אמזלג / יוסי סוכרי

ספרו החדש של יוסי סוכרי, אמזלג, הוא לא רומן במובן הטהרני שלו. אמזלג הוא מסה. מסה על זהות, זרות, על מקומו של הגבר המזרחי במרחב הישראלי ומעל הכל – זוהי מסה מבית מדרשו של אלבר קאמי: אקזיסטנציאליזם (אולי פוסט מודרני) שמעוגן בהטרוטופיה. ההטרוטופיה, מושג שטבע פוקו בספרו המילים והדברים, לתיאור האופן שבו מרחבים מוגדרים המקיפים את הסובייקט (האדם בתוך החברה, לדוגמה) מביאים לפגיעה בכוחו של הפרט, לשלילת כוחו ולעיתים גם זהותו.

זוהי מסה פילוסופית מבריקה, יצירה בשלה ובוגרת של סופר שהוא בעצם פילוסוף. אמזלג הוא מסוג הספרים שחיכיתי לקרוא בעברית ובישראל.

אמזלג, יוסי סוכרי, עם עובד, 2019

להמשיך לקרוא אמזלג / יוסי סוכרי

לימסול / ישי שריד

בספרו של ישי שריד לימסול, 2009, רוב הגיבורים הם גברים. מלבד אישה אחת ששמה דפנה. שמו של הגיבור הראשי אינו ידוע, אבל הוא יכול להיות כל אחד. הגיבור, הדמות הראשית, הוא חוקר בשב"כ עצורים בטחוניים, הוא נשוי ויש לו ילד.

אני תוהה אם חוקר השב"כ הוא הדמות הראשית, למרות שהוא טומן בחובו את מרכז הספר – יחסי אבות ובנים, מכיוון שדמותה של דפנה היא המניעה את העלילה.

ישי שריד לימסול, 2009, הוצאת עם עובד

להמשיך לקרוא לימסול / ישי שריד

יער אפל / ניקול קראוס

אחד הספרים המבריקים שקראתי לאחרונה. אחרי תולדות האהבה שקראתי די מזמן, מגיע יער אפל שהוא כולו פילוסופיה, דת, ישראליות, זמן, מרחב, קפקא ומטמורפוזה. הספר יצא לאור באנגלית ב 2017, ובישראל מיהרו לתרגם ולא בכדי. הספר עוסק גם בקו המרחבי שבין תל אביב לניו יורק, ותרגום מופתי של שאול לוין. מודה שהספר למיטיבי לכת (קריאה) כמעט-בלבד..

אתחיל מהסוף. באפילוג של ספרה החדש יער אפל מסבירה הסופרת, ניקול קראוס את שם הספר: "שם הספר לקוח מהשורות הבאות משל דנטה, שצוטטו באוזני לפני כמה שנים בנסיעה ארוכה לירושלים: 'באמצע הנתיב של חיינו מצאתי את עצמי ביער רווי אפלה, כי דרך הישר אבד ואיננו'". לאחר קריאת הספר, הקורא יוצא מבולבל. למעשה אין הוא מבין אם הסיפור אמת או שקר הוא, בדייה, פנטזיה או מסיטיפקציה. אחת הסיבות, שבהמשך להסברה, מפנה ניקול קראוס הודעה לאליעזר פרידמן (אחת הדמויות בספר או שמא דמות אמיתית?) ומודיעה לו שהיא פוטרת אותו מאחריות ואם ירצה אי פעם לדבר איתה – יודע הוא היכן למצוא אותה..

להמשיך לקרוא יער אפל / ניקול קראוס