Lilac Girls / Martha Hall Kelly בנות לילך

עלילת הרומן ההיסטורי Lilac Girls מתחילה ב 1939 עם פלישתו של היטלר לפולין וצרפת, ממשיכה בשואה ובמחנה העבודה ראוונסבריק, ומסתיימת ב 1959. עשרים שנה קריטיות בחייהן של שלוש נשים שלכאורה לא קשורות אחת לשנייה: קארוליין פרידיי, שחיה בארצות הברית; קאסיה שחיה בפולין; והרטה שחיה בגרמניה. שתיים מהן דמויות אמיתיות בהיסטוריה.

Lilac Girls הוא רומן הבכורה של מרתה האל קלי, קופירייטרית לשעבר של סוכנות מודעות. ברומן יש פרטים רבים הן על החיים בארצות הברית, החיים בפולין ובגרמניה; הבנה מעמיקה של הכיבוש הנורא שהוטל בפולין, והמצב הלא הוגן שלאחר המלחמה שנוצר בפולין.

Lilac Girls, Martha Hall Kelly, Ballantine Books, 2016

בנות לילך, מרתה האל קלי, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2020

להמשיך לקרוא Lilac Girls / Martha Hall Kelly בנות לילך

חיי השקר של המבוגרים / אלנה פרנטה

אלנה פרנטה, כבר כולם יודעים, היא לא ידועה. זהו שם עט לסופרת איטלקיה שאינה מוכנה להיחשף. אני עוקבת אחרי ספריה מאז אהבה מטרידה, ימי הנטישה. אבל ללא ספק הרומנים הנפוליטניים הם אלו שהביאו לפרסומה. אלו היו הישג ספרותי בינלאומית, שתורגמו לעשרות שפות.

פרנטה נודעה בזכות דיוקנאותיה של נשים אינטנסיביות ואינטליגנטיות כשהן מביטות בצד המכוער של החוויה הנשית: בגידה, אמהות סרבנית, הדחיפה והמשכה של חברות תחרותית. חיי השקר של המבוגרים, שמתפרסם חמש שנים אחרי הרומנים הנפוליטניים, מצדיק את ההמתנה של מעריצי פרנטה.

חיי השקר של המבוגרים, אלנה פרנטה, הספריה החדשה, 2020. תרגום: אלון אלטרס, עורך תרגום: מנחם פרי

Elena Ferrante, The Lying Life of Adults

להמשיך לקרוא חיי השקר של המבוגרים / אלנה פרנטה

המשרד לאושר עילאי / ארונדהטי רוי

המשרד לאושר עילאי הוא הרומן השני של הסופרת ההודית ארונדהטי רוי, שראה אור בשנת 2017, עשרים שנה לאחר הופעת הבכורה שלה, אלוהי הדברים הקטנים.

הרומן שוזר יחד את סיפוריהם של אנשים שמנווטים כמה מהפרקים האפלים והאלימים ביותר בהיסטוריה ההודית המודרנית, החל מרפורמת קרקעות שהדיחה חקלאים עניים ועד שריפת הרכבות של גודרה (Godhra) בשנת 2002 והתקוממות קשמיר. הדמויות ברומן מנהלות את מכלול החברה ההודית וכוללות אישה אינטרקסית (היג'רה), אדריכלית מרדנית, ובעלת הבית שלה שהיא מפקחת בשירות המודיעין. הסיפור משתרע על פני עשרות שנים ומיקומים, אך בעיקר מתרחש בדלהי ובקשמיר.

הספר היה מועמד לפרס בוקר 2017 ברשימה הארוכה. אלוהי הדברים הקטנים, רומן הביכורים של ארונדהטי, זכה בפרס בוקר לשנת 1997.

The Ministry of Utmost Happiness, Arundhati Roy, Penguin, 2017

המשרד לאושר עילאי, ארונדהטי רוי, הוצאת ידיעות ספרים, 2020. תרגום: צילה אלעזר

להמשיך לקרוא המשרד לאושר עילאי / ארונדהטי רוי

אמנות השמחה / גוליארדה ספיינצה

אמנות השמחה, נכתב במשך תשע שנים, מ 1967 ועד 1976, אך לא פורסם אלא לאחר מותה. בן זוגה של גוליארדה ספיינצה פרסם אותו באופן עצמאי בשנת 1998. בשנת 2008 הוא תורגם לצרפתית (הראשונה לפרסם ספרות אירוטית), בשנת 2013 הוא תורגם לאנגלית, ורק עכשיו לעברית.

אמנות השמחה עוקב אחרי מודסטה, שנולדה ב -1 בינואר 1900 וגדלה בסיציליה הכפרית. זהו רומן היסטורי שמתאר את עליית הפאשיזם באיטליה וירידתו תוך התפתחות חייה של מודסטה, שכשמה – כן אין היא. ככל שאיטליה הופכת להיות פאשיסטית יותר כך מודסטה מתירנית יותר, ליברלית, אנרכיסטית ותומכת בקומוניסטים. אני יכולה להבין את הסנסציה שהספר עורר עם פרסומו.

אמנות השמחה הוא כמו-רומאן הדרכה לשחרור אישי, מיני, אי ציות אישי ופוליטי. אבל מה שהיה נראה כסנסציה בשנות השבעים, נראה עכשיו די תמים.

גוליארדיקו משמעו אמיץ, חסר דאגות, וספיינצה משמעה חוכמה. אימה של ספיינצה, מריה ג'ודיצה, הייתה מארגנת ועיתונאית סוציאליסטית ידועה. אביה – בעלה השני של ג'ודיצה, עורך הדין הסוציאליסט, ג'וזפה ספיינצה – משך את בתו מבית הספר כדי להגן על מוחה מתוכנית הלימודים הפשיסטית.

אמנות השמחה, גוליארדה ספיינצה, הספריה החדשה, 2020. תרגום: שירלי פינצי לב

להמשיך לקרוא אמנות השמחה / גוליארדה ספיינצה

ילדת השלג / איווין אייוויי

ספר הביכורים של איווין אייוויי, ילדת השלג, מובסס על אגדה רוסית עתיקה וקסומה. הספר עמד ברשימת הספרים הסופית לפרס פוליצר לשנת 2013.

ילדת השלג, איווין אייוויי, הוצאת כנרת זמורה, 2014. תרגום: ארז אשרוב

Eowyn Ivey, The Snow Child by 

להמשיך לקרוא ילדת השלג / איווין אייוויי

קריאה בג'יימס בולדווין: החדר של ג'ובאני, ארץ אחרת, הולכים לפגוש את האיש

בשנת 2019 תורגמו שלושה ספרים של ג'יימס בולדווין לעברית: שני רומנים וקובץ סיפורים. זה הזמן להכיר לעומק את האיש ופועלו ואת הכתיבה חסרת הרחמים שלו.

ג'יימס בולדווין, החדר של ג'ובאני, הוצאת כתר, 2019 (1956). תרגום: עדה פלדור

ג'יימס בולדווין, ארץ אחרת, הוצאת עם עובד, 2019 (1960). תרגום: גיא הרלינג

ג'יימס בולדווין, הולכים לפגוש את האיש, הוצאת ספריית פועלים, 2019. תרגום: זהר אלמקייס ויואב רוזן

להמשיך לקרוא קריאה בג'יימס בולדווין: החדר של ג'ובאני, ארץ אחרת, הולכים לפגוש את האיש

אפירוגון / קולום מק'קאן (Apeirogon / Colum McCann)

אפירוגון הוא לא ספר קל לקריאה ולעיכול, גם לליברליים שבינינו. הוא מחטט בפצע מוגלתי ענק שהולך ותוסס, פצע שלא רוצה להגליד. פצע שאנחנו לא עושים דבר כדי לרפא אותו: הסכסוך הערבי-פלשתיני. קולום מק'קאן לא מתכוון לשים פלסטר ולעצום עיניים: הוא חופר עמוק, מטפל כמעט עד השורש. ויש לו פתרון כיצד לרפא את הפצע הזה. לא פתרון שאנחנו לא יודעים עליו, אבל כשמסיימים לקרוא את הספר יש רצון עז לקום ולעשות משהו.

Apeirogon, Colum McCann, Random House

להמשיך לקרוא אפירוגון / קולום מק'קאן (Apeirogon / Colum McCann)

האישה אדומת השיער / אורחאן פאמוק

האישה אדומת השיער, The Red-Haired Woman, הוא ספרו החדש של אורחן פאמוק וזו באמת חגיגה. מזמן מזמן לא תרגמו כאן ספרים של אורחן פאמוק, הסופר הטורקי זוכה פרס נובל לספרות לשנת 2006. גם פאמוק, כמו הסופרת אליף שאפאק, בת ארצו, עמד למשפט בגין "השמצת הזהות הטורקית" כיוון שציין ש"מיליון ארמנים ו-30,000 כורדים נרצחו על אדמותינו ואף אחד חוץ ממני אינו מעז לדבר על כך" (ויקיפדיה).

על שניים מספריו כתבתי באתר אימגו: שלג, ושני ספרים שבעקבותיהם תכננתי את הטיול הבא שלי, לאיסטנבול A Strangeness In My Mind ו מוזיאון התמימות.

כתבתי על איסטנבול וטורקיה, סופריה, בימאיה והמוזיקה שלה רבות: גלריית התמונות מהטיול באיסטנבול, הטיול לאיסטנבול אחרי שכרון החושים של קריאת ספרו מוזיאון התמימות וביקור במוזיאון התמימות שהקים בעקבות הספר, פוסט מיוחד לחנויות וספרים באיסטנבול, רשימה לספר מדרגות איסטנבול, רשימה לסרט של הבימאי הטורקי, נורי בילגה ג'יילן עץ האגס הפראי, וכמובן שידור מיוחד על טורקיה בתכנית הרדיו שלי. פוסטים נוספים בנושא טורקיה (אליף שאפאק, ונורי בילגה ג'יילן בעיקר), ניתן למצוא גם בעמוד שלי באתר אימגו.

אורחן פאמוק כתב למעלה מ 20 ספרים בטורקית, סיפורת ועיון. הספר The Red-Haired Woman הוא ספרו העשירי שתורגם לאנגלית. בעברית תורגמו רק שישה מספריו.

The Red-Haired Woman, Orhan Pamuk, Vintage, 2018 (2017), Translation: Ekin Oklap

להמשיך לקרוא האישה אדומת השיער / אורחאן פאמוק

משכילה / טארה וסטאובר

טארה וסטאובר פותחת את הביוגרפיה שלה, משכילה, בהערה: זהו אינו ספר על מורמונים וגם לא על שום קבוצה דתית אחרת.

נכון, למרות שניתן בקלות לחלץ כאן ביקורת על המורמונים, הספר הזה הוא על טארה וסטאובר ועל משפחתה.

וסטאובר ומשפחתה מאמצים בחום את פתיחת הספר אנה קרנינה של לב טולסטוי:  "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. אך המשפחות האומללות – אומללות הן כל אחת על פי דרכה".

בפרולוג, וסטאובר מציינת את העובדה הבאה: מה שהופך את המשפחה שלה למשפחה שונה מכל המשפחות זאת העובדה שהם לא לומדים בבית ספר (שם, עמ' 11). כאן מתחילה סאגת האומללות של וסטאובר.

משכילה, טארה וסטאובר, הוצאת שוקן, תל אביב, 2020. תרגום: אורה דנקנר

Educated, Tara Westover, Random House, 2018

להמשיך לקרוא משכילה / טארה וסטאובר

Killing Commendatore (הרג הקומנדטורה) / הרוקי מורקמי

לפורלו משקיף על בית הקומנדטורה בזמן שאדונו, דון ג'ובאני, מתגנב פנימה במטרה לפתות את דונה אנה. דונה אנה מופיעה רודפת אחרי דון ג'ובאני המחופש, והיא זועקת לעזרה. אביה, הקומנדטורה, מופיע ומזמין את ג'ובאני לדו קרב,תוך כדי שדונה אנה ממהרת להזעיק עזרה. ג'ובאני דוקר את הקומנדטורה למוות, ובורח ללא שתיוודע זהות. זוהי סצינת הפתיחה, גינת בית הקומנדטורה, של האופרה הידועה דון גובאני, של וולפגנג אמדאוס מוצרט. הסצינה הזו היא המוטו של ספרו החדש של הסופר היפני הרוקי מורקמי, Killing Commendarore.
הרוקי מורקמי שקצת התקשינו לעכל בצוקורו טזאקי חסר הצבע חוזר ובגדול. הסופר היפני -שהנרטיבים בספריו נעים בין מודע לתת מודע, בין העולם בהווה ליקום אחר, בין זיכרון לריאליזם, הניעות בגבולות הללו, ובגבולות ממשיים אחרים – מתרגל את הקוראים הפעם במושגים השאולים מהספרות בתוך הסיפר עצמו: רעיון, מטאפורה ודאבל מטאפורה.
כשהספר יצא לאור בסין הוא סווג כ"מגונה", ואסור היה להפיץ אותו מתחת לגיל שמונה עשרה. אחרי עתירה של ציבור הקוראים, הספר חזר למדפים לאחר שהורד ממנו לקראת יריד הספרים בהונג קונג. הרוקי מורקמי כונה כ"עוכר יפן" בשל ההתייחסות לטבח ננקינג מנקודת מבט סינית.

הרג הקומנדטורה (Killing Commendatore) / הרוקי מורקמי, 2019

להמשיך לקרוא Killing Commendatore (הרג הקומנדטורה) / הרוקי מורקמי