האישה אדומת השיער / אורחאן פאמוק

האישה אדומת השיער, The Red-Haired Woman, הוא ספרו החדש של אורחן פאמוק וזו באמת חגיגה. מזמן מזמן לא תרגמו כאן ספרים של אורחן פאמוק, הסופר הטורקי זוכה פרס נובל לספרות לשנת 2006. גם פאמוק, כמו הסופרת אליף שאפאק, בת ארצו, עמד למשפט בגין "השמצת הזהות הטורקית" כיוון שציין ש"מיליון ארמנים ו-30,000 כורדים נרצחו על אדמותינו ואף אחד חוץ ממני אינו מעז לדבר על כך" (ויקיפדיה).

על שניים מספריו כתבתי באתר אימגו: שלג, ושני ספרים שבעקבותיהם תכננתי את הטיול הבא שלי, לאיסטנבול A Strangeness In My Mind ו מוזיאון התמימות.

כתבתי על איסטנבול וטורקיה, סופריה, בימאיה והמוזיקה שלה רבות: גלריית התמונות מהטיול באיסטנבול, הטיול לאיסטנבול אחרי שכרון החושים של קריאת ספרו מוזיאון התמימות וביקור במוזיאון התמימות שהקים בעקבות הספר, פוסט מיוחד לחנויות וספרים באיסטנבול, רשימה לספר מדרגות איסטנבול, רשימה לסרט של הבימאי הטורקי, נורי בילגה ג'יילן עץ האגס הפראי, וכמובן שידור מיוחד על טורקיה בתכנית הרדיו שלי. פוסטים נוספים בנושא טורקיה (אליף שאפאק, ונורי בילגה ג'יילן בעיקר), ניתן למצוא גם בעמוד שלי באתר אימגו.

אורחן פאמוק כתב למעלה מ 20 ספרים בטורקית, סיפורת ועיון. הספר The Red-Haired Woman הוא ספרו העשירי שתורגם לאנגלית. בעברית תורגמו רק שישה מספריו.

The Red-Haired Woman, Orhan Pamuk, Vintage, 2018 (2017), Translation: Ekin Oklap

להמשיך לקרוא האישה אדומת השיער / אורחאן פאמוק

משכילה / טארה וסטאובר

טארה וסטאובר פותחת את הביוגרפיה שלה, משכילה, בהערה: זהו אינו ספר על מורמונים וגם לא על שום קבוצה דתית אחרת. נכון, למרות שניתן בקלות לחלץ כאן ביקורת על המורמונים, הספר הזה הוא על טארה וסטאובר ועל משפחתה. וסטאובר ומשפחתה מאמצים בחום את פתיחת הספר אנה קרנינה של לב טולסטוי:  "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. אך המשפחות האומללות – אומללות הן כל אחת על פי דרכה". בפרולוג, וסטאובר מציינת את העובדה הבאה: מה שהופך את המשפחה שלה למשפחה שונה מכל המשפחות זאת העובדה שהם לא לומדים בבית ספר (שם, עמ' 11).

משכילה, טארה וסטאובר, הוצאת שוקן, תל אביב, 2020. תרגום: אורה דנקנר

להמשיך לקרוא משכילה / טארה וסטאובר

Killing Commendatore (להרוג את המפקד) / הרוקי מורקמי

לפורלו משקיף על בית הקומנדטורה בזמן שאדונו, דון ג'ובאני, מתגנב פנימה במטרה לפתות את דונה אנה. דונה אנה מופיעה רודפת אחרי דון ג'ובאני המחופש, והיא זועקת לעזרה. אביה, הקומנדטורה, מופיע ומזמין את ג'ובאני לדו קרב,תוך כדי שדונה אנה ממהרת להזעיק עזרה. ג'ובאני דוקר את הקומנדטורה למוות, ובורח ללא שתיוודע זהות. זוהי סצינת הפתיחה, גינת בית הקומנדטורה, של האופרה הידועה דון גובאני, של וולפגנג אמדאוס מוצרת. הסצינה הזו היא המוטו של ספרו החדש של הסופר היפני הרוקי מורקמי, Killing Commendarore.
הרוקי מורקמי שקצת התקשינו לעכל בצוקורו טזאקי חסר הצבע חוזר ובגדול. הסופר היפני -שהנרטיבים בספריו נעים בין מודע לתת מודע, בין העולם בהווה ליקום אחר, בין זיכרון לריאליזם, הניעות בגבולות הללו, ובגבולות ממשיים אחרים – מתרגל את הקוראים הפעם במושגים השאולים מהספרות בתוך הסיפר עצמו: רעיון, מטאפורה ודאבל מטאפורה.
כשהספר יצא לאור בסין הוא סווג כ"מגונה", ואסור היה להפיץ אותו מתחת לגיל שמונה עשרה. אחרי עתירה של ציבור הקוראים, הספר חזר למדפים לאחר שהורד ממנו לקראת יריד הספרים בהונג קונג.

