האישה אדומת השיער / אורחאן פאמוק

האישה אדומת השיער, The Red-Haired Woman, הוא ספרו החדש של אורחן פאמוק וזו באמת חגיגה. מזמן מזמן לא תרגמו כאן ספרים של אורחן פאמוק, הסופר הטורקי זוכה פרס נובל לספרות לשנת 2006. גם פאמוק, כמו הסופרת אליף שאפאק, בת ארצו, עמד למשפט בגין "השמצת הזהות הטורקית" כיוון שציין ש"מיליון ארמנים ו-30,000 כורדים נרצחו על אדמותינו ואף אחד חוץ ממני אינו מעז לדבר על כך" (ויקיפדיה).

על שניים מספריו כתבתי באתר אימגו: שלג, ושני ספרים שבעקבותיהם תכננתי את הטיול הבא שלי, לאיסטנבול A Strangeness In My Mind ו מוזיאון התמימות.

כתבתי על איסטנבול וטורקיה, סופריה, בימאיה והמוזיקה שלה רבות: גלריית התמונות מהטיול באיסטנבול, הטיול לאיסטנבול אחרי שכרון החושים של קריאת ספרו מוזיאון התמימות וביקור במוזיאון התמימות שהקים בעקבות הספר, פוסט מיוחד לחנויות וספרים באיסטנבול, רשימה לספר מדרגות איסטנבול, רשימה לסרט של הבימאי הטורקי, נורי בילגה ג'יילן עץ האגס הפראי, וכמובן שידור מיוחד על טורקיה בתכנית הרדיו שלי. פוסטים נוספים בנושא טורקיה (אליף שאפאק, ונורי בילגה ג'יילן בעיקר), ניתן למצוא גם בעמוד שלי באתר אימגו.

אורחן פאמוק כתב למעלה מ 20 ספרים בטורקית, סיפורת ועיון. הספר The Red-Haired Woman הוא ספרו העשירי שתורגם לאנגלית. בעברית תורגמו רק שישה מספריו.

The Red-Haired Woman, Orhan Pamuk, Vintage, 2018 (2017), Translation: Ekin Oklap

להמשיך לקרוא האישה אדומת השיער / אורחאן פאמוק

תשעה ירחי לידה: ניעות במרחב כביטוי מסטיסיאני אינטרטקסטואלי בספריה של אליף שאפאק

אם כל זה היה בבחינת מנהרת ייסורים שאלוהים אילץ אותה לזחול בתוכה,

מי שתגיח מתוכה לא תהיה האישה החלשה שהיתה פעם

(הממזרה מאיסנבול, 2008, עמ' 42)

מבוא

במאמר זה אני מבקשת לצאת למסע אינטרדיסציפלינרי אחרי מרחבי הקיום הנשי, האישי והתרבותי, המאפיינים את ספריה של הסופרת אליף שאפאק. את הדיון בספריה של אליף שפאק, ובעיקר את הדיון בנושא הניעות במרחבים, אבחן באמצעות מאמרה החשוב של גלוריה אנזלדואה (Anzaldúa )  "המסטיסה החדשה", תוך התמקדות בשלושה מספריה של הסופרת אליף שאפאק: הממזרה מאיסטנבול[i] (2007), כבוד (2012) ו Three Daughters of Eve (2016)[ii]. בספריה, אליף שאפאק מערערת על המסע הבינארי-ליניארי של הדמות ההגמונית הפטריארכלית ומציגה מסע נשי מעגלי שיוצר דמות מסטיסטית חדשה, היברידית[iii], כפי שאציג בעבודתי, שמכילה בתוכה מרחבים שונים ללא הגדרות מכריעות ומגבילות.

