ספרה של עציוני-הלוי כספרות מינורית אגדיר בקצרה את נושא הפמיניזם כדי להבהיר את מהותה של הספרות המינורית כפי שמשתקף בספר, אגדיר מהי ספרות מינורית ואנתח את הרומן תחת משקפי מודל זה.
סיפורן של בנות צלפחד מצויין בספר במדבר (פרק כ"ז). בחמישה פסוקים בלבד מתואר אקט שמאפשר נקודת מבט אחרת על תרבות שהיא פטריארכלית בתקופת ימי קדם, ימי התורה, בה שלטה ההגמוניה הגברית.
"וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף. וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו: מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה. וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, לֵאמֹר: "אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר, וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל ה' בַּעֲדַת קֹרַח, כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת, וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ. לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ, כִּי אֵין לוֹ בֵּן? תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ." וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה', וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת, נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם, וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן." (במדבר, כ"ז)