להרוג את המפקד (Killing Commendatore) / הרוקי מורקמי, 2019

להמשיך לקרוא Killing Commendatore (להרוג את המפקד) / הרוקי מורקמי

שם שם / טומי אורנג'

שם שם היה בין המועמדים הסופיים לפרס פוליצר לשנת 2019 ולא בכדי. מחברו, טומי אורנג' בן ה 38, נחשב לכוכב העולה החדש בשמי הספרות האמריקאית. אורנג', בן לאב יליד אמריקה ואם לבנה, נולד באוקלנד שבקליפורניה, שם מתחוללת גם עלילת הספר.

שם שם / טומי אורנג', הוצאת ידיעות ספרים, 2019. תרגום: שרון פרמינגר

להמשיך לקרוא שם שם / טומי אורנג'

אמריקנה / צ'יממננדה נגוזי אדיצ'ה

את הספר המקסים והמרגש הזה, אמריקנה, קראתי בשפת המקור (אנגלית) כשיצא לאור בשנת 2013. בשנת 2015 הוא תורגם לעברית לעילא ולעילא על ידי גיל שמר. ולמה נזכרתי לכתוב עליו עכשיו?

אני לומדת תואר שני בלימודי תרבות באוניברסיטה הפתוחה. נרשמתי לקורס "סוגיות במעברים ובמגעים בין תרבויות" וכשקיבלתי את חומר הלימוד בדואר שמחתי לראות את הספר בין חומרי הקריאה לקורס. כשנשאלתי מה הספר הזה קשור לקורס – צהלתי וקראתי שאין כמוהו להיות קשור לקורס שמדבר על מעברים ומגעים בין תרבויות. כמה כיף שמתקיימים הקשרים תרבותיים ומממשים תיאוריות יחד עם מוצרים תרבותיים, כמו ספרים וסרטים.

אז כשאתה קורא בפעם השנייה ספר, ולאחר פרספקטיבה של זמן לא מועט, ולאחר לימודי תרבות – הקריאה בספר הנהדר הזה היא קריאה שונה, אתה מבין אחרת ומיישם תיאוריות שלמדת.

זהו ספרה השלישי של הסופרת והפמיניסטית, צ'יממנדה נגוזי אדיצ'ה, שכותבת באנגלית.

אמריקנה, צ'יממנדה נגוזי אדיצ'ה, מחברות לספרות, שוהם, 2015. תרגום: גיל שמר

להמשיך לקרוא אמריקנה / צ'יממננדה נגוזי אדיצ'ה

ארצנו הירוקה והנעימה / עאישה מאליק

אני רוצה להתחיל דווקא בשאלה שמצוטטת כמוטו של הספר, מפיו של מקס פריש: "האם תהיו מסוגלים להבין את בני ארצכם אם רובם ינשלו אתכם יום אחד מזכויותיכם, במטרה להגן על זכויותיכם?"

שאלה קשה, כמה שלא הפכתי בה לא הצלחתי לענות עליה. גם כשסיימתי את הספר. וגם אחרי ששאלתי את עצמי את השאלה, שכמעט מובנת מאליה: מה תעשו אם יום אחד מישהו ירצה לבנות מסגד במקומו של בית הכנסת במקום מגוריכם?

לא משנה כמה ליברליים תהיו, לא משנה כמה אנושיים ולא גזעניים תהיו, כמה חסרי דעות קדומות אתם – בואו נהיה כנים בינינו לבין עצמנו: האם באמת ובתמים, עמוק בתוך ליבכם, אתכם מוכנים שהמורשת שלכם תמחק לטובת מורשת אחרת?

מודה. קשה לי לענות על השאלה הזו.

