הוצאת זמורה ביתן

ספר זכרונות, ביוגרפיה, שמצטלב עם המוחות המשפטיים היהודיים שזרעו את הזרעים לחוק זכויות האדם במשפטי נירנברג

איווין אייויי, עיתונאית וסופרת, גדלה באלסקה, והיא עדיין גרה שם. ילדת השלג מבטא היטב את האוירה הקסומה והמיוחדת של אלסקה, הנוף, מזג האויר והאור המיוחד. ילדת השלג מחולק לשלושה חלקים. בפתיחה של כל חלק קטע מאגדת עם רוסית אפופת מיסתורין של ארתור רנסום.

טיאגו סלזר נתקל במדרגות בלב שכונת גלאטה והסתקרן לגבי מקורן. הוא מספר את מקורה של המשפחה – יהודי ספרדי פורטוגזי שבשנת 1492, בעקבות גירוש ספרד, מתיישבת בוונציה. המשפחה מגיעה לאימפריה העות'ומאנית אך חצר הסולטן מורה לחיים קמונדו לצאת שטחי האימפריה תוך עשרים וארבע שעות

לטישיה קולומבני כותבת בפרולוג: הסיפור הזה שלי, אך הוא אינו שייך לי (שם, עמ' 12), אך משפט זה אינו מהווה אוקסימורון. לטישיה קולומבני אכן מחברת וכותבת רומן על שלוש נשים בשלוש יבשות בעולם, מרוחקות זו מזו בכל מובן אפשרי, אך בסופו של דבר לשלותן מכנה משותף: השאיפה לחירות. שאיפה זו היא שאיפתו של כל המין האנושי, אך של המין הנשי בפרט. ואם להיות ספציפית יותר: זהו סיפור אקזיסטניאליזם נשי. נדוש? אולי! אבל חשוב להמשיך ולכתוב את זה, כי לצערי האקזיסטנציאליזם הנשי עדיין מקרטע, מדדה ועדיין צריך להילחם עליו.