אמזלג / יוסי סוכרי

ספרו החדש של יוסי סוכרי, אמזלג, הוא לא רומן במובן הטהרני שלו. אמזלג הוא מסה. מסה על זהות, זרות, על מקומו של הגבר המזרחי במרחב הישראלי ומעל הכל – זוהי מסה מבית מדרשו של אלבר קאמי: אקזיסטנציאליזם (אולי פוסט מודרני) שמעוגן בהטרוטופיה. ההטרוטופיה, מושג שטבע פוקו בספרו המילים והדברים, לתיאור האופן שבו מרחבים מוגדרים המקיפים את הסובייקט (האדם בתוך החברה, לדוגמה) מביאים לפגיעה בכוחו של הפרט, לשלילת כוחו ולעיתים גם זהותו.

זוהי מסה פילוסופית מבריקה, יצירה בשלה ובוגרת של סופר שהוא בעצם פילוסוף. אמזלג הוא מסוג הספרים שחיכיתי לקרוא בעברית ובישראל.

אמזלג, יוסי סוכרי, עם עובד, 2019

להמשיך לקרוא אמזלג / יוסי סוכרי

יער אפל / ניקול קראוס

אחד הספרים המבריקים שקראתי לאחרונה. אחרי תולדות האהבה שקראתי די מזמן, מגיע יער אפל שהוא כולו פילוסופיה, דת, ישראליות, זמן, מרחב, קפקא ומטמורפוזה. הספר יצא לאור באנגלית ב 2017, ובישראל מיהרו לתרגם ולא בכדי. הספר עוסק גם בקו המרחבי שבין תל אביב לניו יורק, ותרגום מופתי של שאול לוין. מודה שהספר למיטיבי לכת (קריאה) כמעט-בלבד..

יער אפל, ניקול קראוס, הוצאת כנרת זמורה, 2017. תרגום: שאול לוין

Forest Dark, Nicole Krauss, Bloomsbury, HarperCollins , 2017

להמשיך לקרוא יער אפל / ניקול קראוס