ד.ה. לורנס / האיש שאהב איים
ד"ה לורנס מבקש להעביר את המסר, במשל קדורני, כי האיזון קיים והאדם זקוק אחרי הכל הן להתבודדות והן לתרבות וציביליזציה.
ד"ה לורנס מבקש להעביר את המסר, במשל קדורני, כי האיזון קיים והאדם זקוק אחרי הכל הן להתבודדות והן לתרבות וציביליזציה.
קראסקו מתאר תיאורים נטורליסטים וריאליסטיים של הטבע, של האדמה היבשה, של השמש הקופחת, של הרעב והבצורת, של בריחה והישרדות. לדמויות בנאראטיב אין שם, המקום והזמן אינם ידועים
לעלילה אין זמן ומקום ממשי, לדמויות יש שמות אך מעבר זה איננו יודעים על מקום וזמן ההתרחשות, מה שמגביר את התחושה שזה יכול לקרות בכל זמן ובכל מקום – עדיין אין אנו סובלניים וסבלניים כלפי בעלי נכויות. מושון כותבת במשפטים ארוכים מאוד, מה שעלול להיות לו אפקט מכביד, מעייף ומעצים את תחושת הניכור והאבל בו שרויה הדמות
הרמנס כותב ספר מסע, גיאולוגי, הישרדותי, ספר על סטודנט שמחפש דרך לפרוץ קדימה חדור תהילה. ספר שכתוב, כאמור, בקלילות ובהומור ציני.
זהו ספר גאוני, גדוש בפרטים ותיאורים שמביאים בפני הקורא ולמי שלא מכיר את הקונפליקטים בטורקיה על סף המודרניות. העלילה מתרחשת בשנות התשעים המוקדמות
ריצ'רד פאוארס הוא סופר אמריקאי, יליד 1957. יוצר ההדים הוא ספרו התשיעי, אך הראשון שתורגם לעברית. בספריו חוקר פאוארס השפעות של המדע המודרני והטכנולוגיה
בובר הושפע עמוקות מפילוסופים שקדמו לו ובעיקר ביקר את קאנט, הגל וקירקגור. בהמשך אגע גם בביקורת זאת ואיך זה השפיע על המשך הגותו בכל מה שנוגע למהות האדם בפילוסופיה שלו. רוח הדברים תהיה על פי ספרו "אני ואתה", שבו פרט בובר על טבע האדם, הטבוע לדידו ב"אתה".
מפלים מתרחש במפלי הניאגרה, גן העדן של המתאבדים. מגיעים אליו תיירים מכל מקום באמריקה ובעולם כדי ליפול אל מותם. ובכך הוא הופך לסמל ומטאפורה של נפילה: כיצד התפתחות תעשייתית בלתי מבוקרת גן העדן הזה הופך להיות לאסון, כיצד מדינה מרעילה את עצמה ואת עתידה
היציאה אל מחוץ לוינה, מחוץ למרחב האורבני, אל שלוות הטבע, האגמים והנופים הבלתי נשכחים הוסיפה נופך מיוחד לטיול. תקופת הסתיו הוסיפה את הצבעים המיוחדים שלה
הכתיבה של טראיי וסוס, למרות איטיותה, היא מעוררת, מרגשת, היא רציונלית ורגישה באותה עת. טראיי וסוס הוא ללא ספק אחד מהיוצרים המשובחים של המאה העשרים, נדיר בכתיבתו.