להמשיך לקרוא תשעה ירחי לידה: ניעות במרחב כביטוי מסטיסיאני אינטרטקסטואלי בספריה של אליף שאפאק

מדרגות איסטנבול / טיאגו סלזר

על הספר המליצה לי חברה. אבל לא צריך לשכנע אותי יותר מידי כיוון שמי שמכיר אותי יודע שיש לי חולשה מיוחדת לאיסטנבול בפרט וכל מה שקשור לטורקיה בכלל. על דבר אחד קטן אני מצרה, שלא הכרתי את הספר מדרגות לאיסטנבול לפני הנסיעה שלי לאיסטנבול ממש לפני כשלושה חודשים (ועליה כתבתי פוסט: כאן). כי אז הייתי מחפשת את המדרגות האלו בגלאטה, או את הארמון (שעליו לא כתוב בספר, אגב), שגם אותו לא קל למצוא בחיפוש בגוגל כי הוא כבר לא נקרא ארמון קמונדו אלא הבניין המשמש את חיל הים הטורקי.

מדרגות איסטנבול פתח בפניי צוהר לאחת המשפחות הנדבניות הגדולות באימפריה העות'ומאנית, שלא הכרתי. שהקריאה על משפחה בשם קמונדו, רפררה לי למשפחה אחרת בעיר מקודנו (של גבריאל גרסיה מרקס, במאה שנים של בדידות). סתם סיכול אותיות. כי המשפחה הזו היא משפחה אמיתית שהטביעה את חותמה על ההיסטוריה.

מדרגות איסנבול, טיאגו סלזר, כנרת זמורה, מודיעין. תרגום: ארז וולק

להמשיך לקרוא מדרגות איסטנבול / טיאגו סלזר

Nine Lunar Months of Birth – Spatial Mobility as Intertextual Mestizaian Expression in Shafak's Honor

My Lecture in Leed Gender Conference 

In this presentation, I would like to discuss Elif Shafak's books through Gloria Anzaldúa's important article "The New Mastisa", focusing on one book by Elif Shafak that will be a case study: Honor (2012). In her books, Elif Shafak challenges the binary-linear journey of the patriarchal hegemonic figure and presents a journey that creates a new, hybrid, mystical figure, as I will present, which contains various spaces without decisive and restrictive definitions.

I would like to claim that the main protagonists of Elif Shafak books live in the border areas, live in all cultures and blend into many worlds, and maintains a dialogue between spaces that are seemingly dichotomous.

להמשיך לקרוא Nine Lunar Months of Birth – Spatial Mobility as Intertextual Mestizaian Expression in Shafak's Honor

איסטנבול, טורקיה


מדהים לגלות כמה חנויות, ירידים ושווקים לספרים יש באיסטנבול. פשוט מדהים ומעורר אהדה!

כי איפה שיש ספרים, יש תרבות!

ו… חכו לסוף – לדובדבן שבקצפת

להמשיך לקרוא איסטנבול, טורקיה

עץ האגס הפראי / נורי בילגה ג'יילן (Nuri Bilge Ceylan / Ahlat Ağacı)

סרטו החדש של נורי בילגה ג'יילן הוא סרט איטי, לירי, פואטי, חורפי ומרגש, דרמה אנושית ומשפחתית רבת רבדים. כמו לקרוא רומן היסטורי עם רבדים, רפרורים וקונוטציות רב תרבותיים.

עץ האגס הפראי, נורי בילגה ג'יילן. טורקיה, 2018. 188 דקות

להמשיך לקרוא עץ האגס הפראי / נורי בילגה ג'יילן (Nuri Bilge Ceylan / Ahlat Ağacı)

איסטנבול – מלכת העולם: מדריך למשוטט המתחיל

לאיסטנבול ערגתי כבר שנים. כנראה שהפכתי לסוג של טורקופילית בעקבות ספרים, סרטים, מוזיקה וכל שאר צרכי התרבות ש"צצו" בחיי. אפילו שידרתי תכנית מיוחדת על טורקיה בתכנית הרדיו שלי – היTרבות. תגידו אורחאן פאמוק, תגידו אליף שאפאק, תגידו ישר כאמל, נורי בילגה ג'יילן, מולאר, נילופר, איברהים טטליסס, בקלאווה או כנאפה וזהו.. אני שבויה. חוץ מלדבר טורקית – וגם זה אני מעריכה שיגיע – נשאר רק להגיע לעיר, מלכת העולם..