בכך עוסק הספר הנפלא של עאישה מאליק, ארצנו הירוקה והנעימה. כותרת אירונית. ולא רק. האם "ארצנו" היא באמת ארצנו – של כולנו? והאם ארצנו היא הבית שלנו? מה זה בכלל בית?

ארצנו הירוקה והנעימה, עאישה מאליק, הוצאת ידיעות ספרים. תרגום: תומר בן אהרון

להמשיך לקרוא ארצנו הירוקה והנעימה / עאישה מאליק

הציפורים / טאריי וסוס

ספרו של טאריי וסוס, הציפורים, 1957 יצא לאור הרבה לפני ארמון הקרח 1963, המוכר והידוע עליו כתבתי כאן.

גם בציפורים, כותב טאריי וסוס על הטבע, על השינויים בטבע, ועל היחסים המורכבים בין האדם לטבע, ובין אדם לאדם.

טאריי וסוס, הציפורים, הוצאת הקיבוץ המאוחד. תרגום: דנה כספי

להמשיך לקרוא הציפורים / טאריי וסוס

כוחו של הכלב / תומס סוואג'

ספרו של תומס סוואג', כוחו של הכלב, יצא לאור לראשונה בשנת 1967. זהו סיפורם של שני אחים בשנות העשרים של המאה שעברה, שמתאר את מערכת היחסים המורכבת ביניהם על רקע ערבות סולט לייק סיטי, יוטה, שבארצות הברית אחרי מלחמת העולם הראשונה. זהו לא ספר שקל לקרוא בנשימה אחת, הוא מצריך נשימות רבות, הפסקות וחשיבה על רבדיו. בימים אלו הוא מעובד לסרט קולנוע

כוחו של הכלב, תומס סוואג', מחברות לספרות, 2019. תרגום: יעל אכמון

להמשיך לקרוא כוחו של הכלב / תומס סוואג'

שיבה לריימס / דידיה אריבון

דידיה אריבון הוא סופר, פילוסוף והיסטוריון של צרפת. שיבה לריימס הוא ספרו האוטוביוגרפי כבן למשפחה ענייה וכיצד הצליח להתקבל בחוגי האינטלקטואליים בפאריז, מחוז חלומותיו. על גב הספר נכתב שכשהוא יצא לאור בשנת 2009 הוא הוגדר "אירוע" בעולם הספרות, ואני יכולה להבין את הסיבה. או הסיבות.

את הספר הזה אפשר לקרוא מתוך פרספקטיבה של פייר בורדייה, הסוציולוג, שכפי הנראה מאוד השפיע על אריבון בשילוב תורת המרחב והשפעות מרקסיסטיות ויחסי הכוח במרחב (פוקו, מרקס). אפשר לנתח כל קטע, כל פסקה, כל משפט, תחת משקפיים אלו, ובכך הספר מורכב מאוד. הוא כתוב באופן מאוד רציונלי, ולכן המקטעים הרגשיים מועצמים.

וכן, זהו ספר חשוב, כי מעולם לא קראתי ספר אוטוביוגרפי כל כך סוציולוגי, כי הוא מרגש, ברציונליות שלו, כי הוא עוסק בניעות במרחב, ניעות מעמדית, ניעות מגדרית ובעיקר על הבושה.

שיבה לריימס / דידיה אריבון, הוצאת עם עובד, 2019. תרגום: מיכל בן נפתלי

להמשיך לקרוא שיבה לריימס / דידיה אריבון

דומניקו סטרנונה: קריאה ב"שרוכים" וב"תעלול"

קריאה בשניים או שלושה מספריו של סופר מסויים (במקרה זה של דומניקו סטרנונה) מחייבת קריאה השוואתית, למצוא מכנים משותפים או הבדלים שמעידים על קורפוס הכתיבה של אותו סופר.

הקריאה בספריו של סטרנונה הבהירה לי שני דברים עיקריים: את הניעות במרחבים שמרכזם נאפולי וההשוואה המתבקשת לנאפולי אחרת, זו של אלנה פרנטה

שרוכים, דומינקו סטרנונה, הוצאת כתר, 2018. תרגום: יעל קריצ'וק

תעלול, דומניקו סטרנונה, הוצאת כתר, 2019, תרגום: שירלי פינצי לב

להמשיך לקרוא דומניקו סטרנונה: קריאה ב"שרוכים" וב"תעלול"