אריך קסטנר / אל האבדון

מי לא מכיר את אמיל והבלשים, שלושים וחמישה במאי, אורה הכפולה, פצפונת ואנטון ? כולנו גדלנו על יותר מאחד מספריו של הסופר אריך קסטנר.

אבל מעטים מכירים את ספריו שנכתבו למבוגרים, ובעיקר אלו שנכתבו כסטירה על גרמניה. אל האבדון (או פביאן) הוא אחד מהם. הוא נכתב ב 1931, יצא לאור עם צנזורה – מחיקה של מילים וקטעים שלמים שקסטנר נדרש לשכתב אותם. אל האבדון זכה לכמה תרגומים לעברית – הראשון בהם כבר ב 1933 – אולם התרגום על ידי אילנה המרמן הוא התרגום המלא והלא מצונזר שפורסם בגרמניה ב 2013.

אל האבדון מתאר הדרדרות מוסרית בכמה מובנים של ברלין ושל גרמניה, על רקע דעיכתה של רפובליקת ויימאר. הספר השניא את קסטנר בעיני הנאצים שעלו לשלטון ב 1933. לכן, קסטנר הוכרז כ"סופר אסור", ונאסר על קריאת ספריו. ספריו אף נשרפו על ידי הנאצים.

בתקופת מלחמת העולם השנייה, קסטנר נשאר בברלין תחת השלטון הנאצי וספריו פורסמו וזכו להצלחה מחוץ לגרמניה. למרות שהתקופה רחשה וגעשה באירועים כנגד היהודים – ליל הבדולח, גירוש היהודים, השואה – קסטנר לא ציין אותם בספריו ואף הצניע את הביקורת שלו כנגד השלטון. על כך קמו לו מקטרגים רבים. ולמרות זאת, קסטנר היה ידוע באהדתו לציונות, ליהודים ולישראל.

אריך קסטנר, אל האבדון, ספרית הפועלים, 2020 (1931). תרגום + אחרית דבר: אילנה המרמן

להמשיך לקרוא אריך קסטנר / אל האבדון

ברלין – ? How Long is Now

חשבתי שטיולים בזמן קורונה זה מסע מורכב מביורוקרטיה מתישה, ועדיף להישאר בארץ ולא להסתבך במילוי טפסים אינסופיים ובטח לא להידבק. אבל השנתיים האחרונות, שנתיים של מגיפה הפושה בכל העולם, היו מפרכות ולא רק במובן הפיזי של המילה. אני מניחה שאנשים רבים עברו משהו בתקופה הזו, איזשהו חשבון נפש, סיכום או כל דבר שגרם להם לשינוי בתפיסה. איזושהי תפיסה.
אחד מהדברים שאני חשבתי עליהם היה מושג הזמן. בעקבות קורס אקדמי שבדיוק למדתי בו, נגעתי בנושא הזה דרך ספרו של לואיס קרול, הרפתקאות אליס בארץ הפלאות. זמן הוא מושג חמקמק: מי המציא אותו? בשביל מה? מתי בכלל הומצא השעון ולמה? מה זה בכלל זמן? ולמה אנחנו בכלל רודפים אחריו?
ללא ספק ימי המגפה האטו את הקצב, גרמו לנו לחשוב מחשבות על עצמנו ועל העולם, והזמן המפרך הזה, של סגרים, מחלות, חיסונים, ועוד מושגים שחשבתי שלא נשמע יותר דורשים חופשה מהעיסוק המתמיד הזה. זה מסקרן איך במדינות אחרות מתמודדים עם אותו מצב. ולכמה זמן אנחנו הולכים להישאר עם הדבר הזה – קורונה.

להמשיך לקרוא ברלין – ? How Long is Now

רודיקה דנרט / מלון אדלון (Adlon)

בדיוק אני חוזרת מטיול בברלין, ואין כמו טיול בעקבות ספר שאהבתי. לפני הטיול סיימתי לקרוא את הספר מלון אדלון, וכל כך ציפיתי והתרגשתי לקראת המפגש עם המלון המפורסם ביותר בעולם. על הטיול בברלין בפוסט נפרד.

רודיקה דנרט, מחברת הספר מלון אדלון, היא תסריטאית וסופרת ילידת בוקרשט.

רודיקה דנרט, מלון אדלון, ספריית פועלים, 2020 (2013). תרגום: אברם קנטור

להמשיך לקרוא רודיקה דנרט / מלון אדלון (Adlon)

לואי-פרדינן סלין / זמלווייס

לואי-פרדיננד סלין היה רופא וסופר צרפתי. את מסע אל קצה הלילה (עם עובד) קראתי כשהוא יצא לאור בשנות התשעים, לטעמי יצירת מופת. גם מסע אל קצה הלילה כמו זמלווייס עוסק בחייו של איש רפואה.

סלין הוא דמות שנויה במחלוקת בשל דעותיו האנטישמיות והגזעניות. ספרו זמלווייס שיצא לאור לראשונה ב 1936 הוא ספר חשוב והטיימינג של התרגום שלו גאוני.

