קולנוע

גם אם הוא נחשד בקיטש זהו סרט מקסים ומרגש, היחיד שהגיע מלאוס, אף על פי שהבימאי הוא אוסטרלי דווקא, והמוסיקה נפלאה. גם המסר המוחבא נוגע ללב!

עלילת הסרט, אם אפשר לקרוא לכך עלילה, מתרחשת עם עלייתו של הגיבור למכוניתו, המשוכללת מאוד כדי שהשחקן יוכל לנהל את ענייניו בתוך המכונית בלי שהשיחות תפרענה לנהיגתו

לעלילה המורכבת מספר יסודות נוספים שהופכים ל"חתימתו" של הבימאי ג'יילן. כאמור, העלילה היא מאוד מינימליסטית כמו ברוב סרטיו, אין יותר מידי דיבורים, השתיקות ארוכות מאוד, סצינות ארוכות מאוד, והנושא שהופך להיות סמלי (בסרט הזה הוא אשמה) אך הפרטים הנוספים מעצימים את העלילה ונותנים לה מימדים נוספים

זהו ספר מורכב, הרבה יותר מהספר המתח/המסע שמתגלה בקריאה שטחית, כתוב היטב ותוהה האם קריאה בספר יכולה להוביל בנאדם למסע בלתי צפוי או למעקב. זהו אינו ספר מסעות הרפתקני סתמי של פילולוג שמאס בחייו אלא מסע כחיפוש, מהות החיים, מהות המפגשים עם אנשים אחרים וכיצד הם משפיעים על החיים, כיצד החוויות משתלטות על חיינו וכיצד הן יכולות להיות שבירות.

הקשת הוא סרט נפלא, עם מוסיקה מדהימה, משולב עם המון מיסטיציזם וסצנת הסיום עוצמתית, חזקה ומאוד משמעותית. קים קי-דוק ידוע בסרטיו הדתיים, מיסטיים, רוויי אלימות אך משולבים עם מוסיקה יפהפייה.

הסרט מבוסס על פי ספרו של איליה טרויאנוב, ואת הסבא המדהים מגלם מיקי מנוילוביץ, שחקן סרבי, המבסס את תפיסת עולמו על משחק השש בש – "הגורל הוא קובית המשחק שלך אבל ההטלה היא שלך".

הסרט עוסק עיסוק מפורט ביחסים בין איידין לאישתו, בין איידין לאחותו ובין איידין לחבריו, לשכניו ולשוכרי נכסיו. הוא עוסק ברוע, באי התנגדות לרוע, בפילוסופיה, אינטלקט ומיקומו בעולם, בדת, במוסר, בפילנתרופיה, מיזנתרופיה, ספרות, אלטרואיזם ואפילו בציד (או אולי אפילו בקרניזם).

קיימת אגדה שקיימת אבן מיוחדת שהיא זאת ש"סופגת" את הסודות של האנשים, בפניה מתנים את כל הצרות, הייסורים, המכאובים, המצוקות. האבן מאזינה סופגת וסופגת עד שהיא מתפוצצת. זו אבן הסבלנות

אך קשה שלא להתלהב מהאופן שבו מביים קשיש, ברבדים הרבים הסמויים והגלויים המסרים הדו-משמעיים, הצביעות של החברה לגבי שחרור האישה בפרט והאדם בכלל (כאדם שחור-אפריקאי) והרצון של האדם והאישה להיות חופשי ובעל חירות

וינה היא היא עיר שנמצאת על פרשת דרכים, עיר שמתרחשת בה פעולה הדדית תדיר, עיר של חילופי דברים, עיר של תרבויות מתקשרות, מתנגשות, קורסות ופורחות מחדש. וינה היא עיר של ניגודים, עיר של ערש התרבות. וינה היא המקום הקלאסי למפנה המאה