מסע

זיכרונותיו של חתול נודד עוסק באותן תכונות אנושיות לא פשוטות כמו חברות, נאמנות ואפילו הקרבה, לא רק מצד ננה החתול, אלא גם מסאטורו ועוד דמויות ברומן. למרות הסוף העצוב לכאורה, זהו ספר חיובי מכיוון שהוא מרמז על המשכיות על פני ארעיות.

מבוסס על סיפורה האמיתי של כמרת השחף ועל מאבקה במזג אויר קיצוני שמאיים להכניע אותה ואת אנשי הצוות שעל סיפונה

הביוגרפיה היא לא רק על מגלן, אלא סיפור על ראשית עידן הגילוי. צוויג כותב גם על המקבילות ההיסטוריות של מגלן ושם דגש רב על בחינת הפסיכולוגיה העומדת מאחורי מעשים גדולים כמו אלה. צוויג מעניק מבט מעמיק על אישותו של מגלן, המציגה אותו כאדם בלתי פוסק שתעוזתו העצומה ממוזגת עם זהירות רבה וחישוב קר.

טיאגו סלזר נתקל במדרגות בלב שכונת גלאטה והסתקרן לגבי מקורן. הוא מספר את מקורה של המשפחה – יהודי ספרדי פורטוגזי שבשנת 1492, בעקבות גירוש ספרד, מתיישבת בוונציה. המשפחה מגיעה לאימפריה העות'ומאנית אך חצר הסולטן מורה לחיים קמונדו לצאת שטחי האימפריה תוך עשרים וארבע שעות

אביב באיליריה, יצא לאור ב 1935, הוא ספק נובלה ספק מסע אישי ספק מסע תיירותי בעקבות ליידי גרייס קילמייקל. מה שבטוח שבעיניי, הוא ספר פמיניסטי חשוב הרבה יותר מהסיפור השטחי שלכאורה כותבת עליו אן ברידג'.

המסע של סיס הוא בשביל התקרבות ואילו של און הוא של בידוד, ריחוק. המסע של סיס הוא מלא חששות, פחד מן החושך ומהקרח, ואילו המסע של און הוא מלא שמחה והתרגשות, מחמם, שמח מלא גילוי עצמי. אבל יחד עם זאת, המסע של סיס הוא חברותי, המסע של און הוא מסע א-חברתי, אולי אפילו אגואיסטי, מסע של בריחה והוא קופא ותם.