תוצאות 99 תצוגת
הציור האחרון של שרה דה ווס, דומיניק סמית, תרגום דורון דנסקי, הוצאת הכורסא, 2017
ספרות

נקמתו של הפאלוס: דומיניק סמית / הציור האחרון של שרה דה ווס

דומיניק סמית כותב סיפור יפהפה על גילגולו של ציור, על פמיניזם, על פרטים טכניים על עיבודו של ציור, הכנת הצבעים (צהוב עופרת או צהוב חול) כאילו הוא צייר בעצמו, מתרשם מהעובדה ששרה היא הציירת היחידה שנכנסה לארגון פטריארכלי בעולם פטריארכלי, שבעצם ציירה – עובדה שגם היא לא הייתה שוות ערך לצייר-גבר.

ג'ניפר איגן, הקרקס הנסתר, הוצאת עם עובד, תרגום ברוריה בן ברוך
ספרות

ג'ניפר איגן / הקרקס הנסתר

הספר סובב סביב שנות השישים הקיצוניות, העוצמתיות ולעיתים אף מסוכנות. הקורא ימצא בו תיאורים והדגשים של שנות השישים כמו סקס, סמים, היפיות, חופש, לבוש ותספורות מיוחדות של שנות השישים ואחר כך השבעים והשמונים, על רקע אירועים היסטוריים

Anthony Doerr, All the Light We Cannot See
ספרות

אנתוני דואר / כל האור שאיננו רואים // Anthony Doerr / All the Light We Cannot See

וגם אם המשפטים קצרים, התיאורים ברורים, מפורטים, לפעמים עד כדי כאב. דואר משתמש בחמשת החושים כדי לרתק את הקורא כאילו הקורא רואה את העלילה נעה מול עיניו כסרט ממשי. סיפור קריא, מרגש ונוגע ללב, גם אם לא תמיד מדויק.

Philip Roth, The Humling
ספרות

פיליפ רות / המפלה // Philip Roth / The Humling

ספריו של רות, האחרונים בעיקר, אינם בעלי אופי אופטימי. הם מלווים בתיאורים מדכאים עד סופם הטראגי והמדכא. גם אם יש נקודת אור הרי שהסוף הוא קשה יותר, כיוון שהנפילה, אחרי אושר והרפתקאות סוחפות ואמון במישהו, תלולה וכואבת הרבה יותר.

Donna Tartt, The Goldfinch
ספרות

דונה טארט / החוחית // Donna Tartt / The Goldfinch

הספר מסופר בגוף ראשון, אני לא חושבת שזהו רומן מתח, לא רומן היסטורי, ולא רומן חניכה והתבגרות. זהו ספר שיש בו מתח, אך אין זה ספר מתח, וכל הזמן קורה משהו שמניע את העלילה, שמפתיע, זהו אינו רומן היסטורי, וגם לא רומן חניכה או התבגרות. זה כלום מכל זה, אבל גם הכל.