לואי-פרדינן סלין, זמלווייס, ספריית פועלים, 2021 (1936). תרגום: רמה אילון

להמשיך לקרוא לואי-פרדינן סלין / זמלווייס

חיי השקר של המבוגרים / אלנה פרנטה

אלנה פרנטה, כבר כולם יודעים, היא לא ידועה. זהו שם עט לסופרת איטלקיה שאינה מוכנה להיחשף. אני עוקבת אחרי ספריה מאז אהבה מטרידה, ימי הנטישה. אבל ללא ספק הרומנים הנפוליטניים הם אלו שהביאו לפרסומה. אלו היו הישג ספרותי בינלאומית, שתורגמו לעשרות שפות.

פרנטה נודעה בזכות דיוקנאותיה של נשים אינטנסיביות ואינטליגנטיות כשהן מביטות בצד המכוער של החוויה הנשית: בגידה, אמהות סרבנית, הדחיפה והמשכה של חברות תחרותית. חיי השקר של המבוגרים, שמתפרסם חמש שנים אחרי הרומנים הנפוליטניים, מצדיק את ההמתנה של מעריצי פרנטה.

חיי השקר של המבוגרים, אלנה פרנטה, הספריה החדשה, 2020. תרגום: אלון אלטרס, עורך תרגום: מנחם פרי

Elena Ferrante, The Lying Life of Adults

להמשיך לקרוא חיי השקר של המבוגרים / אלנה פרנטה

קריאה בג'יימס בולדווין: החדר של ג'ובאני, ארץ אחרת, הולכים לפגוש את האיש

בשנת 2019 תורגמו שלושה ספרים של ג'יימס בולדווין לעברית: שני רומנים וקובץ סיפורים. זה הזמן להכיר לעומק את האיש ופועלו ואת הכתיבה חסרת הרחמים שלו.

ג'יימס בולדווין, החדר של ג'ובאני, הוצאת כתר, 2019 (1956). תרגום: עדה פלדור

ג'יימס בולדווין, ארץ אחרת, הוצאת עם עובד, 2019 (1960). תרגום: גיא הרלינג

ג'יימס בולדווין, הולכים לפגוש את האיש, הוצאת ספריית פועלים, 2019. תרגום: זהר אלמקייס ויואב רוזן

להמשיך לקרוא קריאה בג'יימס בולדווין: החדר של ג'ובאני, ארץ אחרת, הולכים לפגוש את האיש

חיים שלמים / רוברט זטהאלר

חיים שלמים עוסק בחייו של אנדריאס אגר. קראתי באיזשהו מקום שהוא מזכיר את פורסט גאמפ, אבל לי הוא הזכיר יותר את על עכברים ואנשים (סטיינבק). רוברט זטהאלר, 1966, הוא יליד וינה (ואחר כך גדל בברלין), סופר ושחקן. ספרו חיים שלמים הוא ספרו החמישי, יצא לאור במקור בשנת 2014, אך הראשון שמתורגם לעברית. זטהאלר זכה בפרסים רבים על כתיבתו, וספרו האחרון, חיים שלמים נכלל ברשימה הקצרה והסופית של פרס מאן בוקר הבינלאומי. תרגמה לעברית: דפנה עמית

בקיץ 1902 מגיע אנדריאס אגר לכפר בעגלה רתומה לסוס כשהוא בן ארבע ונמסר לאיכר עתיר אדמות, קרוב משפחתו. אגר הקטן מתפעל מהנוף, מההרים, מהעצים, מהשלווה האינסופית. הוא נזכר שבגיל שמונה ספג מלקות מהאיכר, באחת הפעמים הוא הוכה כל כך קשה עד ששבר את עצם הירך, הריפוי לא היה מלא ומאז הוא צלע. הוא מעולם לא בכה, וזה רק הגביר את הברוטליות של האיכר כלפיו. ככל שאגר התבגר הוא הפך לחזק יותר ויותר, עד שהצליח לעמוד מול האיכר ולסרב לקבל מלקות ואף לאיים בחזרה. כל כך חזק שהאיכר מבקש ממנו לעזוב את הבית. כל כך חזק שהוא מצליח לסחוב את רועה העיזים הגוסס, יוהאנס קלישקה, כמעט עד לכפר, אך הלה מצליח לברוח לו. הכי חזק בכפר.

חיים שלמים, רוברט זטהאלר, הקיבוץ המאוחד, 2017. תרגום: דפנה עמית

להמשיך לקרוא חיים שלמים / רוברט זטהאלר

נזירה / מרקו לודולי

מרקו לודולי, 1956, סופר איטלקי, מורה במקצועו.

מודה שטרם קראתי את שתי הנובלות הקודמות, איטליה ענן, שתורגמו לא מזמן. הנזירה, כך הבנתי תוחם מעין טרילוגיה. בביקור בדף הויקיפדיה של לודולי הבנתי שדווקא נזירה יצא לאור בשנת 2008, ואילו "איטליה" 2010. בכל מקרה עבודותיו הרבות של לודולי זכו לפרסים רבים.

אני מוצאת בנובלה נושאים מאתגרים: אמונה, ביקורת, יחסי משפחה כצופה מן הצד, אבל בעיקר – העיסוק במגדר. המספרת היא אישה-נזירה, מאוד מאתגר מבחינתו של לודולי לכתוב כ"אישה" ולחקור את עולמה כנזירה.

נזירה, מרקו לודולי, הקיבוץ המאוחד, 2017. תרוגם: ארנו בר

להמשיך לקרוא נזירה / מרקו לודולי