משכילה / טארה וסטאובר

טארה וסטאובר פותחת את הביוגרפיה שלה, משכילה, בהערה: זהו אינו ספר על מורמונים וגם לא על שום קבוצה דתית אחרת. נכון, למרות שניתן בקלות לחלץ כאן ביקורת על המורמונים, הספר הזה הוא על טארה וסטאובר ועל משפחתה. וסטאובר ומשפחתה מאמצים בחום את פתיחת הספר אנה קרנינה של לב טולסטוי:  "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. אך המשפחות האומללות – אומללות הן כל אחת על פי דרכה". בפרולוג, וסטאובר מציינת את העובדה הבאה: מה שהופך את המשפחה שלה למשפחה שונה מכל המשפחות זאת העובדה שהם לא לומדים בבית ספר (שם, עמ' 11).

משכילה, טארה וסטאובר, הוצאת שוקן, תל אביב, 2020. תרגום: אורה דנקנר

להמשיך לקרוא משכילה / טארה וסטאובר

בית גולדן / סלמן רושדי

צריך לאהוב את הסגנון המיוחד של סלמאן רושדי: הביקורת, הסרקיזם המושחז יטיבו להכיר את הכתיבה. הספר בית גולדן, הוא פרפראזה מודרנית להאחים קרמזוב של דוסטוייבסקי, ואולי לסדום ועמורה המודרני, שמבוססת על ארמון הזהב הרומאי.

בית גולדן / סלמאן רושדי, הוצאת כנרת זמורה, 2020. תרגום: ארז אשרוב

להמשיך לקרוא בית גולדן / סלמן רושדי

שם שם / טומי אורנג'

שם שם היה בין המועמדים הסופיים לפרס פוליצר לשנת 2019 ולא בכדי. מחברו, טומי אורנג' בן ה 38, נחשב לכוכב העולה החדש בשמי הספרות האמריקאית. אורנג', בן לאב יליד אמריקה ואם לבנה, נולד באוקלנד שבקליפורניה, שם מתחוללת גם עלילת הספר.

שם שם / טומי אורנג', הוצאת ידיעות ספרים, 2019. תרגום: שרון פרמינגר

להמשיך לקרוא שם שם / טומי אורנג'

אמריקנה / צ'יממננדה נגוזי אדיצ'ה

את הספר המקסים והמרגש הזה, אמריקנה, קראתי בשפת המקור (אנגלית) כשיצא לאור בשנת 2013. בשנת 2015 הוא תורגם לעברית לעילא ולעילא על ידי גיל שמר. ולמה נזכרתי לכתוב עליו עכשיו?

אני לומדת תואר שני בלימודי תרבות באוניברסיטה הפתוחה. נרשמתי לקורס "סוגיות במעברים ובמגעים בין תרבויות" וכשקיבלתי את חומר הלימוד בדואר שמחתי לראות את הספר בין חומרי הקריאה לקורס. כשנשאלתי מה הספר הזה קשור לקורס – צהלתי וקראתי שאין כמוהו להיות קשור לקורס שמדבר על מעברים ומגעים בין תרבויות. כמה כיף שמתקיימים הקשרים תרבותיים ומממשים תיאוריות יחד עם מוצרים תרבותיים, כמו ספרים וסרטים.

אז כשאתה קורא בפעם השנייה ספר, ולאחר פרספקטיבה של זמן לא מועט, ולאחר לימודי תרבות – הקריאה בספר הנהדר הזה היא קריאה שונה, אתה מבין אחרת ומיישם תיאוריות שלמדת.

זהו ספרה השלישי של הסופרת והפמיניסטית, צ'יממנדה נגוזי אדיצ'ה, שכותבת באנגלית.

אמריקנה, צ'יממנדה נגוזי אדיצ'ה, מחברות לספרות, שוהם, 2015. תרגום: גיל שמר

להמשיך לקרוא אמריקנה / צ'יממננדה נגוזי אדיצ'ה

עדויות / מרגרט אטווד (The Testaments)

איזו שמחה, התרגשות והפתעה!

34 שנים אחרי מעשה השפחה, מפרסמת מרגרט אטווד את הסיקוול לספר הבלתי נשכח, עדויות. הספר כתוב הרבה יותר טוב, פחות אניגמטי, הרבה יותר סוחף ומרגש.

לא בכדי הוא זכה בפרס פוליצר לשנת 2019 (במשותף עם ברנרדין אוואריסטו, לספרה Girl, Woman, Other, שמסקרן אותי גם כן..)

עדויות / מרגרט אטווד, הוצאת כנרת זמורה דביר, 2020. תרגום: קטיה בנוביץ.

להמשיך לקרוא עדויות / מרגרט אטווד (The Testaments)

כוחו של הכלב / תומס סוואג'

ספרו של תומס סוואג', כוחו של הכלב, יצא לאור לראשונה בשנת 1967. זהו סיפורם של שני אחים בשנות העשרים של המאה שעברה, שמתאר את מערכת היחסים המורכבת ביניהם על רקע ערבות סולט לייק סיטי, יוטה, שבארצות הברית אחרי מלחמת העולם הראשונה. זהו לא ספר שקל לקרוא בנשימה אחת, הוא מצריך נשימות רבות, הפסקות וחשיבה על רבדיו. בימים אלו הוא מעובד לסרט קולנוע

כוחו של הכלב, תומס סוואג', מחברות לספרות, 2019. תרגום: יעל אכמון

להמשיך לקרוא כוחו של הכלב / תומס סוואג'

הנערה בציור / כריסטינה בייקר קליין

הספר, הנערה בציור, מצטרף לשורה של ספרים שנכתבו בעקבות ציורים, כמו: אי סבירות האהבה / האנה רוטשילד, הציור האחרון של שרה דה ווס / דומיניק סמית, החוחית / דונה טארט, נערה עם עגיל פנינה / טרייסי שבלייה, כשניפגש שנית / כריסטין הרמל, צבעים נמלטים / ליסה בר, האישה ששמעה צבעים / קלי ג'ונס ועוד..

