תרבות ותוכן – ספרות, קולנוע, טיולים
במאמר זה אדון בהיבטים פוסטקולוניאלים בפרק הראשון של ספרו של ניר ברעם הארץ שמעבר להרים. הוא מאגד בתוכו לא רק את תפיסת האחר – כיצד אנחנו כישראלים, כובשים, רואים את הצד השני אלא כיצד "האחר", הנכבש, רואה אותנו הישראלים.
ביער אפל יוצאות שתי דמויות, גבר ואישה, למסע מארצות הברית אל ישראל. ניקול קראוס בוחנת את המסע של כל אחת מהדמויות במסלול היהודי, יהודי-אמריקאי, ישראלי, פמיניסטי ואולי היברידי
בנובלה החדשה של רונית מטלון והכלה סגרה את הדלת, מסתגרת מרגי בחדר השינה של אימה שעות אחדות לפני חתונתה ומכריזה על השילוש "לא מתחתנת, לא מתחתנת, לא מתחתנת", מה שמהווה גרסה מתריסה למול הנוסח "מגורשת, מגורשת, מגורשת"
רומן היסטורי, סאגה משפחתית רב דורית המתמודד עם נושאים מורכבים, כמו: שקר והתחזות, צבע, גזעיות וגזענות, מעבר והיברידיות, אימהות ובנות, ונושא התאומות.
המיועד הוא סיפור חניכה יפהפה שנוגע בהתנגשויות רבות, תוך שימוש במושג Zwischenmensch: בין חברויות, בין הוריות, בין דתיות, וכמובן בין מסורת למודרניות.
בימיים אלו עולה בנטפליקס עיבוד קולונועי לספרה של נלה לרסן, חוצה את הקו. הסרט שמצולם, בתבונה, בשחור לבן, מציג את חייהם של השחורים בשנות העשרים של המאה הקודמת בארצות הברית והניסיון שלהם לבצע מהלך סוציולוגי שנקרא Passing – מעבר, או חציית קו. הסרט העלה בזכרוני מאמר שכתבתי באוניברסיטה שעוסק בעבודתו של הסוציולוג פייר בורדייה תוך בחינת שני מושגים שקשורים למאבק השחורים: Passing ו Mitsein.
את הספר הזה אפשר לקרוא מתוך פרספקטיבה של פייר בורדייה, הסוציולוג, שכפי הנראה מאוד השפיע על אריבון בשילוב תורת המרחב והשפעות מרקסיסטיות ויחסי הכוח במרחב (פוקו, מרקס). אפשר לנתח כל קטע, כל פסקה, כל משפט, תחת משקפיים אלו, ובכך הספר מורכב מאוד. הוא כתוב באופן מאוד רציונלי, ולכן המקטעים הרגשיים מועצמים.