עבאס קזורני / על שתי רגליים וכנפיים
ספר אוטוביוגרפי מאירן, המלמד אותנו חוויות של ילד בזמן המלחמה, ילד עם המון תושייה ואומץ שעוזב לבדו את ארץ מולדתו ואת הוריו מולידיו
ספר אוטוביוגרפי מאירן, המלמד אותנו חוויות של ילד בזמן המלחמה, ילד עם המון תושייה ואומץ שעוזב לבדו את ארץ מולדתו ואת הוריו מולידיו
הסופרת הקוסמופוליטית נוגעת בהם בחומרים המוכרים בכל ספריה: מגדר, זכויות נשים, זכויות אדם, פמיניזם, פוליטיקה, דת, מסורת מול מודרניות, אלוהים, מיסטיציזם וכמובן טורקיה כאם הגדולה. גם כאן כמו ברוב ספריה הדמות הראשית, הנשית, נעה בין שני מרחבים: בין טורקיה למקום אחר בעולם (אנגליה), בין מסורת למודרניזם. בספר הזה שאפאק מוסיפה עוד נדבך חשוב: מעמד. אבל כמו שכבר כתבתי: אני גרופי!
לא בכדי השוו את ספרו של יוסוף אטילגן ליוליסס של ג'יימס ג'ויס או לזר של אלבר קאמי, ובכתיבה לפוקנר. כמו אצל אלבר קאמי גם יוסוף אטילגן מייחס לגיבור שלו רצח, ובכך מטשטש הגבול המוסרי ומתמקם האבסורד. זברג'ט מעיד על עצמו שהוא "לא חי ולא מת", הוא פשוט "קיים" ומתקיים.
רומן היסטורי רחב יריעה המספר את סיפורו של הרוכל מוולוט, אבל זהו גם סיפור התפתחותה של איסטנבול במאה העשרים
לעלילה המורכבת מספר יסודות נוספים שהופכים ל"חתימתו" של הבימאי ג'יילן. כאמור, העלילה היא מאוד מינימליסטית כמו ברוב סרטיו, אין יותר מידי דיבורים, השתיקות ארוכות מאוד, סצינות ארוכות מאוד, והנושא שהופך להיות סמלי (בסרט הזה הוא אשמה) אך הפרטים הנוספים מעצימים את העלילה ונותנים לה מימדים נוספים
למרות שכבוד קריא מאוד ועל פניו קליל מרוכז וכתוב היטב, הוא רבוד ברבדים רבים. שאפאק מרכזת את כל החומרים הללו לכלל סיפור אחד חזק ויציב, מול הסולטאן של המשפחה, הסולטאן של אימא שלו – המדרבנת המגנה החרדה, הסולטאן שעל פיו מתרחשת העלילה
הסרט עוסק עיסוק מפורט ביחסים בין איידין לאישתו, בין איידין לאחותו ובין איידין לחבריו, לשכניו ולשוכרי נכסיו. הוא עוסק ברוע, באי התנגדות לרוע, בפילוסופיה, אינטלקט ומיקומו בעולם, בדת, במוסר, בפילנתרופיה, מיזנתרופיה, ספרות, אלטרואיזם ואפילו בציד (או אולי אפילו בקרניזם).
זהו ספר גאוני, גדוש בפרטים ותיאורים שמביאים בפני הקורא ולמי שלא מכיר את הקונפליקטים בטורקיה על סף המודרניות. העלילה מתרחשת בשנות התשעים המוקדמות
Ten Minutes 38 Seconds in This Strange World מהווה מבט נוקב על הטראומה שנשים נתונות בהן, במערכת חברתית המוגדרת על ידי קודים פטריארכליים. זהו ספר אכזרי, עגום וחסר רחמים בהצגת האלימות, שברון הלב ואבל, אך בסופו של דבר הוא יותר מלא חיים
היום במגזין ספרות ומוזיקה טורקית להאזנה: