ארצנו הירוקה והנעימה / עאישה מאליק

אני רוצה להתחיל דווקא בשאלה שמצוטטת כמוטו של הספר, מפיו של מקס פריש: "האם תהיו מסוגלים להבין את בני ארצכם אם רובם ינשלו אתכם יום אחד מזכויותיכם, במטרה להגן על זכויותיכם?"

שאלה קשה, כמה שלא הפכתי בה לא הצלחתי לענות עליה. גם כשסיימתי את הספר. וגם אחרי ששאלתי את עצמי את השאלה, שכמעט מובנת מאליה: מה תעשו אם יום אחד מישהו ירצה לבנות מסגד במקומו של בית הכנסת במקום מגוריכם?

לא משנה כמה ליברליים תהיו, לא משנה כמה אנושיים ולא גזעניים תהיו, כמה חסרי דעות קדומות אתם – בואו נהיה כנים בינינו לבין עצמנו: האם באמת ובתמים, עמוק בתוך ליבכם, אתכם מוכנים שהמורשת שלכם תמחק לטובת מורשת אחרת?

מודה. קשה לי לענות על השאלה הזו.

בכך עוסק הספר הנפלא של עאישה מאליק, ארצנו הירוקה והנעימה. כותרת אירונית. ולא רק. האם "ארצנו" היא באמת ארצנו – של כולנו? והאם ארצנו היא הבית שלנו? מה זה בכלל בית?

ארצנו הירוקה והנעימה, עאישה מאליק, הוצאת ידיעות ספרים. תרגום: תומר בן אהרון

להמשיך לקרוא ארצנו הירוקה והנעימה / עאישה מאליק

מדרגות איסטנבול / טיאגו סלזר

על הספר המליצה לי חברה. אבל לא צריך לשכנע אותי יותר מידי כיוון שמי שמכיר אותי יודע שיש לי חולשה מיוחדת לאיסטנבול בפרט וכל מה שקשור לטורקיה בכלל. על דבר אחד קטן אני מצרה, שלא הכרתי את הספר מדרגות לאיסטנבול לפני הנסיעה שלי לאיסטנבול ממש לפני כשלושה חודשים (ועליה כתבתי פוסט: כאן). כי אז הייתי מחפשת את המדרגות האלו בגלאטה, או את הארמון (שעליו לא כתוב בספר, אגב), שגם אותו לא קל למצוא בחיפוש בגוגל כי הוא כבר לא נקרא ארמון קמונדו אלא הבניין המשמש את חיל הים הטורקי.

מדרגות איסטנבול פתח בפניי צוהר לאחת המשפחות הנדבניות הגדולות באימפריה העות'ומאנית, שלא הכרתי. שהקריאה על משפחה בשם קמונדו, רפררה לי למשפחה אחרת בעיר מקודנו (של גבריאל גרסיה מרקס, במאה שנים של בדידות). סתם סיכול אותיות. כי המשפחה הזו היא משפחה אמיתית שהטביעה את חותמה על ההיסטוריה.

מדרגות איסנבול, טיאגו סלזר, כנרת זמורה, מודיעין. תרגום: ארז וולק

להמשיך לקרוא מדרגות איסטנבול / טיאגו סלזר

רמי – ילד של אף אחד / הקטור מאלו

באין משפחה/בלי משפחה/רמי – ילד של אף אחד, הוא ספר מאת הסופר הצרפתי הקטור מאלו, שיצא לאור לראשונה בשנת 1878. הוא כתוב בגוף ראשון – מפי דמותו של ילד אסופי בשם רמי, שנודד בצרפת, אנגליה ושוויץ. הספר תורגם לראשונה לעברית בשנת 1923 ופורסם בשני כרכים. הספר עובד לכמה סרטי קולנוע ואף לסדרת טלויזיה. בשנת 2018 הספר עובד שוב לסרט בכיכובו של דניאל אוטיי. כעת הוא מתורגם שוב לקורא הישראלי.

רמי – ילד של אף אחד, הקטור מאלו, אריה ניר, 2020. תרגום: מריאנה קאן, איורים: א' ביאר

להמשיך לקרוא רמי – ילד של אף אחד / הקטור מאלו

שיבה לריימס / דידיה אריבון

דידיה אריבון הוא סופר, פילוסוף והיסטוריון של צרפת. שיבה לריימס הוא ספרו האוטוביוגרפי כבן למשפחה ענייה וכיצד הצליח להתקבל בחוגי האינטלקטואליים בפאריז, מחוז חלומותיו. על גב הספר נכתב שכשהוא יצא לאור בשנת 2009 הוא הוגדר "אירוע" בעולם הספרות, ואני יכולה להבין את הסיבה. או הסיבות.

את הספר הזה אפשר לקרוא מתוך פרספקטיבה של פייר בורדייה, הסוציולוג, שכפי הנראה מאוד השפיע על אריבון בשילוב תורת המרחב והשפעות מרקסיסטיות ויחסי הכוח במרחב (פוקו, מרקס). אפשר לנתח כל קטע, כל פסקה, כל משפט, תחת משקפיים אלו, ובכך הספר מורכב מאוד. הוא כתוב באופן מאוד רציונלי, ולכן המקטעים הרגשיים מועצמים.

וכן, זהו ספר חשוב, כי מעולם לא קראתי ספר אוטוביוגרפי כל כך סוציולוגי, כי הוא מרגש, ברציונליות שלו, כי הוא עוסק בניעות במרחב, ניעות מעמדית, ניעות מגדרית ובעיקר על הבושה.

שיבה לריימס / דידיה אריבון, הוצאת עם עובד, 2019. תרגום: מיכל בן נפתלי

להמשיך לקרוא שיבה לריימס / דידיה אריבון

בגנו של עוג / לילה סלימאני

על ספרה של לילה סלימאני, שיר ענוג, כתבתי כבר בעבר (כאן). זהו אינו ספרה הראשון של סלימאני, אבל לאור הצלחתו וההתעניינות בכתיבתה גם ספרה הראשון, בגנו של עוג, פורסם עתה. עם פרסומו, מתעוררת התהייה בהתעניינותה של לילה סלימאני בדמויות הראשיות הנשיות כדמויות חריגות ומוקצנות. באופן אישי, אמתין גם לתרגום ספריה האחרים של הסופרת הצעירה (1981) ממוצא צרפתי-מרוקני, שספריה עוסקים בביקורת על היחס של הצרפתים למרוקו.

בגנו של עוג, לילה סלימאני, הוצאת מודן, 2018. תרגום: רמה איילון

להמשיך לקרוא בגנו של עוג / לילה סלימאני

יומנה של משרתת / אוקטב מירבו

יומנה של משרתת מצטרף לשורת רומנים הכתובים על ידי גבר, אך מנקודת מבטה של אישה. בהוצאה עצמאית אחרת, זיקית, יצא לאור ספרו הנהדר של ג'ורג' מור, חייו המשונים של אלברט נובס, שאף עובד לסרט טוב לא פחות. שניהם, אגב, נכתבו במאה התשע העשרה במילניום הקודם.

כשקוראים את הביוגרפיה של אוקטב מירבו מגלים פרטים ביוגרפיים השזורים ברומן יומנה של משרתת, כמו ימי התבגרותו במנזר והאונס שלו על ידי הנזירים שם.

סלסטין היא דמותה של משרתת העובדת בבתי העשירים בצרפת, הן בפרברים והן בפריז, שחיה במנזר (ההדגש במקור. בכל פעם שהמנזר מופיע ברומן הוא מודגש). גם סיפור של אונס אגרסיבי ואכזרי של קלייר, ילדה קטנה, מופיע ברומן.

יומנה של משרתת / אוקטב מירבו, תרגום: אסנת יקירה, הוצאת תשע נשמות והכורסא, 2018 (1900)

להמשיך לקרוא יומנה של משרתת / אוקטב מירבו