אגב, יש כותבים טורקיה ויש תורכיה. ואל תאמינו למי שאומר לכם שאין הבדל. יש ויש. תורכיה הוא תעתיק מהתקופה העות'מנית. טורקיה מהתקופה המודרנית של אטאטורק.

להמשיך לקרוא איסטנבול – מלכת העולם: מדריך למשוטט המתחיל

הנערה מקרן הזהב / קורבאן סעיד

קורבאן סעיד הוא דמות מסתורית. פירוש שמו הוא: קורבן מאושר. על החידה המיסתורית מנסה לענות טום רייס במאמרו "האיש מן המזרח" שפורסם ב"ניו-יורקר" והובא בסוף הספר הקודם של קורבאן סעיד "אהבתם של עלי ונינו".קורבאן סעיד הוא שם העט של אלפרידה אהרנפלס, או שם העט של אסד ביי, מה שבטוח שקורבאן סעיד הוא שמו של לב נוסימבאום. בעברית פורסמו שני ספריו: אהבתם של עלי ונינו והנערה מקרן הזהב.

לב (אריה) נוסימבאום הגיע עם אביו לברלין, אחרי שהתאסלם בקונסטנטינופול ב-1919 וקרא לעצמו אסד (אריה) ביי. בברלין למד בגימנסיה הרוסית והתרועע עם חוג מהגרים רוסים לבנים שהתכנס בבית הוריו של בוריס פסטרנק בברלין וכלל את ילנה, אחותו של נאבוקוב. על תקופה זו מספר בזיכרונותיו (שלא התפרסמו) אלכסנדר בריילוב, שהכיר את אסד ביי מימי התיכון בברלין. נוסימבאום הצעיר היה לאוריינטליסט. הוא הקדיש לכך שנות לימוד רבות, אבל לטענת רבים, האוריינט שלו היה זה שבדמיון. כך לפחות לדעתם של המהגרים הקווקזים, שקראו לגנות את ספריו, כמו "12 סודות הקווקז". כך אירע שמנגנון הפקידות הנאצי שם עליו עין. הוא נמלט לאוסטריה, ומשם לאיטליה. כאן ביקש לכתוב את הביוגרפיה של מוסוליני, שגילה את זהותו היהודית בעקבות הלשנה. הוא הצליח להגיע לאיטליה דרך לוב, ובאיטליה התחזה לאמריקאי. בסופו של דבר השתקע בפוזיטאנו, והוא כבר חולה, עני ודואג לגורל אביו שנשאר בווינה. נוסימבאום-אסד ביי-קורבאן סעיד מת בפוזינטנו ממחלת רנו האיומה ובייסורים קשים. אביו נלקח למחנה ריכוז ולא שב (הארץ)

הנערה מקרן הזהב, קורבאן סעיד, הוצאת זמורה ביתן, 2003, תרגום: מיכאל דק

להמשיך לקרוא הנערה מקרן הזהב / קורבאן סעיד

המילים והדברים; תכנית מספר 5: טורקיה 28.2.2018

מה זה אומר לחיות וליצור במדינה 'חצויה', היברידית, לימינאלית, בעיר שחולשת על שתי יבשות, בין מסורת למודרניות, בין מזרח למערב?

היום בתכנית שלנו טורקיה, עם הקולנוע, הספרות, האוכל והשאר דאווין 

תוכלו להאזין לתכנית המגוונת כאן

ולשאר התכניות כאן

להמשיך לקרוא המילים והדברים; תכנית מספר 5: טורקיה 28.2.2018