כריכת הספר מתהדרת בציורו המפורסם של אנדרו וואיט', עולמה של כריסטינה (Christina's World), ציורו המפורסם ביותר משנת 1948, המוצג ב MOMA. בקידמת הציור נערה בשמלה ורודה מרימה עצמה אך בקושי ומביטה אל בית בקצהו המרוחק של הציור. הצופה חש במוגבלותה של הנערה: משהו בחצי-ישיבה וההתכווננות שלה אל הבית מטריד את הצופה ומעורר את סקרנותו. ברור שהנערה בציור היא המרכז וכל השאלות נסבות אל אותה נערה: מי היא אותה נערה? למה היא לבד? מה קרה לה? למה אינה יכולה להגיע אל אותו בית שהיא מביטה אליו? האם זהו ביתה?

כריסטינה בייקר קליין הבינה שיש סיפור גדול ומעניין מאחורי הציור הזה והיא מספרת לנו אותו כרומן היסטורי שמספר את סיפורה של הנערה בציור ואת עולמה תוך עיניה של אותה נערה: עולמה של כריסטינה. ניכר בהחלט שבוצעה עבודת תחקיר מקיפה ורגישה המציירת את דמותה של כריסטינה האישה החזקה והעקשנית.

הנערה בציור / כריסטינה בייקר קליין, ידיעות אחרונות, 2019. תרגום: דלית כהן

להמשיך לקרוא הנערה בציור / כריסטינה בייקר קליין

שלוש סופרות דרומיות (קת'רין אן פורטר; קרסון מק'קלרס; פלנרי או'קונר) ואיובאמי אדבאיו אחת

רומן אחד, שני ספרים, שלוש נובלות, ארבע סופרות. וקשר אחד ארוך ומתמשך: ספרות נשית (שקראתי אחת אחרי השנייה בשבועיים האחרונים), פורה ומפרה.

שלוש סופרות דרומיות של עם עובד (בתרגומם של משה רון ודבורה שטיינהרט) מאגד שלוש נובלות (אולי שתיים ועוד רומן) של שלוש סופרות שחיו בדרום ארצות הברית והסיפורים שלהם מתרחשים באותם המקומות במחצית הראשונה של המאה הקודמת. שתיים מהן אפילו קשורות אחת לשנייה. לכל אחת מהנובלות יש אחרית דבר מאירה ומסכמת. תישארי איתי של איובאמי אדבאיו (בתרגומה של דנה טל) ממוצא ניגרי, מתרחש בחלקו במחצית השנייה של המאה הקודמת ובחלקו בתחילת המאה הנוכחית.

שלוש סופרות דרומית, עם עובד, 2019

תישארי איתי, איובאמי אדבאיו, אחוזת בית, 2019

להמשיך לקרוא שלוש סופרות דרומיות (קת'רין אן פורטר; קרסון מק'קלרס; פלנרי או'קונר) ואיובאמי אדבאיו אחת

ג'ים הילד / טוני ארלי

ג'ים הוא בנה היחידי של אליזבת', סיסי. הוא נולד שבוע אחרי שאביו ג'ים מת כנראה מדום לב, כשהוא בן 23 בלבד.

הנרטיב מתמשך שנה אחת בלבד בחייו של ג'ים, כשהוא קם בבוקר יום הולדתו כשהוא מחליף את הקידומת הראשונה שלו: מעתה יהיו שתי ספרות בימי הולדתו. כך הסיפור מגולל את שנתו העשירית של ג'ים, ספק רומן חניכה, רומן התבגרות. הוא מתחולל בשנת 1934 בצפון קרוליינה.

וגם אם זה נראה לכם רחוק מדי, ולא ממש קשור אליכם, אל תפספסו – זהו ספר שמחמם את הלב

ג'ים הילד / טוני ארלי, תרגום: אמיר צוקרמן, עם עובד, 2018

להמשיך לקרוא ג'ים הילד / טוני ארלי

חוף מנהטן / ג'ניפר איגן

ספרה החדש של ג'ניפר איגן, חוף מנהטן, הוא רומן היסטורי המתרחש בשלהי מלחמת העולם השנייה, אחרי הפגזת פרל הרבור, וכנראה התכוננותם של האמריקאים לפעולת תגמול גדולה ביותר, וגם אחרי השפל הגדול שהשפיע על כל בית ברחבי ארצות הברית.

זהו סיפורה של מנהטן שהיא פאזל של גזעים שונים, דתות ומעמדות שונות, המתעשרים המהירים והחדשים, מה שנמצא בחוק ומה שנמצא מעבר לו, אבל יש לו ערך מוסף נוסף: מעמדן של הנשים והיחס אליהן בתקופה כזו.

וכבר כאן ועכשיו אני רוצה לשבח את התרגום הפואטי של יואב כ"ץ, שבין היתר, תרגם diver כאמודאי ולא צוללן. וכמובן את הוצאת תכלת, שאני לא יודעת איך זה קרה שהצליחו לעקוף את עם עובד, שם התפרסם ספרה הראשון של ג'ניפר איגן, והן שהצליחו לתרגם אותו מהר ומשובח.

חוף מנהטן, ג'ניפר איגן, הוצאת תכלת, 2018. תרגום: יואב כ"ץ

להמשיך לקרוא חוף מנהטן / ג'ניפר איגן