הספר A Woman Is No Man הוא לא ספר פשוט. הוא ספר על אלימות נגד נשים, על מסורת, על התנגשויות בין תרבויות, על כוחן של נשים, על כיבוש, על השתקה וסודות שחייבים להתגלות
עטאף רום, 1989, היא סופרת פלסטינית-אמריקאית. היא נולדה בברוקלין להורים שנולדו במחנות עקורים בפלסטין. יש לה תואר ראשון בספרות אנגלית, תואר B.S. בפילוסופיה, ותואר שני בספרות ופילוסופיה אמריקאית ובריטית. ספרה A Woman Is No Man , הוא רומן הביכורים שלה. בשנת 2021 עומד לצאת לאור ספרה השני.
Etaf Rum, A Woman Is No Man, Harper Collins, 2019
בשנת 2019 תורגמו שלושה ספרים של ג'יימס בולדווין לעברית: שני רומנים וקובץ סיפורים. זה הזמן להכיר לעומק את האיש ופועלו ואת הכתיבה חסרת הרחמים שלו.
ג'יימס בולדווין, החדר של ג'ובאני, הוצאת כתר, 2019 (1956). תרגום: עדה פלדור
ג'יימס בולדווין, ארץ אחרת, הוצאת עם עובד, 2019 (1960). תרגום: גיא הרלינג
ג'יימס בולדווין, הולכים לפגוש את האיש, הוצאת ספריית פועלים, 2019. תרגום: זהר אלמקייס ויואב רוזן
להמשיך לקרוא קריאה בג'יימס בולדווין: החדר של ג'ובאני, ארץ אחרת, הולכים לפגוש את האיש
למי שהתגעגע לרב מכר מסוג רודף העפיפונים, הגיע לספר הנכון!
אך הפעם: ספר עם מסר!
אמיטה טראסי (תרגום: רחלי לביא) ברומן מרשים, מטלטל, סוחף ומרגש על תעשיית מסורת הדוואדאסי – מסורת זונות המקדש. צבע השמיים שלנו הוא סיפורן של בנות-ילדות שנאנסות בשם המסורת והקסטות למסחר בזונות ילדות, לא במאה התשעה עשרה, גם לא במאה שעברה, אלא כאן ועכשיו – המאה העשרים ואחת, שמקומות כמו הודו לא קיבלו על עצמם את חוק זכויות האדם, חוק הסחר בנשים, זכויות נשים או זכויות הפרט. עולם של קסטות שאין בו התניידות.
צבע השמיים שלנו, אמיטה טראסי, הוצאת אריה ניר
שלום לכם המאזינים והקוראים הקבועים והיקרים שלי!
היום תכנית מיוחדת לקראת פסח – תכנית שכולה חירות: ספרים, סרטים, שירים ו..אני!
אז מה הקשר של "1984" לחירות? האזינו ותיווכחו!
ועוד…: אל תיגע בזמיר, סיפורה של שפחה, קן הקוקיה, האפיפיורית יוהאנה
איזו נחת! חוריה – אנתולוגיה מפוארת, מרשימה, מעוררת מחשבה אחת שמאתגרת את הפמיניזם הערבי שערך, תרגם ואסף אלון פרגמן. חוריה מאגדת 52 סיפורים קצרים, קצרים מאוד ואף כאלו שהם על סף השירה מתימן, סוריה, פלשתין, לבנון, סעודיה, מרוקו ועוד ועוד, שמאירים באור יקרות את הכתיבה הנשית המודרנית בעולם מסורתי ושמרני.
כל סיפור קראתי בשקיקה, עומדת על הדקויות, הכאב הפיזי והנפשי שנשים בעולם הערבי מתמודדות איתם הן חברתית, הן פוליטית והן דומסטית ובעיקר – העצמית.
לעיתים מזהים היברידיות מסויימת (היברידיות=תוצר כלאיים, מושג שתבע הומי באבא. הכוונה לכך ששני "כוחות" בינאריים ודיכוטומיים נפגשים ויוצרים "כוח" נוסף שהוא לכאורה משלב את שני ה"כוחות" אך יוצר "כוח" חדש), אך היא עדיין בחיתוליה.
הקריאה בספרו של טא-נהסי קואטס בין העולם וביני דורשת חשיבה רציונלית מעמיקה אך גם מכאיבה את הנפש. טוב עשו הוצאת הקיבוץ המאוחד, בסדרה קטנה וחשובה – אדום דק, שתרגמו את הספר החשוב הזה. הספר בין העולם וביני חשוב מכמה בחינות: ראשית, הוא ממלא ואקום אידיאולוגי הגותי לגבי האדם השחור והגוף השחור ומקומו בתרבות ובחברה. שנית, הוא מנכיח את קיומו של קולוניאליזם בעולם פוסט קולוניאליזם, ובכך את בעיית הגזע והגזענות שלא נעלמת ואולי אף מתרחבת. שלישית, הוא חוזר לבעיית הגוף השחור של פרנץ פאנון. ובכך ההכרה כי הגוף האנושי אינו רק נתון ביולוגי אלא גם תוצר חברתי-תרבותי והיסטורי. רביעית, הוא מעלה בעיה מורכבת יותר: היכולת של הורה שחור להגן על בנו (השחור). כשאתם קוראים את הספר הזה, נסו לקרוא אותו בעיניים של "שחור", "מזרחי", "פלשתיני" או אפילו בעיני אישה.
את הספר תרגמה בשום שכל, זהר אלמקייס, שלקחה לעצמה לא רק את עבודת התרגום, אלא גם את עבודת הביאור, ופתיחה נהדרת של "לפני הספר". כל תרגום נוסף של טא-נהסי קואטס – הרי זה מבורך.
בין העולם וביני, טא-נהסי קואטס, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018. תרגום: זהר אלמקייס
